על מנת לערוך סיכומים נדרש לפתוח חשבון.
דברים שבטבע האדם / שחר דוד: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
Ran.Rutenberg (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
מדובר במוסכמות המתנגדות לנישואין בין עדות, לאנשים העובדים בעבודות מסוימות ולהתנהגויות מקובלות בין נשים לגברים. | מדובר במוסכמות המתנגדות לנישואין בין עדות, לאנשים העובדים בעבודות מסוימות ולהתנהגויות מקובלות בין נשים לגברים. | ||
הדבר מתבטא בהתנגדותה של אם המספר לקשר בין אייבי לתימניה שלו, לקשר האסור לדעתה בין אייבי לזכריה-מוכר הנפט, התימני לחיצוניות של אייבי שאינו מתלבש לפי המוסכמות, ולובש מכנסיים קצרים מקומטים ונועל סנדלים פתוחים ללא גרביים. אייבי איננו מתיחס בכובד ראש לגערות אחותו, ונוהג לפי ראות עיניו. כאן באה לידי ביטוי הראייה הסטריאוטיפית. אייבי שובר את כל הסטראוטיפים האפשריים של התקופה: | הדבר מתבטא בהתנגדותה של אם המספר לקשר בין אייבי לתימניה שלו, לקשר האסור לדעתה בין אייבי לזכריה-מוכר הנפט, התימני לחיצוניות של אייבי שאינו מתלבש לפי המוסכמות, ולובש מכנסיים קצרים מקומטים ונועל סנדלים פתוחים ללא גרביים. אייבי איננו מתיחס בכובד ראש לגערות אחותו, ונוהג לפי ראות עיניו. כאן באה לידי ביטוי הראייה הסטריאוטיפית. אייבי שובר את כל הסטראוטיפים האפשריים של התקופה: | ||
# מתחבר לנערה תימיניה, למרות שהוא אשכנזי. | |||
# אייבי שנולד בארה"ב עולה לישראל בתקופה שרק עזבו את ישראל לכיוון ארה"ב. | |||
# אייבי האירוני האמריקאי מתאהב בבת קבוץ, כנראה ילידת הארץ שמוצאה בתימן. | |||
# אייבי מתידד עם אחיינו הצעיר ממנו בשנים רבות, ואינו מתחשב במחסום הגיל. העובדה שהאחיין הוא כמחצית גילו איננה מפריעה לאייבי למצוא באחיין חבר קרוב ולפתוח לפניו את ליבו. | |||
# אייבי מפנק מאוד את המספר, קונה לו כרטיסים למופעים ודברי מתיקה שנחשבו אז ליקרי מציאות, נדירים, שהיו נאכלים רק באירועים מיוחדים. לכן יש להוסיף את העובדה שילדים היו אמורים להסתפק במועט, לאכול את הדברים הבסיסיים, וללכת לב"ס נקי ומסודר כשהשיעורים מוכנים ומעל לכל- לציית לדברי המבוגרים, לעומת זאת, בסיפור אייבי מנפץ את הקודים של ההתנהגות המשפחתית.<BR>אייבי יודע שאחותו איננה מסכימה לדרך ההתנהלות שלו עם המספר כמו הליכה משותפת לקולנוע ולתאטרון, ובכל זאת הוא מבצע זאת. כיוון שאיננו מאמין בסטריאוטיפים, במוסכמות חברתיות, הוא מנסה להיות נאמן לעצמו ולעקרונותיו. | |||
אייבי יודע שאחותו איננה מסכימה לדרך ההתנהלות שלו עם המספר כמו הליכה משותפת לקולנוע ולתאטרון, ובכל זאת הוא מבצע זאת. כיוון שאיננו מאמין בסטריאוטיפים, במוסכמות חברתיות, הוא מנסה להיות נאמן לעצמו ולעקרונותיו. | # אייבי מתידד עם זכריה התימני בניגוד להוראות אחותו. למרות שאין כל דבר משותף בין אייבי לזכריה ואיש מהם אינו מבין את רעהו, אייבי מתעקש להמשיך עימו את הקשר. גם כאן הוא בוחר חברים לפי העקרונות שלו, ובעיניו הכל שווים. | ||
# אייבי איננו רוצה להתידד עם האיש הנכבד מקרן קיימת ד"ר גולדברג, שרוצה לתרגל איתו את דיבור האנגלית. כאן אייבי עקשן מאוד ולא מוציא מילה באנגלית ליד הד"ר השכן. | |||
# אייבי שבר סטראוטיפ נוסף של המאצ'ו הגברי שלעולם לא יתחנן בפני אישה ובדר"כ, בתפיסה הסטראוטיפית יעשה הכל כדי שהיא תחזר אחריו. המאצ'ו אמור לשמור על הכבוד הגברי, האגו, ולעולם לא יראה שהוא סובל מיסורי אהבה נכזבת. אייבי לעומת זאת, מתנהג לפי רגשותיו הכניינים, סובל מאוד מיחסה של חנה הקבוצניקית התימניה אליו, ואיננו מסתיר את הסבל. הוא אפילו שוקל לחזור לארה"ב כתוצאה מהמשבר הרגשי. למרות שטען שטבע האדם רע ומושחט , ושאנשים חייבים להיות קשים ומרוכזים בטובת עצמם, הוא מתנהג בדיוק להיפך. הוא רך מאוד, וברגע שהוא רואה את חנה, הצעירה שהגיעה אליהם, הוא נכנע ועוזב יחד עימה לקבוץ. לכך יש להוסיף את העובדה שהקבוץלא נתפס כמקום טוב לגור בו ע"י מוסכמות החברה {שהאם מייצגת}. אייבי בוחר לחזור לקבוץ ולחיות שם עם אהובתו. | |||
סטריאוטיפ, הוא דימוי שיש לנו על יחיד או על קבוצה המבוסס על דעות קדומות בלתי בדוקות תפיסות סטריאוטיפיות הן מאוד מסוכנות ועלולות להביא לשיפוט בלתי הוגן של יחידים או קבוצות. | [[סטריאוטיפ]], הוא דימוי שיש לנו על יחיד או על קבוצה המבוסס על דעות קדומות בלתי בדוקות תפיסות סטריאוטיפיות הן מאוד מסוכנות ועלולות להביא לשיפוט בלתי הוגן של יחידים או קבוצות. | ||
הסיפור מסתיים סוף טוב: אייבי וחנה חוזרים להיות יחד בקבוץ, ואילו הוריי המספר מתייחסים לכן בשתיי ראיות עולם: | הסיפור מסתיים סוף טוב: אייבי וחנה חוזרים להיות יחד בקבוץ, ואילו הוריי המספר מתייחסים לכן בשתיי ראיות עולם: | ||
האם, האשה, כועסת על חנה אשה צעירה אחרת , שפגעה באייבי. האם מתנהגת כאילו איננה מכירה את משחק הכוחות בין גברים לנשים. לדעתה של האם, הייתה חנה אמורה להתנהג כמו אישה שמחזרת אחריי מאצ'ו. לכן כ"כ קשה לה לקבל את העובדה שאייבי סלח לצעירה {יש להוסיף כאן את הרכושנות של האם, שאחיה נלקח ממנה ע"י אישה אחרת}. האבא המשפט האחרון של האבא סוגר את הסיפור במשפט שבו התחיל הסיפור, אבל בשינוי קטן. הסיפור פותח במשפט "דברים שבטבע האדם אי אפשר לשנות". ונסגר במשפט "אלה הם דברים שבטבע האדם". | האם, האשה, כועסת על חנה אשה צעירה אחרת , שפגעה באייבי. האם מתנהגת כאילו איננה מכירה את משחק הכוחות בין גברים לנשים. לדעתה של האם, הייתה חנה אמורה להתנהג כמו אישה שמחזרת אחריי מאצ'ו. לכן כ"כ קשה לה לקבל את העובדה שאייבי סלח לצעירה {יש להוסיף כאן את הרכושנות של האם, שאחיה נלקח ממנה ע"י אישה אחרת}. האבא המשפט האחרון של האבא סוגר את הסיפור במשפט שבו התחיל הסיפור, אבל בשינוי קטן. הסיפור פותח במשפט "דברים שבטבע האדם אי אפשר לשנות". ונסגר במשפט "אלה הם דברים שבטבע האדם". | ||
לסיכום, הנשים נתפסותבסיפור כ-חזקות ושטלתניות, ולעומתן הגברים חלשים יותר, חכמים יותר, מציאותיים יותר, בעליי חוש הומור וליברליים יותר. אין ספק שלמספר יש גישה סטריאוטיפית, על פיה הנשים מגבילות את הגברים, חסרות הומור, מסרסות , ושולטות על הגברים. | [[לסיכום], הנשים נתפסותבסיפור כ-חזקות ושטלתניות, ולעומתן הגברים חלשים יותר, חכמים יותר, מציאותיים יותר, בעליי חוש הומור וליברליים יותר. אין ספק שלמספר יש גישה סטריאוטיפית, על פיה הנשים מגבילות את הגברים, חסרות הומור, מסרסות , ושולטות על הגברים. | ||
גרסה אחרונה מ־10:50, 15 בינואר 2008
סיפור קצר הסיפור עוסק, בקשר בין ילד ישראלי, לדודו שהגיע מאמריקה על רקע יחסי עדות בארץ בשנות ה-חמישים. הסיפור "דברים שבטבע האדם" עוסק במערכות יחסים שונות: בין המספר הצעיר לבין דודו בן ה-25 שהגיע מאמריקה. יחסים אלה מתוארים בהומור ובהמון אהבה מצד המספר כלפי הדוד אייבי. אייבי הפך עבורו למעין אח גדול שמדריך אותו בנתיבי החיים. אייבי גם מעשיר אותו בידע באנגלית , בספרות , בקולנוע ובתאטרון. אייבי מהווה עבורו אדם בעל חיוניות {אהבת חיים} רבה , מעין חונך שמסייע למספר בתהליך ההתבגרות במדינת הגירה שקמה לא מכבר. הסיפור מתרחש בשנות ה-50,60 ומהווה רקע הסטורי וריאלי להתרחשויות בארץ בתקופה זו.
מערכת יחסים מעניינת יש בין אייבי לבין אחותו החורגת , אימו של המספר שאינה מוזכרת בשם. האם מופיעה בסיפור כדמות משנית שמשפיעה מאוד על תדמיתו של אייבי במשפחה. האחות רוצה שאייבי ינהג ע"פ תפיסה סטראוטיפית , כלומר ע"פ מוסכמות מקובלות בעיניה ובעיני החברה , דה אז. מדובר במוסכמות המתנגדות לנישואין בין עדות, לאנשים העובדים בעבודות מסוימות ולהתנהגויות מקובלות בין נשים לגברים. הדבר מתבטא בהתנגדותה של אם המספר לקשר בין אייבי לתימניה שלו, לקשר האסור לדעתה בין אייבי לזכריה-מוכר הנפט, התימני לחיצוניות של אייבי שאינו מתלבש לפי המוסכמות, ולובש מכנסיים קצרים מקומטים ונועל סנדלים פתוחים ללא גרביים. אייבי איננו מתיחס בכובד ראש לגערות אחותו, ונוהג לפי ראות עיניו. כאן באה לידי ביטוי הראייה הסטריאוטיפית. אייבי שובר את כל הסטראוטיפים האפשריים של התקופה:
- מתחבר לנערה תימיניה, למרות שהוא אשכנזי.
- אייבי שנולד בארה"ב עולה לישראל בתקופה שרק עזבו את ישראל לכיוון ארה"ב.
- אייבי האירוני האמריקאי מתאהב בבת קבוץ, כנראה ילידת הארץ שמוצאה בתימן.
- אייבי מתידד עם אחיינו הצעיר ממנו בשנים רבות, ואינו מתחשב במחסום הגיל. העובדה שהאחיין הוא כמחצית גילו איננה מפריעה לאייבי למצוא באחיין חבר קרוב ולפתוח לפניו את ליבו.
- אייבי מפנק מאוד את המספר, קונה לו כרטיסים למופעים ודברי מתיקה שנחשבו אז ליקרי מציאות, נדירים, שהיו נאכלים רק באירועים מיוחדים. לכן יש להוסיף את העובדה שילדים היו אמורים להסתפק במועט, לאכול את הדברים הבסיסיים, וללכת לב"ס נקי ומסודר כשהשיעורים מוכנים ומעל לכל- לציית לדברי המבוגרים, לעומת זאת, בסיפור אייבי מנפץ את הקודים של ההתנהגות המשפחתית.
אייבי יודע שאחותו איננה מסכימה לדרך ההתנהלות שלו עם המספר כמו הליכה משותפת לקולנוע ולתאטרון, ובכל זאת הוא מבצע זאת. כיוון שאיננו מאמין בסטריאוטיפים, במוסכמות חברתיות, הוא מנסה להיות נאמן לעצמו ולעקרונותיו. - אייבי מתידד עם זכריה התימני בניגוד להוראות אחותו. למרות שאין כל דבר משותף בין אייבי לזכריה ואיש מהם אינו מבין את רעהו, אייבי מתעקש להמשיך עימו את הקשר. גם כאן הוא בוחר חברים לפי העקרונות שלו, ובעיניו הכל שווים.
- אייבי איננו רוצה להתידד עם האיש הנכבד מקרן קיימת ד"ר גולדברג, שרוצה לתרגל איתו את דיבור האנגלית. כאן אייבי עקשן מאוד ולא מוציא מילה באנגלית ליד הד"ר השכן.
- אייבי שבר סטראוטיפ נוסף של המאצ'ו הגברי שלעולם לא יתחנן בפני אישה ובדר"כ, בתפיסה הסטראוטיפית יעשה הכל כדי שהיא תחזר אחריו. המאצ'ו אמור לשמור על הכבוד הגברי, האגו, ולעולם לא יראה שהוא סובל מיסורי אהבה נכזבת. אייבי לעומת זאת, מתנהג לפי רגשותיו הכניינים, סובל מאוד מיחסה של חנה הקבוצניקית התימניה אליו, ואיננו מסתיר את הסבל. הוא אפילו שוקל לחזור לארה"ב כתוצאה מהמשבר הרגשי. למרות שטען שטבע האדם רע ומושחט , ושאנשים חייבים להיות קשים ומרוכזים בטובת עצמם, הוא מתנהג בדיוק להיפך. הוא רך מאוד, וברגע שהוא רואה את חנה, הצעירה שהגיעה אליהם, הוא נכנע ועוזב יחד עימה לקבוץ. לכך יש להוסיף את העובדה שהקבוץלא נתפס כמקום טוב לגור בו ע"י מוסכמות החברה {שהאם מייצגת}. אייבי בוחר לחזור לקבוץ ולחיות שם עם אהובתו.
סטריאוטיפ, הוא דימוי שיש לנו על יחיד או על קבוצה המבוסס על דעות קדומות בלתי בדוקות תפיסות סטריאוטיפיות הן מאוד מסוכנות ועלולות להביא לשיפוט בלתי הוגן של יחידים או קבוצות. הסיפור מסתיים סוף טוב: אייבי וחנה חוזרים להיות יחד בקבוץ, ואילו הוריי המספר מתייחסים לכן בשתיי ראיות עולם: האם, האשה, כועסת על חנה אשה צעירה אחרת , שפגעה באייבי. האם מתנהגת כאילו איננה מכירה את משחק הכוחות בין גברים לנשים. לדעתה של האם, הייתה חנה אמורה להתנהג כמו אישה שמחזרת אחריי מאצ'ו. לכן כ"כ קשה לה לקבל את העובדה שאייבי סלח לצעירה {יש להוסיף כאן את הרכושנות של האם, שאחיה נלקח ממנה ע"י אישה אחרת}. האבא המשפט האחרון של האבא סוגר את הסיפור במשפט שבו התחיל הסיפור, אבל בשינוי קטן. הסיפור פותח במשפט "דברים שבטבע האדם אי אפשר לשנות". ונסגר במשפט "אלה הם דברים שבטבע האדם". [[לסיכום], הנשים נתפסותבסיפור כ-חזקות ושטלתניות, ולעומתן הגברים חלשים יותר, חכמים יותר, מציאותיים יותר, בעליי חוש הומור וליברליים יותר. אין ספק שלמספר יש גישה סטריאוטיפית, על פיה הנשים מגבילות את הגברים, חסרות הומור, מסרסות , ושולטות על הגברים.