על מנת לערוך סיכומים נדרש לפתוח חשבון.
מבדלנות למעורבות: גורמי ההצטרפות של ארה"ב למלחמת העולם הראשונה, חזון ההסדר העולמי החדש של ווילסון בוועידת השלום בפריז: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
(גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת) | |||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{דרוש תיקון עריכה}} | |||
השילוב של אידאליזם במדיניות החוץ של וילסון נמשך גם במהלך מלחמת העולם הראשונה. בתחילה הקפידה ארצות הברית בהנהגתו של וודרו וילסון על הנייטרליות, עליה הכריזה רשמית באוגוסט 1914. אולם הקשרים ההיסטוריים והלשוניים בין ארצות הברית ובריטניה, ותפיסת המלחמה (במיוחד אחרי נפילת השלטון הצארי בהאימפריה הרוסית) כמלחמה בין דמוקרטיות לאוטוקרטיות גרמו לרוב הציבור לגלות אהדה יותר לצד מדינות ההסכמה. | השילוב של אידאליזם במדיניות החוץ של וילסון נמשך גם במהלך מלחמת העולם הראשונה. בתחילה הקפידה ארצות הברית בהנהגתו של וודרו וילסון על הנייטרליות, עליה הכריזה רשמית באוגוסט 1914. אולם הקשרים ההיסטוריים והלשוניים בין ארצות הברית ובריטניה, ותפיסת המלחמה (במיוחד אחרי נפילת השלטון הצארי בהאימפריה הרוסית) כמלחמה בין דמוקרטיות לאוטוקרטיות גרמו לרוב הציבור לגלות אהדה יותר לצד מדינות ההסכמה. | ||
בגלל התארכותה, המנהיגות של ארה"ב הרגישה שהיא חייבת לסיים אותה. | בגלל התארכותה, המנהיגות של ארה"ב הרגישה שהיא חייבת לסיים אותה. |
גרסה אחרונה מ־18:14, 30 בדצמבר 2008
סיכום זה זקוק לתיקוני עריכה. לפרטים ראה קטגוריה: סיכומים הדורשים תיקון
|
נא לא להוריד הודעה זו עד שיגמרו כל תיקוני העריכה בסיכום זה. |
השילוב של אידאליזם במדיניות החוץ של וילסון נמשך גם במהלך מלחמת העולם הראשונה. בתחילה הקפידה ארצות הברית בהנהגתו של וודרו וילסון על הנייטרליות, עליה הכריזה רשמית באוגוסט 1914. אולם הקשרים ההיסטוריים והלשוניים בין ארצות הברית ובריטניה, ותפיסת המלחמה (במיוחד אחרי נפילת השלטון הצארי בהאימפריה הרוסית) כמלחמה בין דמוקרטיות לאוטוקרטיות גרמו לרוב הציבור לגלות אהדה יותר לצד מדינות ההסכמה. בגלל התארכותה, המנהיגות של ארה"ב הרגישה שהיא חייבת לסיים אותה. -בעלת קשרים דיפלומטיים עם כל הצדדים הלוחמים. ולכן עליה לשמש כמתווכת. כמדינה נייטרלית ארצות הברית רצתה לסחור עם שני הצדדים במלחמה. אולם בריטניה וגרמניה ניסו לשבש את המסחר הימי זו של יריבתה. ככל שהמלחמה התקדמה הייתה לארצות הברית אינטרס כלכלי לתמוך במדינות ההסכמה. המצור הגרמני התבצע בעיקר על ידי צוללות שהטביעו ספינות שעשו את דרכן לבריטניה. האמריקנים התייחסו להפרות הגרמניות בחומרה רבה. ארצות הברית אף איימה על גרמניה בהצטרפות למלחמה, דבר שאכן הביא להפוגה במלחמת הצוללות ב-1916. במהלך שנת 1916 הנשיא וילסון ניסה לתווך בין הצדדים ולהוביל יוזמת שלום, ובסוף השנה הוא נבחר מחדש. גרמניה הכריזה על חידוש מלחמת צוללות בלתי מוגבלת, שתופנה כלפי כל כלי השייט מסביב לבריטניה, כולל כלי שייט נייטראליים, הכרזה שגרמה לארצות הברית לנתק את היחסים הדיפלומטיים איתה. מכיוון שהיה ברור להנהגה הגרמנית שדבר זה יוביל לכניסת ארצות הברית למלחמה, היא החלה לפעול כנגד ארצות הברית. הקהל בארצות הברית דרש מלחמה. באמצע מרץ החלו הגרמנים להטביע ספינות אמריקניות, ובתחילת אפריל הכריז וילסון על מלחמה נגד גרמניה. ההנחה הפרוגרסיבית המובלעת: ארה"ב חייבת לסיים את המלחמות בכלל, ואת מלחה"ע בפרט, ולהפוך את העולם למקום בטוח לפריחת הדמוקרטיה. 1918 נשיא ארה"ב וילסון נושא את נאום 14 הנקודות. הנאום כלל חוקים לבנייה מחודשת של אירופה והיה המקדים לכינון חבר הלאומים. 1. כינון ברית של שלום חופשי ופתוח, שלאחריו לא יתקיימו כל מגעים דיפלומטיים חשאיים או הבנות חשאיות וסודיות שאינן עולות בקנה אחד עם הכנות והפתיחות הנדרשים בעיני הציבור. 2. חופש מוחלט לניווט בימים, מחוץ למים הטריטוריאליים של המדינה, בזמני שלום כמו מלחמה, פרט למצבים בהם יעלה הצורך לסגור את הימים לצורכי הבטחת קיום החוזה הבינלאומי. 3. הסרתם, עד כמה שאפשר, של כל המחסומים הכלכליים וביסוס מסחר שוויוני בקרב כל המדינות המסכימות לשלום ומקשרות עצמן לתחזוקו. 4. הבטחות מספקות שתינתנה ותתקבלנה, לפיהן מדינות תצמצמנה את מאגרי הנשק והחימוש שלהן למינימום האפשרי לצורכי שמירה על הביטחון הלאומי. 5. תיקון חופשי, פתוח וחסר פניות של בעיות קולוניאליות, המתבסס על השגחה קשיחה של העיקרון לפיו כל שאלות הריבונות מעין אלו תיפתרנה תוך התחשבות הן בצורכי האוכלוסייה הנידונה והן בדרישות המעצמות שתארן הוא שיוכרע, באופן שוויוני. 6. פינוים של כל השטחים הרוסיים והסדר כזה של כל השאלות הנוגעות לרוסיה אשר יבטיח את שיתוף הפעולה החופשי והטוב ביותר של המדינות האחרות בעולם בהבטחת אפשרות לא-מבישה ולא-פגועה להגיע כדי החלטה עצמאית בנוגע לפיתוחה הפוליטי ומדיניותה, והבטחת קבלת פנים כנה לרוסיה אל תוך החברה החופשית של האומות תחת המוסדות שתבחר לה; וכן, מעבר לקבלת פנים, אף סיוע מכל שהוא, שלו תזדקק. היחס שיותאם לרוסיה על ידי אחיותיה המדינות בחודשים הבאים יהיה למבחן חריף של רצונן הטוב, של הבנתן את צרכיה כפי שהוסקו מהאינטרסים שלהן וכן של האינטיליגנציה והסימפטיה הלא-אנוכית שלהן. 7. בלגיה, העולם כולו יסכים, חייבת להתפנות ולעבור שחזור, ללא כל ניסיון להגביל את הריבונות ממנה היא נהנית בדומה לכל שאר המדינות החופשיות. כל צעד פרטני אחר לא יהיה כזה - שיש בו כדי להשיב את האמון ההדדי בין האומות בחוקים שהציבו לעצמן ואשר מכריעים עבור הממשלות וביחסיהן האחת עם רעותה. ללא צעד מרפא זה, כל המבנה ומשנה התוקף של החוק הבינלאומי דינו לקיום לקוי לנצח. 8. יש לשחרר את כל השטח הצרפתי ולשחזר את החלקים שנפלשו. יש לתקן את העוולות שנגרמו לצרפת על ידי פרוסיה במלחמת 1871 על אלזס ולורין, ואשר ערערו את השלום העולמי לאורך כמעט חמישים שנה. זאת, מתוך שאיפה להבטיח בשנית את השלום לטובת הכל. 9. יש לתקן את החזיתות האיטלקיות לצד הכרה ברורה בגבולות מוכרים של לאומיות. 10. התושבים של האימפריה האוסטרו הונגרית, שאת מקומם בין האומות נבקש לראות כמוגן ומובטח, צריכים לקבל את ההזדמנות החופשית ביותר להתפתחות אוטונומית. 11. רומניה, סרביה ומונטנגרו צריכות להתפנות; שטחים שנכבשו ישוחזרו; סרביה תזכה לגישה חופשית ובטוחה לים; ויחסי מספר אומות בלקניות זו לזו יוכרעו על-ידי מדיניות ידידותית והתחשבות בגבולות היסטוריים של נאמנות ולאומיות; והבטחות בינלאומיות של העצמאות הפוליטית והכלכלית והאחדות הטריטוריאלית של מספר אומות בלקניות תחוזקנה על ידי הצטרפות להן. 12. יש להבטיח לחלק הטורקי של האימפריה העותמנית בהווה ריבונות בטוחה, אבל שאר הלאומים שנמצאים כעת תחת שלטון טורקי - יש להבטיח להם ביטחון לא-מעורער ולא-מפוקפק לחיים, לחלוטין ללא הטרדה של ההזדמנות לפיתוח אוטונומי, וכן יש לפתוח את הדרדנלים באופן קבוע כמעבר חופשי לספינות והמסחר של כל המדינות תחת הבטחות בינלאומיות. 13. מדינה פולנית עצמאית צריכה להזדקף ולכלול בתוכה את כל השטחים בהם יושבת אוכלוסיות פולניות באופן בלתי-מעורער, וצריכה לזכות לגישה חופשית ובטוחה אל הים, ואשר עצמאותה הפוליטית והכלכלית צריכות לזכות לערבונות בינלאומיים. 14. יש ליצור שיתוף כללי של מדינות תחת הסכמים ספציפיים למטרת הבטחת ערבונות הדדיים של עצמאות פוליטית ואחדות טריטוריאלית לאומות גדולות וקטנות כאחד. עם התמוטטות גרמניה הפכה תוכנית ארבעה עשרה הנקודות לבסיס לכניעתה. וילסון עצמו עמד בראש המשלחת האמריקנית לועידת השלום בפריז, ושהה שם חצי שנה עד לאחר החתימה, ביוני 1919, על חוזה ורסאי שכלל את אמנת חבר הלאומים והסכם שלום בין מדינות ההסכמה לגרמניה. אולם בניגוד לחזונו לא היה זה "שלום ללא מנצחים". מדינות ההסכמה היו אלה שניסחו את ההסכם לבדן והכתיבו אותו לגרמניה, ולדרישת צרפת ובריטניה הוא כלל פיצויים כספיים עצומים מצד גרמניה.