אבי / יהודה עמיחי

זכר אבי עטוף בניר לבן
כפרוסות ליום עבודה.

כקוסם, המוציא מכובעו ארנבות ומגדלים,
הוציא מתוך גופו הקטן - אהבה.

נהרות ידיו
נשפכו לתוך מעשיו הטובים.

השיר הוא שיר מודרני. זהו שיר זיכרון לאב הדובר - המשורר. השיר מעלה את דמות האב - דמות גדולה יותר מבחינה רוחנית ונפשית. לפי מוטיב האהבה.

מבנה השיר:

• הבית הראשון:

זיכרון יום-יומי- עולם מעשי. לפי נקודת מבט של <כחול>ילד</כחול>. <אדום>דימוי</אדום> - פרוסות ליום העבודה.

• הבית השני:

האבא הוא כמו קוסם - אדם פשוט אבל יש בו הרבה אהבה. לפי נקודת מבט של <כחול>ילד</כחול>. <אדום>דימוי</אדום> - כקוסם.

• הבית השלישי:

נהרות- *שדה סמנטי של הטבע, גיאוגרפיה. ידיו- שדה סמנטי של האדם, גוף האדם. אביו הוא נראה ככל יכול- מעשיו הטובים. לפי נקודת מבט של <כחול>מבוגר</כחול>. <אדום>מטאפורה מורכבת</אדום> - נהרות ידיו.

• שדה סמנטי- סמנטיקה- תורת המשמעויות של מילים.