על מנת לערוך סיכומים נדרש לפתוח חשבון.
מלחמת העולם הראשונה: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (פרק שלישי - מלחמת העולם הראשונה שונה ל מלחמת העולם הראשונה) |
אין תקציר עריכה |
||
(גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת) | |||
שורה 55: | שורה 55: | ||
תוצאה: יהודים רבים נפגעים ונותרים ללא הגנה משפטית וללא מעמד חוקי. | תוצאה: יהודים רבים נפגעים ונותרים ללא הגנה משפטית וללא מעמד חוקי. | ||
==ג. הצהרת בלפור - תוכנה, הקשיים שנובעים מניסוחה, האינטרסטים של ברטניה במתן ההצהרה== | |||
=== מבוא === | |||
הצהרת בלפור זהו מסמך שניתן להסתדרות הציונית ע"י ממשלת בריטניה לקראת סוף מלה"ע ה1 ,2 בנובמבר1917, בצורת איגרת ששלח שר החוץ הבריטי הלורד בלפור ללורד רוטשילד.ההצהרה ניתנה לעם היהודי מתוך אהדה ומתוך אינטרסים בריטיים.ההצהרה הביע את ההכרה של בריטניה בזכותם של היהודים להקמת בית לאומי בא"י בזכותם ואת הנכונות של בריטניה לעזור בהקמת הבית הלאומי. | |||
=== תוכנה של הצהרת בלפור === | |||
ב- 2.11.1917 ממשלת ברטניה באמצעות שר החוץ ג'יימס בלפור פרסמה הצהרה פרו ציונית אשר נודעה בשם "הצהרת בלפור" ובה נאמר : | |||
'''ממשלת הוד מלכותו רואה בעין יפה ייסוד הייתה לאומי לעם היהודי בא" *והיא תפעל במיטב מאמציה להקל על השגת מטרה זו , מתוך הנחה שלא ייעשה שום דבר שיש בו לפגוע בזכויות האזרחיות והדתיות של העדות הלא יהודיות או בזכויותיהם ומעמדם של היהודים בכל ארץ אחרת.''' | |||
=== האינטרסנטים של ברטניה במתן ההצרה === | |||
==== ברטניה ==== | |||
בהנהגת ראש הממשלה לויד ג'ורג ושר החוץ ג'מס בפור פרסמה את הצהרת בלפור במטרה להשיג שליטה בא"י. אומנם ההסכם אנגלי – צרפתי (הסכם סייקס פיקו) קבע שא"י תהיה תחת שלטון בנל"א , אך מיד לאחר מכן המדינאים הבריטים שינו את דעתם ושאפו להבטיח שא"י תהיה תחת שלטון בריטי וזאת על מנת להבטיח שליטה בריטית מוחלטת בתעלת סואס אשר שימשה חוליית קשר אסטרטגית בין ברטניה ובין מושבותיה באסיה ובאפריקה. האינטרס הבריטי הזה , השתלב עם האינטרס הציוני ולפי זאת השלטון הבריטי בא"י יַבטיח את מימוש החזון הציוני. | |||
==== ארה"ב ==== | |||
בראשית שנת 1917 מצבה הבריטי של ברטניה היה מוסכן. גרמניה באותה תק' הכריזה על מלחמת צוללות טוטאלית , כל אונייה שנכנסה או יצאה מן האיים הבריטים טבעה. לבריטניה היה חשש שהיא תגעה לאפיסת כוחות לנוכח מניעת אספקה של כוח אדם , מזון , דלק ואמצי לחימה. בחודשים הללו , ממשלת בריטניה עשתה כל מאמץ לשכנע את ארה"ב בהנהגת וודרו וילסון להצטרף למלחמה נגד גרמניה , מתוך הבנה שרק אמצעי זה יבלום את התוקפנות ההרסנית של מלחמת הצוללות. בנסיבות הללו חיים ויצמן הצליח לשכנע את המדינאים הבריטים שהצרה פרו ציונית מצד הבריטים תניע את יהודי ארה"ב ללחוץ על הקונגרס ועל הנשיא האמריקאי וודרו וילסון להצטרף למלחמה נגד גרמניה. רה"מ (ראש הממשלה) לויד ג'ורג ושר החוץ ג'מס בלפור שוכנעו מן הטיעון הזה רק משום שהצבא של ברטניה היה על סף התמוטטות. | |||
==== רוסיה ==== | |||
בחודש מרץ 1917 התחוללה ברוסיה מהפכה , הצאר ניקולאי ה-2 נפטר ורוסיה הפכה לרפובליקה. השלטון הועבר לידי הנסיך לבוב ושר הביטחון קריינסקי. הם הכריזו על נאמנותם למעצמות ההסכמה (צרפתה , ברטניה...) ועל כן המשיכו את המלחמה נגד גרמניה, אך היו גורמים מתנגדים – הקומוניסטים , בהנהגתו של סטלין וטרוצקי. הם דרשו להפסיק את המלחמה ולחתום על הסכם שלום עם גרמניה בכל מחיר. הבריטים חששו שפרישת רוסיה מהמלחמה עלולה לערער את המאזן הצבאי לרעתם. ולכן הם החליטו לפרסם את הצהרת בלפור על מנת לזכות באהדתם של מיליוני היהודים ברוסיה , ומתוך תקווה שאלה יחזקו את הממשלה הרוסית בהנהגת הנסיך לבוב וקרינסקי אשר לא התכוונה לפרוש מן המלחמה נגד גרמניה. | |||
==== גרמניה ==== | |||
ב-1917 המודיעין הבריטי קיבל מידע מוסמך אשר ע"פ גרמניה בהנהגת הגנרל לודנדורץ מתכוונת לפרסם הצהרה פרו ציונית במטרה לזכות בתמיכתם של מיליוני היהודים במרכז ובמזרח אירופה ולכן ממשלת ברטניה פרסמה את הצהרת בלפור על מנת לסכל את תוכניותיו ש לודנדורץ ועל מנת להבטיח סימפטיה של היהודים למעצמות ההסכמה. | |||
==== הבטחה על האינטרס הבריטי ==== | |||
הממשלה הבריטית שוכנע ע"י חיים וייצמן ששיתוף פעולה עם התנועה הציונית יבטיח את האינטרס של האימפריה הבריטית במזה"ת. | |||
=== הקשיים בניסוח הצהרת בלפור === | |||
עוד לפני שהממשלה הבריטית החליטה על פרסום הצהרת בלפור התנועה הציונית בבריטניה בהנהגתו של חיים וייצמן הגישה את הנוסח שנראה בעיינה הראוי-'''הנוסח הציוני''',שם נאמר: | |||
'''1.ממשלת הוד מלכותו מקבלת את עיקרון על א"י להכון(להיות) מחדש כבית לאומי לעם היהודי.''' | |||
'''2.ממשלת הוד מלכותו תעשה את מיטב מאמציה להשגת מטרה זו ותדון עם ההסתדרות הציונית בדרכים ובאמצעים הדרושים.''' | |||
'''ההבדלים בין הנוסח הציוני לבין הנוסח הסופי של הצהרת בלפור:''' | |||
1)הנוסח הציוני נכתב שא"י היא בית לאומי, ולפי הנוסח הסופי הבית הלאומי יהיה בא"י.הנוסח הסופי השאיר פתח לניתוח לגבי משמעות המושג "בית לאומי" וגבולותיו כלומר בית לאומי בא"י ולא בארץ ישראל כולה. | |||
2)בנוסח הציוני הודגש שבריטניה "מקבלת את עיקרון הקמת בית לאומי" ובנוסח הסופי נאמר כי בריטניה "רואה בעין יפה" את הקמתו של הבית הלאומי הנוסח הסופי מחייב פחות את בריטניה. | |||
3)בנוסח הציוני לא הופיעו הזכיות הדתיות והאזרחיות של העדות הלא יהודיות,הכוונה לתושבים הערבים בארץ,ובנוסח הסופי נתבע תנאי שהבהיר כי יש לשמור שזכיות הערבים לא יפגעו מצד היהודים. | |||
4)בנוסח הציוני הוצגה ההסתדרות הציונית שנציגות היהודים בניהול האוטונומיה ובנוסח הסופי היא לא הוזכרה בכלל, הלורד רוטשילד התבקש להביא את ההצעה לידיעתה של ההסתדרות הציונית, כאן באה לידי ביטוי הפחתת המחויבות המעשית לפעול ממש למען הקמת הבית הלאומי יהודי. | |||
5)בנוסח הסופי נוסף סעיף שקבע כי ההצהרה לא פוגעת בזכיותיהם של יהודי ארצות אחרות כלומר של אלה שלא ירצו לעלות לא"י כתוצאה מדרישת יהודים בריטים.הדבר הזה לא הופיע בטיוטא(הנוסח הציוני). | |||
'''התוקף של המסמך:''' למסמך הזה לא היה תוקף משפטי והוא היה הגדר ביטוי של הצהרת כוונות פוליטיות בלבד, אך למרות זאת ההצהרה התפרסמה באופן רשמי בעיתונות ומדינות ההסכמה הצטרפו לעמדת בריטניה. | |||
'''הקשיים העולים מהנוסח הסופי:''' | |||
1)הנוסח הציוני מחייב יותר מאשר הערפול של הצהרת בלפור. | |||
2)אין מחויבות ברורה במילים "רואה בעין יפה". | |||
3)בריטניה מדברת על הקמת בית לאומי אך לא ברור אם בכל א"י או רק בחלק ממנה. | |||
4)לא מוזכרת ההסתדרות הציונית. | |||
5)הערבים מופיעים כעדה ויש התעלמות מזכיותיהם כעם. | |||
6)לא ברור למה הכוונה "תעשה את מירב מאמציה". | |||
'''מדוע יש קשיים?''' | |||
הקשיים נובעים מהשאיפה הציונית להשיג תמיכה מלאה לבין רצון של הבריטים להגיש הצהרה שלא תפגע בזכיות הערבים תושבי הארץ ובזכיות היהודים בארצות אחרות. | |||
----- | |||
==ראה גם== | |||
[http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A6%D7%94%D7%A8%D7%AA_%D7%91%D7%9C%D7%A4%D7%95%D7%A8 הצהרת בלפור] בוויקיפדיה העברית. | |||
---- | |||
*חלק מסיכום זה נלקח מתוך וויקיספר-העברי בכתובת [http://he.wikibooks.org/wiki/%D7%94%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%9C%D7%91%D7%92%D7%A8%D7%95%D7%AA/%D7%94%D7%A6%D7%94%D7%A8%D7%AA_%D7%91%D7%9C%D7%A4%D7%95%D7%A8_-_%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%A0%D7%94%2C_%D7%94%D7%A7%D7%A9%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A9%D7%A0%D7%95%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%97%D7%94%2C_%D7%94%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%9D_%D7%A9%D7%9C_%D7%91%D7%A8%D7%98%D7%A0%D7%99%D7%94_%D7%91%D7%9E%D7%AA%D7%9F_%D7%94%D7%94%D7%A6%D7%94%D7%A8%D7%94.] | |||
[[category:היסטוריה א']] | [[category:היסטוריה א']] |
גרסה אחרונה מ־13:06, 16 בספטמבר 2006
- רמה: כיתה י'
א. הצדדים היריבים ומאפייניה העיקריים של המלחמה
מלחמת העולם הראשונה – מדינות ההסכמה ומעצמות המרכז
מדינות ההסכמה: צרפת, בריטניה, ארה"ב, איטליה ורוסיה (לא דמוקרטית).
מדינות המרכז: גרמניה, אוסטרו הונגריה, בולגריה והקיסרות העותמנית.
מאפייני מלחמת העולם הראשונה
מלחמת העולם הראשונה הייתה מלחמה טוטלית.
הטוטליות של המלחמה התבטאה במאפייני המלחמה הבאים:
היקף הגיוס למלחמה: מאגר הכוח האנושי שהשתתף במלחמה היה חסר תקדים. התפשטות אזורי המלחמה: המלחמה לא התרכזה באזור מסויים, אלא התפשטה על פני כל יבשת אירופה ועל פני יבשות נוספות כמו אסיה ואפריקה. גיוסם של הטכנולוגיה והמדע: לראשונה גויסו למלחמה כלשהי לא רק משאבי כח האדם, אלא כל המקורות האחרים שעמדו לרשות האנושות כמו: המדע, הטכנולוגיה והתעשייה. מחסור במזון: התפשטה תופעת רעב באירופה, התזונה הירודה הביאה להתפרצות מגיפות. פגיעה בייצור התעשייתי והחקלאי: עקב מחסור בכוח אדם גויסו הנשים לעבודה בתעשייה.
מושגים:
- מלחמת החפירות:
המלחמה החלה כאש הגרמנים פולשים לתוך צרפת ומגיעים תוך 5 שבועות למרחק של 40 ק"מ מבירת צרפת ואז קרה מה שהצרפתים מכנים "הנס על המרן". צרפת בשארית כוחותיה עצרה את הצבא הגרמני אך עם עצירת הכוחות הפכה המלחמה למלחמת החפירות כאשר כל צד מתחפר במקום והחיילים חיים ומתים בתוך החפירות. בשלב זה הטכנולוגיה מתקדמת אבל המפקדים הם עדיין מהדור הישן, ובכך כל כמה ימים כל צד מנסה לכבוש את חפירות האויב.
מלחמת החפירות גרמה לשני דברים נוראיים: 1. מאות אלפי חיילים מתים ומליוני פצועים.
2. חיילים חוזרים הבייתה לאחר המלחמה עם טראומה: החיילים שונאים את הצבא ומרגישים מנוכרים לסביבה ולמשפחה.
תעמולה: התעמולה הפכה למרכיב מכריע בלוחמה הפסיכולוגית כאשר כל צד משתמש בדימויים נוראיים כדי להציג את הצד השני, ובדימויים אלוהיים כדי להציג את עצמו. הלוחמה הפסיכולוכית נועדה לחזק את הרגש הלאומי, להצדיק את מטרות המלחמה ולגבש את הציבור הנדרש להקרבה. לצורך זה הכל היה מותר כולל תיאורים זוועתיים של האויב.
ב. היישוב היהודי בא"י והתנועה הציונית בתקופת המלחמה
הקשיים של הישוב היהודי בארץ ישראל בתקופת מלחמת העולם הראשונה כאשר מלחמת העולם פורצת, באה לידי ביטוי אופיה הטוטאלי של המלחמה גם לארץ, כי למרות שהמלחמה היא בין מדינות אירופה הרי שאחת המדינות (תורכיה) שולטת בארץ, מושפע גם הישוב היהודי מהמלחמה. השלטון התורכי התנכל ליישוב היהודי, ועל רקע מדיניות השלטון התורכי בארץ ישראל, נקלע היישוב היהודי במהלך המלחמה למצוקה קשה.
קשייו של הישוב היהודי בארץ ישראל התבטאו בדרכים הבאות:
1. מניעת הספקת מוצרים: לאוכלוסייה האזרחית כולל מוצרי מזון. תוצאה: שיתוק החיים הכלכליים ומחסור במזון.
2.מגפת ארבה בארץ: פוגעת בחיטה, אזורים שלא נפגעו חייבים חלק ניכר מהיבול לטובת הצבט התורכי. תוצאה: יותר ויותר אנשים שרויים ברעב.
3. נאסר לקבל תרומות מארצות האויב: גזרה זו פגעה בעיקר בישוב הישן.
4. ביטול "הקפיטולציות": זכויות מיוחדות שניתנו ע"י השלטון העותמני לנתינים שחיו תחת שלטונם והגיעו מארצות אירופה. הזכות הגדולה ביותר הייתה שאזרח אירופאי יישפט ע"פ החוק באירופה ולא ע"פ החוק העותמני (שהיה קשה יותר). תוצאה: יהודים רבים נפגעים ונותרים ללא הגנה משפטית וללא מעמד חוקי.
ג. הצהרת בלפור - תוכנה, הקשיים שנובעים מניסוחה, האינטרסטים של ברטניה במתן ההצהרה
מבוא
הצהרת בלפור זהו מסמך שניתן להסתדרות הציונית ע"י ממשלת בריטניה לקראת סוף מלה"ע ה1 ,2 בנובמבר1917, בצורת איגרת ששלח שר החוץ הבריטי הלורד בלפור ללורד רוטשילד.ההצהרה ניתנה לעם היהודי מתוך אהדה ומתוך אינטרסים בריטיים.ההצהרה הביע את ההכרה של בריטניה בזכותם של היהודים להקמת בית לאומי בא"י בזכותם ואת הנכונות של בריטניה לעזור בהקמת הבית הלאומי.
תוכנה של הצהרת בלפור
ב- 2.11.1917 ממשלת ברטניה באמצעות שר החוץ ג'יימס בלפור פרסמה הצהרה פרו ציונית אשר נודעה בשם "הצהרת בלפור" ובה נאמר : ממשלת הוד מלכותו רואה בעין יפה ייסוד הייתה לאומי לעם היהודי בא" *והיא תפעל במיטב מאמציה להקל על השגת מטרה זו , מתוך הנחה שלא ייעשה שום דבר שיש בו לפגוע בזכויות האזרחיות והדתיות של העדות הלא יהודיות או בזכויותיהם ומעמדם של היהודים בכל ארץ אחרת.
האינטרסנטים של ברטניה במתן ההצרה
ברטניה
בהנהגת ראש הממשלה לויד ג'ורג ושר החוץ ג'מס בפור פרסמה את הצהרת בלפור במטרה להשיג שליטה בא"י. אומנם ההסכם אנגלי – צרפתי (הסכם סייקס פיקו) קבע שא"י תהיה תחת שלטון בנל"א , אך מיד לאחר מכן המדינאים הבריטים שינו את דעתם ושאפו להבטיח שא"י תהיה תחת שלטון בריטי וזאת על מנת להבטיח שליטה בריטית מוחלטת בתעלת סואס אשר שימשה חוליית קשר אסטרטגית בין ברטניה ובין מושבותיה באסיה ובאפריקה. האינטרס הבריטי הזה , השתלב עם האינטרס הציוני ולפי זאת השלטון הבריטי בא"י יַבטיח את מימוש החזון הציוני.
ארה"ב
בראשית שנת 1917 מצבה הבריטי של ברטניה היה מוסכן. גרמניה באותה תק' הכריזה על מלחמת צוללות טוטאלית , כל אונייה שנכנסה או יצאה מן האיים הבריטים טבעה. לבריטניה היה חשש שהיא תגעה לאפיסת כוחות לנוכח מניעת אספקה של כוח אדם , מזון , דלק ואמצי לחימה. בחודשים הללו , ממשלת בריטניה עשתה כל מאמץ לשכנע את ארה"ב בהנהגת וודרו וילסון להצטרף למלחמה נגד גרמניה , מתוך הבנה שרק אמצעי זה יבלום את התוקפנות ההרסנית של מלחמת הצוללות. בנסיבות הללו חיים ויצמן הצליח לשכנע את המדינאים הבריטים שהצרה פרו ציונית מצד הבריטים תניע את יהודי ארה"ב ללחוץ על הקונגרס ועל הנשיא האמריקאי וודרו וילסון להצטרף למלחמה נגד גרמניה. רה"מ (ראש הממשלה) לויד ג'ורג ושר החוץ ג'מס בלפור שוכנעו מן הטיעון הזה רק משום שהצבא של ברטניה היה על סף התמוטטות.
רוסיה
בחודש מרץ 1917 התחוללה ברוסיה מהפכה , הצאר ניקולאי ה-2 נפטר ורוסיה הפכה לרפובליקה. השלטון הועבר לידי הנסיך לבוב ושר הביטחון קריינסקי. הם הכריזו על נאמנותם למעצמות ההסכמה (צרפתה , ברטניה...) ועל כן המשיכו את המלחמה נגד גרמניה, אך היו גורמים מתנגדים – הקומוניסטים , בהנהגתו של סטלין וטרוצקי. הם דרשו להפסיק את המלחמה ולחתום על הסכם שלום עם גרמניה בכל מחיר. הבריטים חששו שפרישת רוסיה מהמלחמה עלולה לערער את המאזן הצבאי לרעתם. ולכן הם החליטו לפרסם את הצהרת בלפור על מנת לזכות באהדתם של מיליוני היהודים ברוסיה , ומתוך תקווה שאלה יחזקו את הממשלה הרוסית בהנהגת הנסיך לבוב וקרינסקי אשר לא התכוונה לפרוש מן המלחמה נגד גרמניה.
גרמניה
ב-1917 המודיעין הבריטי קיבל מידע מוסמך אשר ע"פ גרמניה בהנהגת הגנרל לודנדורץ מתכוונת לפרסם הצהרה פרו ציונית במטרה לזכות בתמיכתם של מיליוני היהודים במרכז ובמזרח אירופה ולכן ממשלת ברטניה פרסמה את הצהרת בלפור על מנת לסכל את תוכניותיו ש לודנדורץ ועל מנת להבטיח סימפטיה של היהודים למעצמות ההסכמה.
הבטחה על האינטרס הבריטי
הממשלה הבריטית שוכנע ע"י חיים וייצמן ששיתוף פעולה עם התנועה הציונית יבטיח את האינטרס של האימפריה הבריטית במזה"ת.
הקשיים בניסוח הצהרת בלפור
עוד לפני שהממשלה הבריטית החליטה על פרסום הצהרת בלפור התנועה הציונית בבריטניה בהנהגתו של חיים וייצמן הגישה את הנוסח שנראה בעיינה הראוי-הנוסח הציוני,שם נאמר:
1.ממשלת הוד מלכותו מקבלת את עיקרון על א"י להכון(להיות) מחדש כבית לאומי לעם היהודי.
2.ממשלת הוד מלכותו תעשה את מיטב מאמציה להשגת מטרה זו ותדון עם ההסתדרות הציונית בדרכים ובאמצעים הדרושים.
ההבדלים בין הנוסח הציוני לבין הנוסח הסופי של הצהרת בלפור:
1)הנוסח הציוני נכתב שא"י היא בית לאומי, ולפי הנוסח הסופי הבית הלאומי יהיה בא"י.הנוסח הסופי השאיר פתח לניתוח לגבי משמעות המושג "בית לאומי" וגבולותיו כלומר בית לאומי בא"י ולא בארץ ישראל כולה.
2)בנוסח הציוני הודגש שבריטניה "מקבלת את עיקרון הקמת בית לאומי" ובנוסח הסופי נאמר כי בריטניה "רואה בעין יפה" את הקמתו של הבית הלאומי הנוסח הסופי מחייב פחות את בריטניה.
3)בנוסח הציוני לא הופיעו הזכיות הדתיות והאזרחיות של העדות הלא יהודיות,הכוונה לתושבים הערבים בארץ,ובנוסח הסופי נתבע תנאי שהבהיר כי יש לשמור שזכיות הערבים לא יפגעו מצד היהודים.
4)בנוסח הציוני הוצגה ההסתדרות הציונית שנציגות היהודים בניהול האוטונומיה ובנוסח הסופי היא לא הוזכרה בכלל, הלורד רוטשילד התבקש להביא את ההצעה לידיעתה של ההסתדרות הציונית, כאן באה לידי ביטוי הפחתת המחויבות המעשית לפעול ממש למען הקמת הבית הלאומי יהודי.
5)בנוסח הסופי נוסף סעיף שקבע כי ההצהרה לא פוגעת בזכיותיהם של יהודי ארצות אחרות כלומר של אלה שלא ירצו לעלות לא"י כתוצאה מדרישת יהודים בריטים.הדבר הזה לא הופיע בטיוטא(הנוסח הציוני).
התוקף של המסמך: למסמך הזה לא היה תוקף משפטי והוא היה הגדר ביטוי של הצהרת כוונות פוליטיות בלבד, אך למרות זאת ההצהרה התפרסמה באופן רשמי בעיתונות ומדינות ההסכמה הצטרפו לעמדת בריטניה.
הקשיים העולים מהנוסח הסופי:
1)הנוסח הציוני מחייב יותר מאשר הערפול של הצהרת בלפור. 2)אין מחויבות ברורה במילים "רואה בעין יפה".
3)בריטניה מדברת על הקמת בית לאומי אך לא ברור אם בכל א"י או רק בחלק ממנה.
4)לא מוזכרת ההסתדרות הציונית.
5)הערבים מופיעים כעדה ויש התעלמות מזכיותיהם כעם.
6)לא ברור למה הכוונה "תעשה את מירב מאמציה".
מדוע יש קשיים?
הקשיים נובעים מהשאיפה הציונית להשיג תמיכה מלאה לבין רצון של הבריטים להגיש הצהרה שלא תפגע בזכיות הערבים תושבי הארץ ובזכיות היהודים בארצות אחרות.
ראה גם
הצהרת בלפור בוויקיפדיה העברית.
- חלק מסיכום זה נלקח מתוך וויקיספר-העברי בכתובת [1]