על מנת לערוך סיכומים נדרש לפתוח חשבון.
היסטוריה ב' - הבעיות העיקריות של צרפת בתחומים: שלטון, חברה, כלכלה, ביטחון, ודרכי ההתמודדות עם בעיות אלו: הבדלים בין גרסאות בדף
| (2 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות) | |||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
===בתחום הכלכלי=== | ===בתחום הכלכלי=== | ||
*'''בעיותיה של צרפת בתחום הכלכלי''' | |||
לאחר המלחמה היה צורך לפצות את המיליונים שנפגעו במלחמה. אולם, שיטת מימון הפיצויים גרמה לאינפלציה שפגעה בחסכונות ובקצבאות והביאה לירידה חדה בילודה. | |||
צרפת קיוותה להתחזק עם קבלתם מחדש של איזורי אלזס ולוריין, אזורים בהן התקיימה פעילות תעשייתית ענפה, אולם כלכלת שני המחוזות הללו היתה קשורה לכלכלת איזור הרוהר שבגרמניה והיא ניזוקה קשות מההפרדה הזו. השוק התעשייתי הצרפתי היה דל, וגם חקלאותה של צרפת פיגרה פיגור גדול. | |||
לפני המלחמה השקיעה צרפת השקעות רבות בשוק הרוסי, וכל אלה ירדו לטמיון עם פרוץ המלחמה ברוסיה. מדינות אירופה הטילו מכסים גבוהים על סחורות ייבוא, מה שגרם לכך שצרפת התקשתה למצוא שוק חלופי לשוק הרוסי. | |||
ממשלת צרפת לא האמינה שצרפת תוכל להשתקם ללא פיצויים מגרמניה, ולכן היא פלשה לאיזור הרוהר העשיר במחצבים במטרה לאלץ את הממשלה הגרמנית לשלם, אך הדבר לא הועיל. | |||
ממשלות צרפת התקשו להתמודד עם האליטה של המעמדות הגבוהים; כ200 משפחות עשירות שלטו בכלכלת צרפת וברוב הנכסיפ הכלכליים של צרפת, והפעילו כוח ותכסיססנות וכל זאת כדי לשמור על זכויות היתר שלהן ועל הכסף שלהן. | |||
*'''שנות ה-20 בכלכלה הצרפתית- התמודדות צרפת עם בעיותיה הכלכליות''' | |||
על אף הנזקים של צרפת ממלחה"ע הראשונה, וההתרוששות שלה, החלה בשנות ה20 תקופה של צמיחה ושגשוג. | |||
ממשלות צרפת הנהיגו מדיניות ריכוזית- מה שגרם לפיחות במספר המפעלים הקטנים ולעלייה במספר המפעלים הגדולים והרווחיים. | |||
המאזן המסחרי עבר מגירעון למאזן חיובי. | |||
שטחי חקלאות מעובדת הצטמצמו והתפוקה בתעשייה עלתה בקצב קבוע, מה שניכר בכריית הפחם, הברזל והאלומיניום. קבלתם מחדש של איזורי אלזס ולוריין המתועשים סייעה במידה רבה לתעשייה הצרפתית. | |||
תעשיית המכוניות התפתחה ושיגשגה, ובתחום זה שמרה צרפת על המקום השני בעולם(אחרי ארה"ב). חברות רנו וסיטרואן החלו בייצור המוני של מכוניות, שחלקן שווקו במחירים סבירים גם לבני המעמד הבינוני. | |||
מצבם של הפועלים, בעיקר אלו שהתמקצעו, השתפר, וממשלות צרפת לקחו חלק בפרויקטים כלכליים שחיוניים לאינטרסים של צרפת כמו חברות לבניית מטוסים, מספנות, וחברות נפט. | |||
הבנקים מילאו תפקיד חשבו שמטרתו קידום התעשייה והמסחר. | |||
*''' | *'''שנות ה-30 בכלכלה הצרפתית- המשבר הכלכלי העולמי והשפעתו על צרפת''' | ||
המשבר הכלכלי העולמי שפרץ ב1929 הורגש גם בצרפת. הפגיעה במשק הצרפתי לא היתה קשה כמו בזה האמריקאי או הגרמני, אך הצרפתים שהיו יכולים למזער את הנזק לא השכילו לעשות כך. | |||
העובדה שתוצרת צרפת היתה יקרה גרמה לכך שצרפת התקשתה לעמוד בתחרות הבינלאומית, והיקף סחר החוץ שלה הלך והצטמצם. בצרפת החלו פשיטות רגל רבות, כמו במפעלי סיטרואן, תפוקת הפלדה והפחם ירדה, ורבים הצטרפו למעגל האבטלה. | |||
ממשלות צרפת ניסו להתמודד עם המצב באמצעות צווי חירום והגבלת מספר הפריטים שהורשו להיכנס לצרפת, אך זה לא עזר. | |||
===בתחום הפוליטי=== | ===בתחום הפוליטי=== | ||
| שורה 32: | שורה 46: | ||
===בתחום | ===בתחום הבטחוני=== | ||
| שורה 40: | שורה 54: | ||
*'''בעיית אלזס ולורן -''' ב 1871 בעקבות ניצחון גרמניה על צרפת סופחו שתי הפרובינציות לגרמניה. בתום מלחמת העולם הראשונה חזרו שתיהן לצרפת. החיכוכים בין האוכלוסייה הצרפתית והממשל הצרפתי העיבו על השבתם לצרפת. תחת גרמניה, היו שתי הפרובינציות יחידה אחת, והוענקו להם בית מחוקקים וסמכויות נרחבות. צרפת סירבה להכיר באוטונומיה זו. בנוסף, הממשל הצרפתי ניסה לכפות את השפה הצרפתית על התושבים, שברובם כבר דיברו גרמנית. | *'''בעיית אלזס ולורן -''' ב 1871 בעקבות ניצחון גרמניה על צרפת סופחו שתי הפרובינציות לגרמניה. בתום מלחמת העולם הראשונה חזרו שתיהן לצרפת. החיכוכים בין האוכלוסייה הצרפתית והממשל הצרפתי העיבו על השבתם לצרפת. תחת גרמניה, היו שתי הפרובינציות יחידה אחת, והוענקו להם בית מחוקקים וסמכויות נרחבות. צרפת סירבה להכיר באוטונומיה זו. בנוסף, הממשל הצרפתי ניסה לכפות את השפה הצרפתית על התושבים, שברובם כבר דיברו גרמנית. | ||
===בתחום הדמוגרפי=== | |||
*'''בעיה דמוגרפית -''' 50% מאוכלוסיית הגברים של צרפת בגילאי 20-30 נפגעו במלחמה, דבר שהביא לפגיעה בילודה ובייצור. אחת מתוצאות עובדה זו היא שנשים שהחלו לבסס את מעמדן החברתי והתעסוקתי לא היו מוכנות לפנות את מקומן לטובת הגברים, דבר שיצר חיכוך בינם. | *'''בעיה דמוגרפית -''' 50% מאוכלוסיית הגברים של צרפת בגילאי 20-30 נפגעו במלחמה, דבר שהביא לפגיעה בילודה ובייצור. אחת מתוצאות עובדה זו היא שנשים שהחלו לבסס את מעמדן החברתי והתעסוקתי לא היו מוכנות לפנות את מקומן לטובת הגברים, דבר שיצר חיכוך בינם. | ||
==דרכי ההתמודדות של צרפת עם הקשיים בתחומי השלטון הכלכלה והבטחון:== | ==דרכי ההתמודדות של צרפת עם הקשיים בתחומי השלטון הכלכלה והבטחון:== | ||
גרסה אחרונה מ־17:53, 27 בדצמבר 2007
הבעיות העיקריות של צרפת לאחר מלחמת העולם הראשונה
בתחום הכלכלי
- בעיותיה של צרפת בתחום הכלכלי
לאחר המלחמה היה צורך לפצות את המיליונים שנפגעו במלחמה. אולם, שיטת מימון הפיצויים גרמה לאינפלציה שפגעה בחסכונות ובקצבאות והביאה לירידה חדה בילודה.
צרפת קיוותה להתחזק עם קבלתם מחדש של איזורי אלזס ולוריין, אזורים בהן התקיימה פעילות תעשייתית ענפה, אולם כלכלת שני המחוזות הללו היתה קשורה לכלכלת איזור הרוהר שבגרמניה והיא ניזוקה קשות מההפרדה הזו. השוק התעשייתי הצרפתי היה דל, וגם חקלאותה של צרפת פיגרה פיגור גדול.
לפני המלחמה השקיעה צרפת השקעות רבות בשוק הרוסי, וכל אלה ירדו לטמיון עם פרוץ המלחמה ברוסיה. מדינות אירופה הטילו מכסים גבוהים על סחורות ייבוא, מה שגרם לכך שצרפת התקשתה למצוא שוק חלופי לשוק הרוסי.
ממשלת צרפת לא האמינה שצרפת תוכל להשתקם ללא פיצויים מגרמניה, ולכן היא פלשה לאיזור הרוהר העשיר במחצבים במטרה לאלץ את הממשלה הגרמנית לשלם, אך הדבר לא הועיל.
ממשלות צרפת התקשו להתמודד עם האליטה של המעמדות הגבוהים; כ200 משפחות עשירות שלטו בכלכלת צרפת וברוב הנכסיפ הכלכליים של צרפת, והפעילו כוח ותכסיססנות וכל זאת כדי לשמור על זכויות היתר שלהן ועל הכסף שלהן.
- שנות ה-20 בכלכלה הצרפתית- התמודדות צרפת עם בעיותיה הכלכליות
על אף הנזקים של צרפת ממלחה"ע הראשונה, וההתרוששות שלה, החלה בשנות ה20 תקופה של צמיחה ושגשוג.
ממשלות צרפת הנהיגו מדיניות ריכוזית- מה שגרם לפיחות במספר המפעלים הקטנים ולעלייה במספר המפעלים הגדולים והרווחיים. המאזן המסחרי עבר מגירעון למאזן חיובי.
שטחי חקלאות מעובדת הצטמצמו והתפוקה בתעשייה עלתה בקצב קבוע, מה שניכר בכריית הפחם, הברזל והאלומיניום. קבלתם מחדש של איזורי אלזס ולוריין המתועשים סייעה במידה רבה לתעשייה הצרפתית. תעשיית המכוניות התפתחה ושיגשגה, ובתחום זה שמרה צרפת על המקום השני בעולם(אחרי ארה"ב). חברות רנו וסיטרואן החלו בייצור המוני של מכוניות, שחלקן שווקו במחירים סבירים גם לבני המעמד הבינוני.
מצבם של הפועלים, בעיקר אלו שהתמקצעו, השתפר, וממשלות צרפת לקחו חלק בפרויקטים כלכליים שחיוניים לאינטרסים של צרפת כמו חברות לבניית מטוסים, מספנות, וחברות נפט. הבנקים מילאו תפקיד חשבו שמטרתו קידום התעשייה והמסחר.
- שנות ה-30 בכלכלה הצרפתית- המשבר הכלכלי העולמי והשפעתו על צרפת
המשבר הכלכלי העולמי שפרץ ב1929 הורגש גם בצרפת. הפגיעה במשק הצרפתי לא היתה קשה כמו בזה האמריקאי או הגרמני, אך הצרפתים שהיו יכולים למזער את הנזק לא השכילו לעשות כך.
העובדה שתוצרת צרפת היתה יקרה גרמה לכך שצרפת התקשתה לעמוד בתחרות הבינלאומית, והיקף סחר החוץ שלה הלך והצטמצם. בצרפת החלו פשיטות רגל רבות, כמו במפעלי סיטרואן, תפוקת הפלדה והפחם ירדה, ורבים הצטרפו למעגל האבטלה.
ממשלות צרפת ניסו להתמודד עם המצב באמצעות צווי חירום והגבלת מספר הפריטים שהורשו להיכנס לצרפת, אך זה לא עזר.
בתחום הפוליטי
- ריבוי מפלגות - בפרלמנט הצרפתי היו 17 מפלגות, מתוכן רבות שפעלו מתוך שנאה, שמנעו אפשרות של הקמת קואליציה יציבה. מצב זה גרם לשיתוק יכולת הממשלה לפעול ביעילות - נוצרה אנארכיה פוליטית וממשלות התחלפו בתדירות גבוהה.
- פילוג אידיאולוגי - נוצר פילוג קשה בין הימין השמרני האנטי דמוקרטי, בו התחזקו זרמים פשיסטיים, לשמאל המהפכני, בו בלטו הקומוניסטים. פילוג זה כמעט הביא למלחמת אזרחים. גוש המרכז השולט נאלץ ליצור קואליציה עם הימין ועם השמאל לסירוגין. בנוסף, רבו תככים פוליטיים ופרשיות שחיתות שהחלישו את הדמוקרטיה והגבירו את הרצון בעם למנהיג יחיד בעל סמכויות ריכוזיות. *נושאי הפילוג: אופי המשטר, מדיניות כלפי גרמניה (פיוס מול נקם, שאלת הפיצויים).
- שערוריות פוליטיות ופיננסיות שונות - בינן יש לציין את פרשת סטאביסקי, שהסתבך עם החוק ומשפטו נדחה בצורה תמוהה. ב - 1934 התאבד והדבר הפיץ שמועות שנרצח ע"י הממשלה שהובילו בסופו של דבר להתפטרותו של ראש הממשלה.
בתחום הבטחוני
- אשליית הביטחון - הפחד והאיבה כלפי העם הגרמני השכן, שנוצרו ב 1870 במלחמת צרפת-גרמניה, רק הוגברו לאחר מלחה"ע ה I. הממשלה ניסתה לשכך אותם ע"י בניית קו ביצורים לאורך גבולה עם גרמניה (קו מאז'ינו) באמונה כי בלגיה מצפונה תסייע לה, וכך תהיה מוגנת ממתקפה גרמנית (בעוד שלהלכה הגרמנים פלשו דווקא דרך בלגיה). בצבא צרפת עצמו היו ליקויים חמורים - ציוד מיושן, אסטרטגיות מיושנות, מוראל ירוד והשפעה של הפילוג הפוליטי (השמאל התנגד לחימוש מחדש של הצבא), דבר שהביא את צרפת להיכנס למלחה"ע השנייה עם כלים מיושנים בהשוואה לצבא הגרמני המתקדם. לסיכום, צרפת ראתה עצמה מבוטחת מתרחיש כגון זה שהתרחש בסופו של דבר במלחה"ע השנייה, אך במציאות לא הייתה מוכנה לה כלל.
- בעיית אלזס ולורן - ב 1871 בעקבות ניצחון גרמניה על צרפת סופחו שתי הפרובינציות לגרמניה. בתום מלחמת העולם הראשונה חזרו שתיהן לצרפת. החיכוכים בין האוכלוסייה הצרפתית והממשל הצרפתי העיבו על השבתם לצרפת. תחת גרמניה, היו שתי הפרובינציות יחידה אחת, והוענקו להם בית מחוקקים וסמכויות נרחבות. צרפת סירבה להכיר באוטונומיה זו. בנוסף, הממשל הצרפתי ניסה לכפות את השפה הצרפתית על התושבים, שברובם כבר דיברו גרמנית.
בתחום הדמוגרפי
- בעיה דמוגרפית - 50% מאוכלוסיית הגברים של צרפת בגילאי 20-30 נפגעו במלחמה, דבר שהביא לפגיעה בילודה ובייצור. אחת מתוצאות עובדה זו היא שנשים שהחלו לבסס את מעמדן החברתי והתעסוקתי לא היו מוכנות לפנות את מקומן לטובת הגברים, דבר שיצר חיכוך בינם.
דרכי ההתמודדות של צרפת עם הקשיים בתחומי השלטון הכלכלה והבטחון:
בתחום הכלכלי
צרפת פולשת לחבל הרוהר שבגרמניה, כדי להפיק רווחים שיכסו את בעיותיה התקציביות, ויהוו "פיצוי" לאי תשלום הפיצויים ע"י גרמניה, עליהם התבססו תכניות בתחום הכלכלי של השלטון הצרפתי. מטרתה של צרפת לא מושגת, משום שפועלי החבל פותחים בשביתה. באין פועלים להפעיל את המכרות, לא מופקים רווחים מהחבל. פלישה זו הביאה לכינוס וועדת דאוס, שבעקבותיה אמנם נאלצו הצרפתים לצאת מהחבל, אך תשלום הפיצויים הוסדר.
הממשלה הצרפתית החליטה על קיצוץ הוצאות הממשלה ועל אי לקיחת מלוות ממדינות, תוך ניסיון לשפר את מערכת המסים בצרפת ע"י הורדת רמת החיים וגירוש עובדים זרים.
בתחום הפוליטי
הוקמה החזית העממית, בראש ליאון בלום, שאיחדה את השמאל הצרפתי (הסוציאליסטים והקומוניסטים), כנגד עליית הפשיזם בין השנים 1936-1938 (ואכן הצליחו להעביר חקיקות כנגד הימין הקיצוני ובכך גם עוררו אותו למרד). הממשלה השמאלנית באותם שנים הנהיגה בצרפת חקיקה סוציאליסטית, הלאימה מפעלים על מנת לשקמם, וניסתה להלחם בבעיות הכלכליות ע"י ייצוב המטבע. ראש הממשלה דלדיה שבר את החזית העממית בהיותו אנטי סוציאליסט מושבע, וממשלתו גילתה אוזלת יד נוכח התוקפנות הגרמנית בשנות השלושים, כאשר הנהיגה מדיניות שוחרת שלום כלפי גרמניה וכך רק עודדה את תוקפנותה.
בתחום הצבאי - בטחוני
בריתות והסכמים - חתימה על בריתות והסכמים שונים על מנת להבטיח את המשך פירוק החימוש והבידוד של גרמניה. בינם: הסכמים עם פולין ובלגיה, "ההסכמה הקטנה" עם צ'כוסלובקיה, רומניה ויוגוסלביה, וחוזי "לוקרנו". למרות חתימת כל חוזי השלום האלו ההכנה בשטח היא למלחמה.
בניית קו ביצורים לאורך מאות ק"מ על הגבול עם גרמניה - קו מאז'ינו. הקו הפך להיות סמל לביטחון צרפת בעיני העם הצרפתי, ולמעשה יצר אשליה של בטחון מדומה. הרעיון שעמד מאחורי בנייתו היה האמונה (שלה לא היה שותף כל העם) כי צרפת יכולה לנהל מערכת צבאית הגנתית בלבד, ובכך להביס את הגרמנים, ואף הניחה שגם הגרמנים חושבים כך, ויימנעו מלתקוף אותה. החסרון העיקרי בקו הוא שלא היה רציף - מלבד העובדה שלא היה תקציב להשלמתו, הצרפתים לא הקימו ביצורים בהרי הארדנים, כי הניחו שיהוו מכשול לשריון וצבא מאומן.
ביצורים לא הוקמו גם באזורי תעשייה בצפון, שאת תהליכי הייצור שלהם לא רצו הצרפתים לשבש, ובגבול עם בלגיה, אותה לא רצו הצרפתים להשאיר חשופה ולכן לא בנו קו בין צרפת לבלגיה. הקו סתר את מערכת הבריתות של מדיניות החוץ הצרפתית. כאמור הוא העיק קשות על הכלכלה הצרפתית. על אף כל אלה הצרפתים ראו בו את המרכיב העיקרי במדיניות הביטחונית של צרפת, הסתמכות שהביאה לאסון צבאי במלחמת העולם השניה כאשר גרמניה פלשה דרך בלגיה והרי הארדנים.