על מנת לערוך סיכומים נדרש לפתוח חשבון.
האלף-בית הערבי: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| (2 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
*'''בשפה הערבית''' 28 אותיות. <br /> | |||
*לאותיות בערבית ישנן 4 צורות-כתיבה (תחילית, אמצעית, סופית מתחברת, סופית בלתי-מתחברת). כל האותיות מתחברות פרט לשש בודדות (ראו בסוף הדף). | |||
{| bgcolor="#ABCDEF"; align=right; border="2"; cellpadding="3" | {| bgcolor="#ABCDEF"; align=right; border="2"; cellpadding="3" | ||
|- | |- | ||
|'''שם האות'''|| '''האות''' || '''הגייה'''|| '''הערות''' | |'''שם האות'''|| '''האות''' || '''הגייה'''|| '''הערות''' | ||
|- | |- | ||
| | |אליף || '''ا''' [*] || א || משמשת כאם קריאה או כעיצור (כאשר היא משמשת כעיצור יש להוסיף מעליה ء קטנה = أ). | ||
|- | |- | ||
|בּאא' || '''ب''' || ב || נהגית כ" | |בּאא' || '''ب''' || ב || נהגית כ"בּ" דגושה. הצליל וְ (V) אינו קיים בערבית, אך יש כאלו המציינים אותו כ ڤ, אך האות אינה קיימת רשמית בערבית. | ||
|- | |- | ||
|תאא' || '''ت''' || ת || | |תאא' || '''ت''' || ת || | ||
| שורה 11: | שורה 13: | ||
|ת'אא' || '''ث''' || ת' || נהגית כ"ת'", כעין TH (כמו במילה "think"). | |ת'אא' || '''ث''' || ת' || נהגית כ"ת'", כעין TH (כמו במילה "think"). | ||
|- | |- | ||
|ג'ים || '''ج''' || ג' || בכתיבת מילים בערבית מצרית ניתן להשתמש גם ב"ג" | |ג'ים || '''ج''' || ג' || נהגית כמו בשם האנגלי "Jeff". בכתיבת מילים בערבית מצרית ניתן להשתמש גם ב"ג" העברית. | ||
|- | |- | ||
|חאא' || '''ح''' || ח' || נהגית כ"ח" 'נקיה' כהגייתה המקורית של האות "ח" (כמו בהגייה התימנית) | |חאא' || '''ح''' || ח' || נהגית כ"ח" 'נקיה' כהגייתה המקורית של האות "ח" (כמו בהגייה התימנית). | ||
|- | |- | ||
|ח'אא' || '''خ''' || ח || נהגית כ"ח" 'מלוכלכת' כהגיית "כ" רפה | |ח'אא' || '''خ''' || ח || נהגית כ"ח" 'מלוכלכת' כהגיית "כ" רפה. | ||
|- | |- | ||
|דאל || '''د''' || ד || | |דאל || '''د''' [*] || ד || | ||
|- | |- | ||
|ד'אל || '''ذ''' || ד' || נהגית כ"ד'", כעין TH (כמו במילה האנגלית "the"). | |ד'אל || '''ذ''' [*] || ד' || נהגית כ"ד'", כעין TH (כמו במילה האנגלית "the"). | ||
|- | |- | ||
|רא || '''ر''' || ר || | |רא || '''ر''' [*] || ר || | ||
|- | |- | ||
|זאי || '''ز''' || ז || | |זאי || '''ز''' [*] || ז || | ||
|- | |- | ||
|סין || '''س''' || ס || | |סין || '''س''' || ס || הגייתה כ-ס' העברית, אך מקבילה ל-שׁ' העברית כאשר יש שורש משותף למילה בעברית ובערבית. לדוגמה: سنة - שׁנה (קראו סַנָה). | ||
|- | |- | ||
|שין || '''ش''' || ש || נהגית כ" | |שין || '''ش''' || ש || נהגית כ"שׁ" ימנית (SH). | ||
|- | |- | ||
|צאד || '''ص''' || צ || נהגית כ"ס" גרונית. | |צאד || '''ص''' || צ || נהגית כ"ס" גרונית. | ||
|- | |- | ||
| | |ד'אד || '''ض''' || צ' || נהגית כ"ד" גרונית (קיימת אך ורק בערבית). | ||
|- | |- | ||
|טאא' || '''ط''' || ט || נהגית כ"ט" מודגשת. | |טאא' || '''ط''' || ט || נהגית כ"ט" מודגשת, תוך נגיעה בחך הלשון. | ||
|- | |- | ||
|ט'אא' || '''ظ''' || ט' || נהגית כעין TH אך גרונית יותר. | |ט'אא' || '''ظ''' || ט' || נהגית כעין TH אך גרונית יותר. | ||
| שורה 39: | שורה 41: | ||
|עין || '''ع''' || ע || | |עין || '''ع''' || ע || | ||
|- | |- | ||
|ע'ין || '''غ''' || ע' || נהגית כ-"ג" לא דגושה. כעין "ר" גרונית (קרובה | |ע'ין || '''غ''' || ע' || נהגית כ-"ג" לא דגושה. כעין "ר" גרונית (קרובה ל R צרפתית). | ||
|- | |- | ||
|פאא' || '''ف''' || פ || נהגית תמיד רפה כ-F. | |פאא' || '''ف''' || פ || נהגית תמיד רפה כ-F. | ||
| שורה 45: | שורה 47: | ||
|קאף || '''ق''' || ק || נהגית בידי רוב דוברי הערבית כהגייתה המקורית של האות "ק" בעברית. העיראקים מבטאים אותה מאוד גרונית, המצרים פחות. | |קאף || '''ق''' || ק || נהגית בידי רוב דוברי הערבית כהגייתה המקורית של האות "ק" בעברית. העיראקים מבטאים אותה מאוד גרונית, המצרים פחות. | ||
|- | |- | ||
| | |כּאף || '''ك''' || כ || נהגית תמיד כ"כּ" דגושה. | ||
|- | |- | ||
|לאם || '''ل''' || ל || | |לאם || '''ل''' || ל || | ||
|- | |- | ||
| | |מִים || '''م''' || מ || | ||
|- | |- | ||
|נון || '''ن''' || נ || | |נון || '''ن''' || נ || | ||
| שורה 55: | שורה 57: | ||
|האא' || '''ه''' || ה || | |האא' || '''ه''' || ה || | ||
|- | |- | ||
|ואו || '''و''' || ו || משמשת כאם קריאה או כעיצור. כעיצור נהגית כ-W. | |ואו || '''و''' [*] || ו || משמשת כאם קריאה או כעיצור. כעיצור נהגית כ-W. | ||
|- | |- | ||
|יאא' || '''ي''' || י || משמשת כאם קריאה או כעיצור. | |יאא' || '''ي''' || י || משמשת כאם קריאה או כעיצור. | ||
| שורה 62: | שורה 64: | ||
|} | |} | ||
* | [*] = אחת מאותיות دوذ ارز (דוד' ארז), המכונות "האותיות הסנוביות" כיוון שאינן מתחברות לאות שבאה אחריהן. | ||
===נלקח מוויקיספר. את רשימת התורמים ניתן למצוא ב[[Talk:האלף-בית הערבי|דף השיחה]]=== | |||
[[קטגוריה:ערבית]] | |||
גרסה אחרונה מ־16:46, 10 באוגוסט 2006
- בשפה הערבית 28 אותיות.
- לאותיות בערבית ישנן 4 צורות-כתיבה (תחילית, אמצעית, סופית מתחברת, סופית בלתי-מתחברת). כל האותיות מתחברות פרט לשש בודדות (ראו בסוף הדף).
| שם האות | האות | הגייה | הערות |
| אליף | ا [*] | א | משמשת כאם קריאה או כעיצור (כאשר היא משמשת כעיצור יש להוסיף מעליה ء קטנה = أ). |
| בּאא' | ب | ב | נהגית כ"בּ" דגושה. הצליל וְ (V) אינו קיים בערבית, אך יש כאלו המציינים אותו כ ڤ, אך האות אינה קיימת רשמית בערבית. |
| תאא' | ت | ת | |
| ת'אא' | ث | ת' | נהגית כ"ת'", כעין TH (כמו במילה "think"). |
| ג'ים | ج | ג' | נהגית כמו בשם האנגלי "Jeff". בכתיבת מילים בערבית מצרית ניתן להשתמש גם ב"ג" העברית. |
| חאא' | ح | ח' | נהגית כ"ח" 'נקיה' כהגייתה המקורית של האות "ח" (כמו בהגייה התימנית). |
| ח'אא' | خ | ח | נהגית כ"ח" 'מלוכלכת' כהגיית "כ" רפה. |
| דאל | د [*] | ד | |
| ד'אל | ذ [*] | ד' | נהגית כ"ד'", כעין TH (כמו במילה האנגלית "the"). |
| רא | ر [*] | ר | |
| זאי | ز [*] | ז | |
| סין | س | ס | הגייתה כ-ס' העברית, אך מקבילה ל-שׁ' העברית כאשר יש שורש משותף למילה בעברית ובערבית. לדוגמה: سنة - שׁנה (קראו סַנָה). |
| שין | ش | ש | נהגית כ"שׁ" ימנית (SH). |
| צאד | ص | צ | נהגית כ"ס" גרונית. |
| ד'אד | ض | צ' | נהגית כ"ד" גרונית (קיימת אך ורק בערבית). |
| טאא' | ط | ט | נהגית כ"ט" מודגשת, תוך נגיעה בחך הלשון. |
| ט'אא' | ظ | ט' | נהגית כעין TH אך גרונית יותר. |
| עין | ع | ע | |
| ע'ין | غ | ע' | נהגית כ-"ג" לא דגושה. כעין "ר" גרונית (קרובה ל R צרפתית). |
| פאא' | ف | פ | נהגית תמיד רפה כ-F. |
| קאף | ق | ק | נהגית בידי רוב דוברי הערבית כהגייתה המקורית של האות "ק" בעברית. העיראקים מבטאים אותה מאוד גרונית, המצרים פחות. |
| כּאף | ك | כ | נהגית תמיד כ"כּ" דגושה. |
| לאם | ل | ל | |
| מִים | م | מ | |
| נון | ن | נ | |
| האא' | ه | ה | |
| ואו | و [*] | ו | משמשת כאם קריאה או כעיצור. כעיצור נהגית כ-W. |
| יאא' | ي | י | משמשת כאם קריאה או כעיצור. |
[*] = אחת מאותיות دوذ ارز (דוד' ארז), המכונות "האותיות הסנוביות" כיוון שאינן מתחברות לאות שבאה אחריהן.