חרדת בחינות

ניתן להסביר את "חרדת הבחינות" עפ"י שלושת המודלים של לחץ.

עפ"י מודל התגובה:

חרדת בחנות היא מצב פנימי במתטא בסימפטומים דומים אצל כל הסובלים ממנה (בדיוק כמו לחץ). מבחינה פיזיולוגית, חרדת הבחינות מלווה בסימפטומים הנובעים מהגברת הפעילות של המערכת האוטונומית הסימפטטית.
במישור הרגשי מדובר בחווית חרדה. חרדה בדר"כ נובעת מאיום פנימי. בחרדת בחינות האיום הפנימי הוא על הדימוי העצמי ועל האגו (הפחד מהכישלון).
החרדה גם פוגעת בתפקודו של הנבחן מבחינה התנהגותית (רעד בשרירים שמפריע לכתוב וכדומה).
בנוסף, מתעוררים התסמינים הקוגנטיביים המאפיינים מצבי לחץ- דימויים קטסטרופליים, בעיות קשב וריכוז, הפרעות בחשיבה והפרעות זיכרון.

עפ"י מודל הגירויים:

בחינה מהווה בדר"כ מצב של עומס אצל הלומד (מצב של עומס מאפיין את הלחץ). על הלומד לשנן חומר רב בזמן קצר וברוב הפעמים הבחינות מגיעות אחת אחרי השנייה וגורמות לעומס גדול יותר.

עפ"י מודל האינטראקציה:

מודל זה מסביר מדוע לא כל האנשים סובלים מחרדת הבחינות. לפי מודל האינטראקציה, חרדת בחינות נוצרת כתוצאה משני גורמים-

1. מצב הבחינה נתפס על ידי הלומד כאיום.
   
2. הלומד מאמין כי אין ביכולתו להתמודד עם אותו מצב מאיים.
   

ברוב המקרים עוצמת החרדה תלויה ברמה של תפיסת המצב כמאיים באופן אישי (ככל שהאדם תולה את הערכתו העצמית בבחינה הסיכוי שיחווה חרדת בחינות גדל).
במקרים רבים דווקא תלמידים טובים שלומדים לבחינות נוטים לחוות חרדת בחינות. זאת בשל העובדה שאף על פי שהתכוננו היטב לבחינה הם מאמינים שאין הם מסוגלים להתמודד עם הבחינה. לרוב, כתוצאה מחרדת הבחינות אותם תלמידים אכן ייכשלו וכישלון זה יגרור כישלונות נוספים בפעמים הבאות.
קיים מבחן הבודק את רמת חרדת הבחינות אצל אנשים. הוא נקרא סח"ב (סולם חרדת בחינות). במבחן הנבדק מדרג את הסימפטומים האפשריים של חרדה לפי השכיחות שלהם אצלו. ככל שהציון גבוה יותר כך חרדת הבחינות גבוהה יותר.