מאפייני הקפיטליזם, גילוייו והשלכותיו הכלכליות, החברתיות והפוליטיות משלהי המאה ה-19 ועד למלחמת העולם הראשונה, התנועה הפרוגרסיבית ותיקוניה: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
(3 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
שורה 22: | שורה 22: | ||
'''איך הממשל עצמו תרם להתפתחות הכלכלה?''' ממלחמת האזרחים ועד סוף המאה ה19 הממשל נקט במספר יוזמות: מתן מענקים ליזמי מסילות ברזל, הטלת מכסי מגן גבוהים על מוצרים מיובאים כדי להגן על הסחורה האמריקנית, ייסוד מערכת בנקאית ארצית, ומתן חופש פעולה כלכלי לאזרחי המדינה. | '''איך הממשל עצמו תרם להתפתחות הכלכלה?''' ממלחמת האזרחים ועד סוף המאה ה19 הממשל נקט במספר יוזמות: מתן מענקים ליזמי מסילות ברזל, הטלת מכסי מגן גבוהים על מוצרים מיובאים כדי להגן על הסחורה האמריקנית, ייסוד מערכת בנקאית ארצית, ומתן חופש פעולה כלכלי לאזרחי המדינה. | ||
==מאפייני הקפיטליזם האמריקני:== | ==מאפייני הקפיטליזם האמריקני:== | ||
בעבר, הכלכלה התבססה על בעלי מלאכה, כל אחד בתחומו - מבצע עבודת יד לפי הזמנה. קודם מגיעה ההזמנה ובעקבותה בא הייצור. | |||
בעידן המתועש, התהליך הזה השתנה מן הקצה לקצה. העבודה עברה מן הבית לבית החרושת - שייצר הרבה ומהר. בעלי המפעלים ייצרו לפי כמות ולא לפי ההזמנות, מתוך החשיבה שבעתיד יגיעו ההזמנות וצריך להכין את המוצרים לכך. | |||
המאפיין המרכזי של כלכלה קפיטליסטית הוא ביסוס הפעילות הכלכלית בידיים פרטיות וניהולם למטרות רווח גרידא. בניגוד לקומוניזם - ששם הכל נמצא בידי המדינה ומחולק לאזרחים בהתאם. | |||
==התנועה הפרוגרסיבית ותיקוניה(המקומי והפדארלי):== | ==התנועה הפרוגרסיבית ותיקוניה(המקומי והפדארלי):== | ||
עם הצמיחה האדירה של הכלכלה האמריקנית וצמיחתם של בעלי הון שהחזיקו את רוב ההון בשוק, נוצרו שני מעמדות בחברה האמריקנית: בעלי ההון והפועלים הפשוטים. | |||
הפועלים הפשוטים הועסקו אצל בעלי ההון והיו תלויים בהם בפרנסתם, הם הועסקו בתנאים מחפירים, בשכר מינימלי ותוך התעלמות מזכויותיהם הבסיסיות ואף חוסר התחשבות ודאגה לבריאותם. | |||
במשך עשרות שנים תלו הפועלים הפשוטים תקוות בחיסכון ובאמריקה הגדולה וב'ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות', אך זה היה חסר סיכוי לנוכח העוצמה האדירה של בעלי ההון שלא אפשרו צמיחה של שכבות חלשות או התארגנות שלהן. | |||
בעשור האחרון של המאה ה19 קמה התנועה הפופליסטית וחרטה על דגלה שינוי הסדר הישן והקמת סדר חדש, תוך שינוי סדר העדיפויות ומזעור הקומוניזם החזירי, מתן זכויות לפועלים, שינוי מערכת הכללים וכו'. | |||
האידיאולוגיה הפרוגרסיבית (PROGRESS - קידמה) - משמעותה אידיאולוגיה חדשה שמצביעה על יעדים אנושיים ומסוריים יותר, ועל תיקון וצדק חברתי. | |||
הנשיא רוזוולט הוביל מדיניות אקטיבית, שפתחה תקופה של חקיקה פרוגרסיבית. להלן דוגמאות לחקיקות ותקיונים שנחקקו בארצות הברית ברוח זו: | |||
'''1903''' - הקמת המשרד לסחר ולעבודה, ובו יחידה שתפטל בחברות הגדולות ובטייקונים, ותפקח על פעילותם, וגם תחקור אותם.<br /> | |||
'''1904''' - פירוק אחד מתאגידי הרכבות הגדולים, שיצר מונופול ענק על שוק הרכבות.<br /> | |||
'''1906''' - חוק לפיקוח על איכות הבשר ויצירת סטנדרט סניטריי, לשמירה על בריאות הצרכנים.<br /> | |||
'''1913''' - הקונגרס הפדרלי קיבל סמכות להטיל ולגבות מיסים, בהתאם למדרגות ההכנסה של האזרחים.<br /> | |||
'''1914''' - ברוב המדינות חיקוק חוק חינוך חובה עד גיל 14.<br /> | |||
'''1916''' - איסור על סחר עם מדינות שתומכות בהעסקת ילדים קטינים וניצולם. בנוסף, ניתן אשראי נוח לחקלאים שסבלו מקבל ריבית גבוהה בעקבות היותם אוכלוסיה שלא ניתן לסמוך על הלוואותיה.<br /> | |||
'''1919''' - הענקת זכות בחירה לנשים בכל ארה"ב.<br /> | |||
לסיכום, התנועה הפרוגרסיבית התבססה על ערכי מוסר ושוויון הזדמנויות לכל, ובאמת פעלה בהתאם לכך והצליחה מאד. החידוש בתנועה הזאת היה שמעתה, בעידן של קפטליזם וכלכלה חופשית, אי אפשר לסמוך יותר על ה'יד החופשית' שתסדר את הדברים, וכי צריך התערבות עמוקה של הממשל לטובת עשיית הצדק החברתי. | |||
גרסה אחרונה מ־18:28, 15 במרץ 2018
במהלך המאה ה-20 התפתחה ארה"ב למעצמה הכלכלית מספר 1 בעולם!
מתחילת ההתיישבות בצפון מזרח אמריקה ועד לאחר מלחמת האזרחים, התפרנסו רוב התושבים מעבודות חקלאיות על רקע החזון האגרארי.
אך עם הזמן ועם בואה של המהפכה התעשייתית באירופה, החל תהליך של עיור ומעבר מהכפר לעיר, ופיתוח תעשיות חדשות הכוללות מפעלי ברזל, גומי, נפט וכו'.
כמה גורמים בסיסיים אפשרו ועודדו את הצמיחה הבלתי רגילה הזאת:
1. גידול בתפוקת המזון - עם ההתפתחות הטכנולוגית, התפתחה גם הטכנולוגיה בענף החקלאות שגרמה לייעול בייצור המזון, וייצור כמויות עצומות ממנו, המכונה החליפה את האדם - מה שגרם לאדם ללכת למצוא תעסוקה חדשה ובעצם גרם לאנשים רבים ללכת למצוא אלטרנטיבות בתחומים אחרים בחיים.
2. אוצרות טבע - ברבע השני של המאה ה-19 ועם התרחבות ה'ספר' החלו להתגלות אוצרות טבע רבים, שבניגוד ליבשת אירופה לא היו בשימוש ולא הגיעו לכלל מיצוי. גורם זה תרם מאד לפיתוח הכלכלה האמריקנית.
3. אוכלוסין - ריבוי טבעי של האוכלוסיה וגלי הגירה עצומים מאירופה הביאו לגידול של מספר המתיישבים באמריקה. רוב המהגרים שהגיעו היו בעלי מוטיבציה אדירה להצליח והיוו כוח עבודה איכותי, בנוסף לכך הם היוו עוד קהל יעד שאפשר למכור לו מוצרים ובכך להגדיל את התל"ג (תוצר לאומי גולמי) ולהגדיל את הכלכלה האמריקנית.
4. חידושים והמצאות - ברוח האידאליזם האמריקני שדוגל בהתקדמות והתפתחות מתמדת, הומצאו במאה ה-19 מגוון המצאות: מכונות תפירה, מכונות כתיבה, הקופה הרושמת, הנורה החשמלית ועוד.
כל אלה ובמיוחד החשמל שהיווה מקור אנרגיה לשלל תחומים אחרים היוו מקפצה אדירה לכלכלה האמריקנית.
5. שכלולים בתחום התחבורה - הממשל תמך ביזמים שיפתחו את התחבורה האמריקנית, נבנו אלפי קילומטרים של מסילות רכבת שחצו את אמריקה לאורכה ולרוחבה, מה שאפשר העברת סחורות ביתר קלות, העברת אנשים ממקום למקום, והן פיתחו מקומות שוממים וזימנו אליהן התיישבות חדשה.
6. שכלול אמצעי התקשורת - אלכסנדר גרהאם בל שהמציא את הטלפון, תרם תרומה אדירה לכלכלה האמריקנית. מעתה לא היו צריכים להפגש פיזית כדי לסגור עסקאות, היה אפשר לדבר על כל נושא ממרחקים עצומים - ייעול ענק לכלכלה האמריקנית.
7. סחר חופשי בארץ ענקית - ארה"ב דגלה בסחר חופשי בין המדינות השונות, בניגוד למדיניות האירופית שתמכה בכלכלה של כל מדינה לעצמה. הסחר החופשי הזה פיתח מאד את הכלכלה האמריקנית.
איך הממשל עצמו תרם להתפתחות הכלכלה? ממלחמת האזרחים ועד סוף המאה ה19 הממשל נקט במספר יוזמות: מתן מענקים ליזמי מסילות ברזל, הטלת מכסי מגן גבוהים על מוצרים מיובאים כדי להגן על הסחורה האמריקנית, ייסוד מערכת בנקאית ארצית, ומתן חופש פעולה כלכלי לאזרחי המדינה.
מאפייני הקפיטליזם האמריקני:
בעבר, הכלכלה התבססה על בעלי מלאכה, כל אחד בתחומו - מבצע עבודת יד לפי הזמנה. קודם מגיעה ההזמנה ובעקבותה בא הייצור. בעידן המתועש, התהליך הזה השתנה מן הקצה לקצה. העבודה עברה מן הבית לבית החרושת - שייצר הרבה ומהר. בעלי המפעלים ייצרו לפי כמות ולא לפי ההזמנות, מתוך החשיבה שבעתיד יגיעו ההזמנות וצריך להכין את המוצרים לכך. המאפיין המרכזי של כלכלה קפיטליסטית הוא ביסוס הפעילות הכלכלית בידיים פרטיות וניהולם למטרות רווח גרידא. בניגוד לקומוניזם - ששם הכל נמצא בידי המדינה ומחולק לאזרחים בהתאם.
התנועה הפרוגרסיבית ותיקוניה(המקומי והפדארלי):
עם הצמיחה האדירה של הכלכלה האמריקנית וצמיחתם של בעלי הון שהחזיקו את רוב ההון בשוק, נוצרו שני מעמדות בחברה האמריקנית: בעלי ההון והפועלים הפשוטים.
הפועלים הפשוטים הועסקו אצל בעלי ההון והיו תלויים בהם בפרנסתם, הם הועסקו בתנאים מחפירים, בשכר מינימלי ותוך התעלמות מזכויותיהם הבסיסיות ואף חוסר התחשבות ודאגה לבריאותם.
במשך עשרות שנים תלו הפועלים הפשוטים תקוות בחיסכון ובאמריקה הגדולה וב'ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות', אך זה היה חסר סיכוי לנוכח העוצמה האדירה של בעלי ההון שלא אפשרו צמיחה של שכבות חלשות או התארגנות שלהן.
בעשור האחרון של המאה ה19 קמה התנועה הפופליסטית וחרטה על דגלה שינוי הסדר הישן והקמת סדר חדש, תוך שינוי סדר העדיפויות ומזעור הקומוניזם החזירי, מתן זכויות לפועלים, שינוי מערכת הכללים וכו'.
האידיאולוגיה הפרוגרסיבית (PROGRESS - קידמה) - משמעותה אידיאולוגיה חדשה שמצביעה על יעדים אנושיים ומסוריים יותר, ועל תיקון וצדק חברתי.
הנשיא רוזוולט הוביל מדיניות אקטיבית, שפתחה תקופה של חקיקה פרוגרסיבית. להלן דוגמאות לחקיקות ותקיונים שנחקקו בארצות הברית ברוח זו:
1903 - הקמת המשרד לסחר ולעבודה, ובו יחידה שתפטל בחברות הגדולות ובטייקונים, ותפקח על פעילותם, וגם תחקור אותם.
1904 - פירוק אחד מתאגידי הרכבות הגדולים, שיצר מונופול ענק על שוק הרכבות.
1906 - חוק לפיקוח על איכות הבשר ויצירת סטנדרט סניטריי, לשמירה על בריאות הצרכנים.
1913 - הקונגרס הפדרלי קיבל סמכות להטיל ולגבות מיסים, בהתאם למדרגות ההכנסה של האזרחים.
1914 - ברוב המדינות חיקוק חוק חינוך חובה עד גיל 14.
1916 - איסור על סחר עם מדינות שתומכות בהעסקת ילדים קטינים וניצולם. בנוסף, ניתן אשראי נוח לחקלאים שסבלו מקבל ריבית גבוהה בעקבות היותם אוכלוסיה שלא ניתן לסמוך על הלוואותיה.
1919 - הענקת זכות בחירה לנשים בכל ארה"ב.
לסיכום, התנועה הפרוגרסיבית התבססה על ערכי מוסר ושוויון הזדמנויות לכל, ובאמת פעלה בהתאם לכך והצליחה מאד. החידוש בתנועה הזאת היה שמעתה, בעידן של קפטליזם וכלכלה חופשית, אי אפשר לסמוך יותר על ה'יד החופשית' שתסדר את הדברים, וכי צריך התערבות עמוקה של הממשל לטובת עשיית הצדק החברתי.