הצהרת בלפור: תוכנה, הקשיים בניסוחה, האינטרסים של בריטניה במתן ההצהרה, כיצד קיבלו אותה הציונים, היהודים המשתלבים, הערבים.: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
(3 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 1: | שורה 1: | ||
ב2 בנובמר 1917 פירסמה בריטניה את הצהרת בלפור. בהצהרת היא ביטאה את נכונותה לסייע לתנועה הציונית להקים בית לאומי לעם היהודי בא"י. | |||
==הסיבות למתן ההצהרה== | |||
== | 1. ההצהרה תגרור תמיכה של יהודים החיים בעולם ובא"י, בבריטניה - הבריטים עומדים לכבוש את א"י ותמיכת היהודים היושבים בא"י תסייע לשלטונם. <br> | ||
2. הבריטים חוששים מהצהרת תמיכה גרמנית בערבים ומבקשים להקדימים בהצהרת תמיכה בעם היהודי. <br> | |||
3. חלק מראשי הממשל בבריטניה, ובינהם גם ראש ממשלתה הלורד ג'ורג', היו בעלי אמונה דתית נוצרית שעל פיה מחובתם לתמוך ברעיון הציוני של שיבת היהודים למולדתם. | |||
=== תוכנה של הצהרת בלפור === | === תוכנה של הצהרת בלפור === | ||
1. החלק הראשון של ההצהרה פותח בעמדתה של בריטניה ביחס להקמת בית מולדת לעם היהודי בא"י. - <font color="red">'''ממשלת הוד מלכותו רואה בעין יפה ייסוד בית לאומי לעם היהודי בא"י, והיא תפעל במיטב מאמציה להקל על השגת מטרה זו..."</font> <br> | |||
2. בחלק השני מפורטים תנאים שקבעו הבריטים. - '''<font color="red">" מתוך הנחה שלא ייעשה שום דבר שיש בו לפגוע בזכויות האזרחיות והדתיות של העדות הלא יהודיות או בזכויותיהם ומעמדם של היהודים בכל ארץ אחרת. </font>''' הבריטים רואים את תהליך הקמת בית המולדת ליהודים בעין יפה כל עוד הם לא פוגעים בזכויות של עדות ומיעוטים אחרים הנמצאים בא"י וגם לא במעמד היהודים בגולה. (כלומר שהזכויות של הערבים לא יפגעו ושיהודים שלא רוצים לעלות לא"י לא יסולקו בכוח מכיוון שיגידו להם שעכשיו יש להם מדינה) | |||
==נוסח ההצהרה והקשיים בניסוח זה== | |||
* "רואה בעין יפה" - השימוש בביטוי זה מקטין את מידת המחוייבות של בריטניה כלפי הסיוע לתנועה הציונית. היא לא מבטיחה ליהודים מדינה, אלא רואה בעין יפה את האפשרות לסייע לה בהקמת בית המולדת. <br> | |||
* "בית לאומי" - הבריטים נזהרים בניסוח, לא מזכירים את המילה מדינה ומשתמשים במושג המעורפל בית מולדת כדי שהיהודים לא יוכלו לבוא אח"כ בטנות ולהגיד שהבריטים הבטיחו להם מדינה. <br> | |||
== | * "בארץ ישראל" - הבריטים בכוונה לא הגדירו גבולות ברורים כדי שניתן יהיה לפרש את ההצהרה כאילו היא נוגעת רק לחלק קטן ומסויים מא"י ולא לא"י כולה. <br> | ||
* "בתנאי שלא יעשה דבר..." - התנאי נועד למנוע את מחאתם של ערביי א"י או של היהודי בתפוצות שאינם מעוניינים לעלות לא"י. | |||
==התגובות לפירסום ההצהרה== | |||
1. היהודים הציונים ראו בהצהרה הישג גדול, מבחינתם הייתה זו השגת צ'ארטר. <br> | |||
2. היהודים הלא ציונים חששו שבעקבות ההצהרה מדינות העולם יידרשו מהם לעזוב ולעלות לא"י בניגוד לרצונם. <br> | |||
3. היהודים הדתיים-חרדים התנגדו להצהרת בלפור מכיוון שלדעתם יש לעלות לארץ ישראל ולהפוך אותה למדינה רק עם בוא המשיח. <br> | |||
4. הערבים בא"י התנגדו נחרצות להצהרה והחלו לפעול לביטולה באופן מהיר מכיוון שהם, הערבים, שחיו בארץ מאות שנים, לא מקבלים הבטחה להקמת בית לאומי והיהודים כן. | |||
[[קטגוריה:היסטוריה א']] | [[קטגוריה:היסטוריה א']] | ||
[[קטגוריה:היסטוריה דתי]] | [[קטגוריה:היסטוריה דתי]] |
גרסה אחרונה מ־09:42, 26 בינואר 2011
ב2 בנובמר 1917 פירסמה בריטניה את הצהרת בלפור. בהצהרת היא ביטאה את נכונותה לסייע לתנועה הציונית להקים בית לאומי לעם היהודי בא"י.
הסיבות למתן ההצהרה
1. ההצהרה תגרור תמיכה של יהודים החיים בעולם ובא"י, בבריטניה - הבריטים עומדים לכבוש את א"י ותמיכת היהודים היושבים בא"י תסייע לשלטונם.
2. הבריטים חוששים מהצהרת תמיכה גרמנית בערבים ומבקשים להקדימים בהצהרת תמיכה בעם היהודי.
3. חלק מראשי הממשל בבריטניה, ובינהם גם ראש ממשלתה הלורד ג'ורג', היו בעלי אמונה דתית נוצרית שעל פיה מחובתם לתמוך ברעיון הציוני של שיבת היהודים למולדתם.
תוכנה של הצהרת בלפור
1. החלק הראשון של ההצהרה פותח בעמדתה של בריטניה ביחס להקמת בית מולדת לעם היהודי בא"י. - ממשלת הוד מלכותו רואה בעין יפה ייסוד בית לאומי לעם היהודי בא"י, והיא תפעל במיטב מאמציה להקל על השגת מטרה זו..."
2. בחלק השני מפורטים תנאים שקבעו הבריטים. - " מתוך הנחה שלא ייעשה שום דבר שיש בו לפגוע בזכויות האזרחיות והדתיות של העדות הלא יהודיות או בזכויותיהם ומעמדם של היהודים בכל ארץ אחרת. הבריטים רואים את תהליך הקמת בית המולדת ליהודים בעין יפה כל עוד הם לא פוגעים בזכויות של עדות ומיעוטים אחרים הנמצאים בא"י וגם לא במעמד היהודים בגולה. (כלומר שהזכויות של הערבים לא יפגעו ושיהודים שלא רוצים לעלות לא"י לא יסולקו בכוח מכיוון שיגידו להם שעכשיו יש להם מדינה)
נוסח ההצהרה והקשיים בניסוח זה
- "רואה בעין יפה" - השימוש בביטוי זה מקטין את מידת המחוייבות של בריטניה כלפי הסיוע לתנועה הציונית. היא לא מבטיחה ליהודים מדינה, אלא רואה בעין יפה את האפשרות לסייע לה בהקמת בית המולדת.
- "בית לאומי" - הבריטים נזהרים בניסוח, לא מזכירים את המילה מדינה ומשתמשים במושג המעורפל בית מולדת כדי שהיהודים לא יוכלו לבוא אח"כ בטנות ולהגיד שהבריטים הבטיחו להם מדינה.
- "בארץ ישראל" - הבריטים בכוונה לא הגדירו גבולות ברורים כדי שניתן יהיה לפרש את ההצהרה כאילו היא נוגעת רק לחלק קטן ומסויים מא"י ולא לא"י כולה.
- "בתנאי שלא יעשה דבר..." - התנאי נועד למנוע את מחאתם של ערביי א"י או של היהודי בתפוצות שאינם מעוניינים לעלות לא"י.
התגובות לפירסום ההצהרה
1. היהודים הציונים ראו בהצהרה הישג גדול, מבחינתם הייתה זו השגת צ'ארטר.
2. היהודים הלא ציונים חששו שבעקבות ההצהרה מדינות העולם יידרשו מהם לעזוב ולעלות לא"י בניגוד לרצונם.
3. היהודים הדתיים-חרדים התנגדו להצהרת בלפור מכיוון שלדעתם יש לעלות לארץ ישראל ולהפוך אותה למדינה רק עם בוא המשיח.
4. הערבים בא"י התנגדו נחרצות להצהרה והחלו לפעול לביטולה באופן מהיר מכיוון שהם, הערבים, שחיו בארץ מאות שנים, לא מקבלים הבטחה להקמת בית לאומי והיהודים כן.