הגטאות: מטרות מוצהרות והסברים להקמתם, דרך ניהול הגטו, התפקידים שהוטלו על היודנראטים, דרכי הפיקוח על הגטו: הבדלים בין גרסאות בדף

אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
(5 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 19: שורה 19:
'''היודנרטים, תפקידם, דרך ניהול הגטו ודרכי פיקוח על הגטו'''  
'''היודנרטים, תפקידם, דרך ניהול הגטו ודרכי פיקוח על הגטו'''  


{[היודנרט]}
היודנרט
 
הוקמו על פי פקודה מפורשת של היידריך  באגרת הבזק ועל פי פקודת מושל הממשל הכללי הנס פרנק. מספר חברי היודנראטים נקבע בהתאם לגודל הקהילה בין 12 –25 חברים.
במרבית המקרים הנאצים בחרו את חברי היודנראט. לפעמים הם הסתפקו במתן ההוראה ואפשרו ליהודים לבחור את חברי היודנראט, שכמובן היו חייבים לקבל את אישור הגרמנים. ליודנראט נבחרו בד"כ אנשים בולטים בחברה היהודית מלפני המלחמה. רובם עסקני ציבור, עשירים, מכובדים, בעלי ניסיון ציבורי, רבנים ואנשי סמכות, כדי לנצל את השפעתם על הקהילה היהודית. היודנראט לא היו זהים בכל מקום. ההבדלים נבעו לרוב מהשפעתו של יו"ר היודנראט, שכוונה ע"י אופיו, מוסריותו, ומידת הנאמנות שלו לציבור היהודי. היו יודנראט שהגיעו לתפקיד באמצעות שוחד ודאגו לקדם את האינטרסים האישים שלהם ולקבל פטורים מגזרות שונות. היו שחשו אחריות  ציבורית לבני קהילתם  ראו בזה תפקיד ציבורי עם סמכות שיאפשר להם לשמור ולעזור ליהודים. אנשים אלה חששו שאם הם לא ייקחו את התפקיד יופיעו במקומם דמויות שליליות או שהגרמנים יעשו בעצמם את העבודה בצורה אכזרית הרבה יותר.
 
מדוע הגרמנים הקימו את היודנראט?
*כדי לחסוך כוח אדם גרמני. בנוסף שימוש בהנהגה יהודית מוכרת ומכובדת תצמצם את ההתנגדות הפנימית לביצוע הוראות הגרמנים, ותאפשר שליטה יעילה באוכלוסייה היהודית.
*רצון ליצור קרע בין ההנהגה היהודית לציבור היהודי- היהודים יפנו את כעסם כלפי היודנראט ולא כלפי הגרמנים.
*לצורכי תעמולה והסוואה - נותנים ליהודים גוף מייצג, דבר שנותן ליהודים תחושה שהחיים ממשיכים כבעבר יש להם הנהגה שתייצג אותם ותגן עליהם. כמו כן להראות לעולם החיצון את נדיבותו של הממשל הגרמני בהרשותו ליהודים לחיות את חייהם על פי דרכם בארגונים משלהם בגבולות האפשר.


אנשי היודנרט היו אחראים על כמה וכמה תפקידים. רעיון היודנרט היה העברת אשמה על היודנרט ולא על הגרמנים. אנשי היודנרט היו צריכים למצוא את הדרך בין מילוי הוראות לבין שמירה על היהודים בגטאות. היודנרט היו בעיקר אנשים חשובים בקהילה: מנהיגי הקהילה, רבנים וכ"ו...


[[תפקידי היודנרט]]  
[[תפקידי היודנרט]]  
שורה 27: שורה 34:
'''מישור גרמני'''
'''מישור גרמני'''


*מילאוי אחר ההוראות של הגרמנים
*מילוי אחר ההוראות של הגרמנים
*ספירת האנשים בגטאו  
*ספירת האנשים בגטאו  
*סילוק גופות ושמירה על תנאים סנטרים  
*סילוק גופות ושמירה על תנאים סנטרים  
*העברת רכוש לידי הגרמנים
*העברת רכוש לידי הגרמנים
*שליחת עובדים לעבודות כפיה ומכנות עבודה
*שליחת עובדים לעבודות כפיה ומחנות עבודה
*חלוק מזון  
*חלוקת מזון  
*גבית מיסים
*גבית מיסים



גרסה אחרונה מ־18:27, 26 במרץ 2008

1939 דצמבר המושל הגנרל גוברנמנט -פולין- הכריז על המקמת הגטאות כמתוכנן באיגרת הבזק של הינדריך.


מטרותיהם של הגטאות מטרות מוצהרות והסברים להקמת הגטאות

  • נימוקים כלכליים – כדי למנוע מהיהודים לעסוק בספסרות וניהול שוק שחור שפוגע בהבראת המשק הכלכלי של המדינה בזמן מלחמה
  • נימוקים פוליטיים – כדי למנוע מהיהודים להפיץ ידיעות פוליטיות חתרניות בקרב האוכלוסייה הפולנית.
  • נימוקים בריאותיים – כדי למנוע את הפצתן של מחלות מדבקות , שמקורן ביהודים.

לטענות אלו לא היה יסוד. בפועל הגטאות רק הגבירו את הספסרות, ליהודים כמעט שלא היה מגע עם הפולנים כך שלא יכלו לעסוק בפעילות פוליטית חתרנית. מבחינת המחלות הרי שהגטאות רק הגבירו את התפשטותן.

מטרות אמיתיות

  • ניתוק היהודים מהחברה הסובבת, כדי שלא ידעו מה קורה עם היהודים וכדי שלא יתנו להם עזרה, וניתוק היהודים מקהילות יהודיות אחרות.
  • באמצעות הגטו ניתן לפקח על היהודים, ליעל את הפעילות נגדם, ולנצלם טוב יותר לעבודות כפייה.
  • לשבור את רוח הקיום היהודית באמצעות דיכוי פיזי ונפשי דבר שיביא להכחדת היהודים באופן עקיף.


היודנרטים, תפקידם, דרך ניהול הגטו ודרכי פיקוח על הגטו

היודנרט

הוקמו על פי פקודה מפורשת של היידריך באגרת הבזק ועל פי פקודת מושל הממשל הכללי הנס פרנק. מספר חברי היודנראטים נקבע בהתאם לגודל הקהילה בין 12 –25 חברים. במרבית המקרים הנאצים בחרו את חברי היודנראט. לפעמים הם הסתפקו במתן ההוראה ואפשרו ליהודים לבחור את חברי היודנראט, שכמובן היו חייבים לקבל את אישור הגרמנים. ליודנראט נבחרו בד"כ אנשים בולטים בחברה היהודית מלפני המלחמה. רובם עסקני ציבור, עשירים, מכובדים, בעלי ניסיון ציבורי, רבנים ואנשי סמכות, כדי לנצל את השפעתם על הקהילה היהודית. היודנראט לא היו זהים בכל מקום. ההבדלים נבעו לרוב מהשפעתו של יו"ר היודנראט, שכוונה ע"י אופיו, מוסריותו, ומידת הנאמנות שלו לציבור היהודי. היו יודנראט שהגיעו לתפקיד באמצעות שוחד ודאגו לקדם את האינטרסים האישים שלהם ולקבל פטורים מגזרות שונות. היו שחשו אחריות ציבורית לבני קהילתם ראו בזה תפקיד ציבורי עם סמכות שיאפשר להם לשמור ולעזור ליהודים. אנשים אלה חששו שאם הם לא ייקחו את התפקיד יופיעו במקומם דמויות שליליות או שהגרמנים יעשו בעצמם את העבודה בצורה אכזרית הרבה יותר.

מדוע הגרמנים הקימו את היודנראט?

  • כדי לחסוך כוח אדם גרמני. בנוסף שימוש בהנהגה יהודית מוכרת ומכובדת תצמצם את ההתנגדות הפנימית לביצוע הוראות הגרמנים, ותאפשר שליטה יעילה באוכלוסייה היהודית.
  • רצון ליצור קרע בין ההנהגה היהודית לציבור היהודי- היהודים יפנו את כעסם כלפי היודנראט ולא כלפי הגרמנים.
  • לצורכי תעמולה והסוואה - נותנים ליהודים גוף מייצג, דבר שנותן ליהודים תחושה שהחיים ממשיכים כבעבר יש להם הנהגה שתייצג אותם ותגן עליהם. כמו כן להראות לעולם החיצון את נדיבותו של הממשל הגרמני בהרשותו ליהודים לחיות את חייהם על פי דרכם בארגונים משלהם בגבולות האפשר.


תפקידי היודנרט

מישור גרמני

  • מילוי אחר ההוראות של הגרמנים
  • ספירת האנשים בגטאו
  • סילוק גופות ושמירה על תנאים סנטרים
  • העברת רכוש לידי הגרמנים
  • שליחת עובדים לעבודות כפיה ומחנות עבודה
  • חלוקת מזון
  • גבית מיסים

מישור היהודי

  • אירגון המזון חילוק המזון בגטו
  • אירגון גבית המסים
  • אירגון הדיור ונסיון של התגברות על הצפיפות הנוראה
  • שמירה על הבריאות בגטו ועל הפצת המחלות
  • שמירה על סדר ומשמעת
  • שמירה על החינוך והתרבות
  • מציאת תעסוקה לאנשים גטו יצרני גטו עובד = גטו חיי

דרך ניהול הגטו

דרך ניהול הגטו והפיקוח עליו נעשה באמצעות הדברים הבאים :

  • הפיכת הגטאות למעין יחידות פוליטיות של יהודים בשבי הגרמנים- היהודים נותקו ממערכת ההגנה האזרחית במדינה, הוצאו מחוץ לחוק והועברו לפיקוחו של הגסטאפו. הם קיבלו שירותים כמו : טלפון, דואר, חשמל, גז, מים, סילוק אשפה, פחם, מזון וחומרי גלם תוך פיקוח מוחלט של הנאצים. בגטו הונהג מטבע מיוחד כדי שהיהודים לא יטמאו במגעם את המארק.
  • הגטו הוקף בחומות שעליהם הונחו שברי זכוכית או גדרות תיל כדי שיהודים לא יוכלו לברוח.על שערי הגטו שמרו שוטרים פולנים ומחוץ לחומות הגטו שמרו חיילים גרמניים.
  • את הגטו ניהלו בעיקר היודנראטים, והמשטרה היהודית באמצעות פקידים שונים. ריבוי התפקידים בגטו הביא ליצירת מערכת מנופחת של פקידים מדרגות שונות שחלקם עבד בשכר וחלקם עבד בהתנדבות כדי לקבל הטבות כמו תלושי מזון. באופן טבעי במצב זה היו תופעות של שחיתות מכל המינים כמו שוחד והעדפת ידידים וקרובים. מי שהיה "קרוב לצלחת" קיבל אישור עבודה, נהנה מכמות גדולה יותר של מזון והטבות אחרות. מי שניקלע לקשיים כלכליים היו בד"כ בני משפחות עניות, שלא היה להן כסף למתן שוחד. אנשי היודנראט, הפקידים והשוטרים היהודים יכלו להשתמש באמצעי כפייה ולנצל את חוסר האונים של יהודי הגטו.