סיכום כללי - תקשורת במאה ה-19

נושא התקשורת במאה ה-19 הושפע מתהליכים היסטוריים רבים.

בהם: המהפכה התעשייתית, הגירה מהיבשות השונות וגם בין מדינות, מעבר מהכפר לעיר וביקוש לחידושים.

כל אחד מהתהליכים האלה תרם את חלקו לעיצוב צורת התקשורת ומכשירי התקשרות, הטלגרף והטלפון.

הטלגרף הומצא בגלל הביקוש לצורת העברת מסרים בצורה מהירה ויעילה יותר ממה שהיה אז, שליחים רגליים, ספינות, יונים או מרכבות. המצאת הטלגרף אופשרה בזכות גילוי החשמל והשימוש בו. השימוש הראשון של הטלגרף באופן שיטתי נעשה ע"י נפולאון בונפרטה עוד במאה ה-18 כדי להעביר פקודות לצבא מהמפקדה, אך הטלגרף שהיה בשימוש אז היה פרימיטיבי מאוד.

כאשר החלה המהפכה התעשייתית באנגליה החלו להבנות מפעלים שהיו מרכזים במבנה אחד פועלים ואתם מכונות שהומצאו למטרות השונות.

כאשר המפעל הצליח והיה ביקוש רב לתוצרתו ולמקומות עבודה והחלו להבנות עוד מפעלים המופעלים ע"י אותו תאגיד או חברה.

לעיתים המפעלים היו מרוחקים זה מזה והיה צורך בתקשורת ביניהם למניעת תקלות ולשווק את התוצרת לקהל רחב יותר. עם השנים התפתח הטלגרף והתאים למטרה זו וגם לאחרות כגון תקשורת בין מדינות וערים וגם בין המטה לצבא אך עדיין המכשירים היו קשים ומסובכים להפעלה.

כאשר בשנת 1837 הציג הצייר והממציא האמריקני סמואל מורס את המצאתו, קוד אחיד המאפשר תקשורת טלגרפית בכל העולם, הטלגרף תפש תאוצה. לאחר שהתקשורת בין מדינות, ערים והצבא התאפשרה ובקלות החל הביקוש לתקשורת בין יבשות.

בשנת 1854 הקימו סיירוס פילד וסמואל מורס חברה לפיתוח הרעיון של הנחת כבל בין אירלנד לניופאונדלנד. כמה שנים מאוחר יותר יצאה המשלחת לביצוע המשימה. כמה פעמים התבזבזו מיליוני דולרים בגלל תקלות בהנחת הכבל או בכבל עצמו עד שלבסוף בשנת 1865 הנחת הכבל בוצעה בהצלחה ופעם ראשונה בהיסטוריה הייתה תקשורת טלגרפית בין אירופה לאמריקה.

אחרי מיצוי הטלגרף הסתבר שצורת התקשורת זו איטית מדי משום שיש לשדר בה את ההודעה אות אחרי אות, בשנת 1876 רשם האמריקני אלכסנדר גרהאם בל פטנט על הטלפון.

הטלפון היה מכשיר שמאפשר תקשורת מהירה בצורת קול בין 2 מנויים.

הטלפון עבד גם על חשמל אך לא היה צריך מקור חשמל חיצוני, כאשר גלי הקול פגעו בלוחית פח הם רטטו ויצרו חשמל על ידי שדה מגנטי אך לא יצרו מספיק חשמל כדי להעביר את הקול בצורה ברורה יותר מכמה מטרים.

רק לאחר שהמציא האמריקני תומס אדיסון את מיקרופון הפחם התאפשר פיתוח הטלפון.

מיקרופון הפחם התאים לטלפון משום ששיטת פעולתו יצרה יותר חשמל ויכלה להעביר את הקול לכמה מאות מטרים ואפילו יותר. כעת יכלו לא רק ממשלות או חברות לתקשר ביניהן אלא גם אנשים פרטיים.

בעקבות כך הוקמו מרכזיות טלפון בהם הייתה מרכזנית המחברת בין שני מנויים המבקשים לדבר, בגלל שלא היו הרבה מנויים עבודה זו יכלה להתבצע ע"י אדם. ככל שגבר הביקוש לטלפון הוקמו עוד מרכזיות והיה צורך להמצאת דרך לקישור בין מנויים משום שהמרכזניות לא יכלו לעמוד בקצב.

ולכן בשנת 1889 המציא האמריקני אלמון סטרוג'ר את הבורר האוטומטי שהיה מקשר בין מנויים באופן מכני.