ויקרא פרק י"ט: הבדלים בין גרסאות בדף

'''``בעמך``-''' בתוך בני עמך או נגד בני עמך.<BR> אל תתהלך הנה והנה להשמיע דברי דיבה ולשון הרע בקרב בני עמך. הרכילות מביאה נזק בל ישוער הפוגע במרקם החברתי.  

יש מפרשים ``רכיל`` מלשון מרגל: הולך ומרגל במקומות שונים כדי לאסוף את דברי הרכילות. ויש המפרשים מלשון רוכל: כמו הרוכל הקונה ממקום אחד ומוכר במקום אחר, כך המרכל ``יגלה לזה מה ששמע מזה``. רכילות היא מלשינות.  

יש פרשנים הטוענים שהקטע שייך לנושא עדות. הוא אוסר על האדם מישראל למסור עדות שקר. ואז זה מקביל לדיבר: ``לא תענה ברעך עד שקר``.  

``לא תעמוד על דם רעך``- לביטוי זה כמה פרושים:  

1.איסור להתנכל לחיי האדם. והוא דומה לדיבר השישי `` לא תרצח``. .

2. אסור לעמוד מנגד, כאשר אדם נתון בסכנת נפשות.  

3. ויש האומרים: אסור על האדם מישראל להעיד עדות שקר, העלולה לגרום לסכנת נפשות.  

``אני ה```- אני ה` איני עומד מנגד, כאשר עמי נתון בסכנה, ולכן גם בני עמי השואפים להידמות אלי, אסור להם לעמוד מנגד, כאשר אחיהם נתונים בסכנה.  

פס` 17-18- השנאה כלפי הרע והאהבה אליו.  

יש האומרים כי פסוקים אלו מקבילים לדיבר העשירי ,לא תחמוד``..

אל תשנא בלבך אדם מישראל בגלל מעשהו הרע. הוכח אותו והטף לו מוסר על מעשהו הרע, כך תיעקר השנאה מלבך.  

רשב``ם מפרש: `` אם גמלך רע לא תתראה לפניו כאוהב``.  

``לא תשא עליו חטא``- כמה פרושים:  

1.כדי שלא תיענש בגללו על החטא של `` לא תשנא את אחיך`` או על החטא שלא הוכחת אותו..לפי פרוש זה הצרוף ``ולא תשא`` משמעו כדי שלא תסבול, והמילה עליו פרושה בגללו.  

2. לפי פרוש אחר ``ולא תשא עליו חטא, משמעו: ולא תשים עליו, על רעך חטא שימשיך בעשיית מעשהו הרע. מדובר בתוצאה- אם תוכיח את עמיתך , תביא לידי כך שיכיר בשגיאתו ולא יהיה חוטא.  

3. לא תלבין את פניו ברבים.זהו פרושו של רש``י. לפי רש``י זו הוראה נוספת לנאמר קודם.  

יהיה חוטא.  

``לא תקום ולא תיטור``- שני איסורים אלה הם המשך לנאמר קודם. במקרה של סכסוך אסור לאדם המרגיש פגוע לנקום במי שפגע בו, לגמול רעה תחת רעה, ואסור לנטור איבה, לשמור טינה לפוגע.  

בפס` 17 נזכר האיסור לשנוא את הזולת, ונזכר גם הציווי כיצד ניתן לעקור את השנאה באמצעות הציווי ``הוכח תוכיח``.לעומת זאת בפסוקנו פסוק 18 האיסור לשמור את השנאה בלב הוא גם לאחר שנכשל הניסון להוכיח את הזולת.יש להוכיח את הרע אם חוטא הוא, כדי שהחטא לא יהיה עליך. אי הוכחת החוטא תפיל באופן טבעי חלק מן האשמה על האדם שיכול להוכיח ולא הוכיח.  

``ואהבת לרעך כמוך``- התייחס לרעך כשלעצמך. מה ששנוא עליך ,אל תעשה לחברך.  

המילה ``כמוך`` מעוררת קושי:. כיצד יתכן שתצווה התורה כי יאהב אדם את הזולת כפי שהוא אוהב את עצמו, הרי קיומו של צו זה אינו אפשרי, שכן מדרך הטבע שאדם אוהב יותר מכל את עצמו, וקרוב יותר אצל עצמו.  

פס` 19- איסור כלאים ושעטנז.  

אסור לזווג מינים שונים של בעלי חיים כגון  

: סוס ואתון. אסור לזרוע זרעים מעורבים ממינים שונים באותה חלקת אדמה כמו: דגן וירקות. ואסור ללבוש בגד שהוא שעטנז, כלומר בגד עשוי ארג הארוג מצמר ופשתן. ההסבר לכך: ה` ברא את הצומח ואת החי למינהו, ואסור לשנות מסדר בראשית. וייתכן כי יש כאן התנגדות למנהגים מאגיים של עובדי האלילים.  

``חוקותיי``-סוג חוק אפודיקטי, שאין להם נימוק מוסרי או הגיוני.  

 

פס` 23-24-דיני פרי עץ מאכל