admin
1,372
עריכות
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 43: | שורה 43: | ||
בשלב מאוחר יותר יכיר הילד את אלוהיו בקיימו את מצוות השבת.<BR> | בשלב מאוחר יותר יכיר הילד את אלוהיו בקיימו את מצוות השבת.<BR> | ||
[לפיכך גם מצוות שבת נזכרת בפסוקנו לאחר מצוות כיבוד הורים]. | [לפיכך גם מצוות שבת נזכרת בפסוקנו לאחר מצוות כיבוד הורים]. <BR> | ||
סיבה נוספת: לפי שגלו לפניו שהבן ירא את אביו יותר מאמו, ובכיבוד [בעשרת הדיברות] הקדים אב לאם, לפי שגלו לפניו שהבן מכבד את אימו יותר מאביו, מפני שהיא רכה יותר כלפיו.<BR> | סיבה נוספת: לפי שגלו לפניו שהבן ירא את אביו יותר מאמו, ובכיבוד [בעשרת הדיברות] הקדים אב לאם, לפי שגלו לפניו שהבן מכבד את אימו יותר מאביו, מפני שהיא רכה יותר כלפיו.<BR> | ||
| שורה 51: | שורה 51: | ||
את האם יראים פחות, לכן יש להקדים אותה ולהבליטה בצו לירא את ההורים. <BR> | את האם יראים פחות, לכן יש להקדים אותה ולהבליטה בצו לירא את ההורים. <BR> | ||
``ואת שבתותי תשמורו`` מצווה זו מקבילה לדיבר הרביעי . | ``ואת שבתותי תשמורו`` מצווה זו מקבילה לדיבר הרביעי.<BR> | ||
מצוות השבת מובאת כאן ללא נימוק, משום שהמחוקק משער כי הקורא מכיר את נימוקי השבת, כפי שהם באים בספר שמות.<BR> | |||
לשון `` שבתותי`` הכתוב מתכוון לא רק ליום השביעי אלא גם לשמיטה, ליום הכיפורים ולשאר המועדים. | |||
סמך שמירת שבת למורא אב, | |||
<BR>לומר: עפ``י שהזהרתיך על מורא אב, אם נאמר לך[ אביך] חלל את השבת, אל תשמע לו וכך בשאר המצוות. | |||
<BR>בעשרת הדיברות מופיע קודם הדיבר של שמירת השבת ואחריו הדיבר של כיבוד ההורים.<BR> יש המצביעים על קשר כיאסטי בין דיני שבת וכיבוד הורים בשמות ובדברים ה` לבין ויקרא יט`. <BR> | |||
הקשר בין פסוק 4 לבין דיני קורבן שלמים הוא קשר של ניגוד. בפס` 4 נזכר האיסור של עבודה זרה, ואילו בפס` 5-8 נזכר ההיתר של עבודת ה` באמצעות קורבן השלמים. | `` אני ה` אלוהיכם``- אתה ואביך חייבים בכבודי, לפיכך אל תשמע לו.<BR> | ||
פסוק 5: זבח התודה ניתן ע``י התורם כתודה על הטובה שהעניק לו אלוהים בעבר. זבח נדר או נדבה ניתן ע``י התורם ובו הוא מבטא את בקשתו לעזרת אלוהים. | |||
`` לרצונכם תזבחו``-לביטוי שני פרושים: 1. שתהיה הקרבתו של קורבן השלמים רק על פי רצונכם | תפקידם של ביטויים אלה לתת עוצמה ותוקף לציווים הניתנים מן הסמכות האלוהית, משום שהעובר עליהם לא תמיד נתפס או נענש בידי אדם. <BR> | ||
הטוב ולא מתוך כפייה. | כמו כן ביטויים אלה הבאים בסוף הציווים, תפקידם הוא גם להפריד בין עניינים שונים בציווים שבפרקנו. | ||
<BR> | |||
'''פסוק 4:''' הפסוק דן באיסור הפנייה לאלילים , ובאיסור עשיית אלוהי מסכה.<BR> | |||
האיסורים אינם מתכוונים לפנייה ולעשייה בלבד, אלא גם להערכה ולעריכת פולחן להם. <BR> | |||
``אל תפנו אל האלילים``- לבקשת עזרה או הדרכה לפנות אל ה` בלבד. <BR> | |||
``אלוהי מסכה``- הכוונה לפסל שנעשה ע``י היתוך המתכת.<BR> | |||
ויש אומרים, שהכוונה לכל פסל ותמונה. [מסכה מהשורש נסך שפרושו יצק]. <BR> | |||
``אני ה` אלוהיכם``- רק אני ה` אלוהיכם, ועליכם לפנות רק אלי ולהימנע מלפנות לאלילים או מלעשות מסכה.. הפסוק רומז לדיבר השני.<BR> | |||
'''פסוקים 5-8''' :מפרטים את ההוראות לזבי חת זבח השלמים, זמן אכילתו ומציינים את העונש למפר ההוראות.את זבח השלמים צריך לזבוח לפי החוק, כדי שיהיה רצוי לאלוהים.<BR> הזבח מובא מן הבקר או מן הצאן. הבשר נאכל ע``י המשתתפים בסעודת מצווה, למעט החלב והדם, שהיו מעלים לה`.<BR> | |||
הבשר צריך להיאכל ע``י התורם וקוראיו בסעודת מצווה ביום הזביחה ולמחרת, והנותר ממנו יישרף ביום השלישי. <BR> | |||
האדם אשר יפר את מצוות אכילת הזבח, ויאכל מבשרו גם ביום השלישי ייענש בעונש כרת, כלומר עונש שהוא בידי שמים ולא בידי אדם. <BR> | |||
[שלמים- שם נרדף לזבח, שם כללי לקורבנות רשות שהיו מעין תשלום גמול לאל.] <BR> | |||
'''הקשר בין פסוק 4 לבין דיני קורבן שלמים הוא קשר של ניגוד.'''<BR> | |||
בפס` 4 נזכר האיסור של עבודה זרה, ואילו בפס` 5-8 נזכר ההיתר של עבודת ה` באמצעות קורבן השלמים.<BR> | |||
'''פסוק 5:''' זבח התודה ניתן ע``י התורם כתודה על הטובה שהעניק לו אלוהים בעבר.<BR> זבח נדר או נדבה ניתן ע``י התורם ובו הוא מבטא את בקשתו לעזרת אלוהים. <BR> | |||
'''`` לרצונכם תזבחו``-לביטוי שני פרושים:''' <BR> | |||
1. שתהיה הקרבתו של קורבן השלמים רק על פי רצונכם | |||
הטוב ולא מתוך כפייה. <BR> | |||
2. תקריבו את קורבן השלמים באופן שתהיו לרצון לפני ה`, כלומר שתקריבו כהלכתו כפי | 2. תקריבו את קורבן השלמים באופן שתהיו לרצון לפני ה`, כלומר שתקריבו כהלכתו כפי | ||
שציווה ה` כמפורט בפסוקים הבאים. | שציווה ה` כמפורט בפסוקים הבאים. <BR> | ||
פסוק 7:`` פיגול הוא``- מעשה אכילת בשר הזבח ביום השלישי ייחשב למעשה מתועב ונמאס.פיגול, | '''פסוק 7''':`` פיגול הוא``- מעשה אכילת בשר הזבח ביום השלישי ייחשב למעשה מתועב ונמאס.<BR>פיגול, | ||
כנראה בשר מקולקל, מסריח. מי שאוכל מבשר הזבח בים השלישי ייענש. | כנראה בשר מקולקל, מסריח. <BR>מי שאוכל מבשר הזבח בים השלישי ייענש.<BR> | ||
`` לא ירצה``- המעשה לא יהיה לרצון לפני ה`. ויש המפרשים: זבח השלמים ההוא לא ייחשב | `` לא ירצה``- המעשה לא יהיה לרצון לפני ה`.<BR> ויש המפרשים: זבח השלמים ההוא לא ייחשב | ||
כקורבן רצוי לה`. | כקורבן רצוי לה`. | ||
פסוק 8: השארת בשר זבח השלמים ליום השלישי ואכילתו בו מחללת את קודשי ה`. | '''פסוק 8:''' השארת בשר זבח השלמים ליום השלישי ואכילתו בו מחללת את קודשי ה`. <BR> | ||
`` ונכרתה הנפש ההיא מעמיה``- הנפש החוטאת תישמד ממשפחותיה. עונש זה הוא בידי שמים, והוא מוצא את ביטויו באובדן החיים. הנימוק לעונש הכבד: , כי את קודש ה` חילל``. | `` ונכרתה הנפש ההיא מעמיה``- הנפש החוטאת תישמד ממשפחותיה.<BR> עונש זה הוא בידי שמים, והוא מוצא את ביטויו באובדן החיים. הנימוק לעונש הכבד:<BR> , כי את קודש ה` חילל``. <BR> | ||
פסוקים 9-10: מתנות עניים- המתנות שהאיכר צריך להענק לעני, לגר, ולשאר עלובי החיים. | '''פסוקים 9-10:''' מתנות עניים- המתנות שהאיכר צריך להענק לעני, לגר, ולשאר עלובי החיים. | ||
הרעיונות המקשרים בין פסוקים 5-8 לבין פסוקים 9-10. : | הרעיונות המקשרים בין פסוקים 5-8 לבין פסוקים 9-10. : | ||
1. איסור להותיר מהזבח מול האיסור לאסוף את הנותר. | 1. איסור להותיר מהזבח מול האיסור לאסוף את הנותר. | ||