עלייה חמישית-הישגים ומאפיינים

• רמה: כיתה י'.

הסיבות לעליה:

• עליית הנאצים לשלטון + הסכם הטרנפר.
• נישול היהודים מהחיים המדיניים והכלכליים בארצות מזרח אירופה, התחלפות השלטון משלטון דמוקרטי לשלטון ריכוזי.
• סגירת מרבית שערי הארצות בפני מהגרים יהודים.
• התאוששות כלכלית בארץ-ישראל.
• החלפת הנציב הבריטי - בשנת 1932 מונה ארתור ווקופ, שהיה פרו-ציוני לנציב העליון.

מאפייני העולים:

• "עליית הייקים" - רבע מהעולים באו מגרמניה (מחצית מפולין).
• מעמד בינוני - בעלי מקצועות חופשיים, משכילים.
• עליית בעלי הון. 45% מבעלי ההון היו מגרמניה, בעקבות הסכם הטרנספר.
• עליה חלוצית, בעיקר של בני נוער וצעירים.
• עליית הנוער - בסיוע הסוכנות היהודית הוקם בגרמניה אירגון "עלית הנוער" במטרה לעלות נוער יהודי שחיפש *עבודה וישובו בישובים חקלאיים.
• במסגרת זו עלו כ5000- נערים.

הפעילות בתחום ההתיישבות:

• גידול דמוגרפי בערים הגדולות, השפיע על החקלאות, פיתוח עסקי הפנאי והבידור.

תל-אביב גדלה בתקופה זו פי 3 ומנתה 130,000 נפש, היתה העיר הגדולה ביותר בארץ-ישראל.

• גידול משמעותי ברכישת קרקעות ע"י יהודים בא"י: נרכשו למעלה מ250,000- דונם קרקע והוקמו כ75- יישובים יהודים חדשים.

8*ההתיישבות בעמק חפר: שילוב בין משק חקלאי למשק עירוני. האדמות נקנו במרוכז ע"י יהושוע חנקין, ויישבו ע"י תכנון אזורי כולל. שימשו חיץ בטחוני מול יישובי הערבים בשומרון. "התיישבות האלף" - הקמת 17 ישובים שבהם התיישבו כ1000- איש, בעיקר בעמק חפר. במטרה לעבות יישובים קיימים, ולהסתייע בהקמת הישובים החדשים בישובים הישנים. עיבוי התיישבות חקלאית קיימת - הקמת מושבי עובדים, מושבים משותפים, ישובים חקלאיים עצמאיים וכפרים פרטיים.

• יישובי "חומה ומגדל": התיישבות ספר בעלת תפקיד פוליטי בטחוני. הוקמו כ52- יישובים, בפריסה ארצית. עמק בית שאן (טירת צבי), בגליל (חניתה), בשרון (צור משה), בנגב (נגבה).

הישגיים כלכלים:

• התרחבות שטחי מטעים וענף הפרדסנות. שטחי הפרדים גדול ב50%- וייצוא ההדרים הגיע ל75%- מכלל הייצוא המקומי
• הקמת חברת מקורות לשם מענה לדרישה גדלה בהספקת מים לישובים השונים.
• פתיחת נמל ת"א (1936), הקמת תחנת הכוח רידינג בת"א (1938) והעמקת נמל חיפה (1933, ע"י הבריטים).
• השלמת בתי הזיקוק (ע"י הבריטים).
• פיתוח רשת כבישים (ע"י הבריטים).
• הרחבת מגוון התעסוקות, מגוון התיעוש.
• פיתוח מסחר, בנקאות וביטוח.

צמיחה כלכלית - בעקבות יבוא הון ורכוש רב (בעיקר בעקבות הסכם 'העברה' עם גרמניה).

הישגים בתחום הביטחון:

ליישובי "חומה ומגדל" היה תפקיד בטחוני:

• יצירת רצף טריטוריאלי, וקישור ישובים מבודדים ומנותקים, שהיו בסכנת ניתוק וכיבוש. כמו כן יישובים אלה שמשו בסיס ליציאת כוחות "ההגנה" לפעילותן.

שינוי וארגון מחדש של ה"הגנה": התארגנות ה"הגנה" כארגון ארצי ובאזורי משנה; הקמת מטה כללי שהיה מורכב מנציגי המפלגות ביישוב ומינוי ראש מטה ארצי (רמ"א) שהיה מפקד מקצועי; פיצול הפעילות של ה"הגנה" לשניים: פעילות לגלית - (בהסכמה ושיתוף פעולה עם הבריטים), כמו הנוטרים, משטרת היישובים העבריים ופלוגות הלילה של וינגייט. פעילות לא-לגלית (מחתרתית וללא הסכמה בריטית), כמו פלוגות השדה (פו"ש), חיל המשמר (החי"ם) ו"הנודדת".

הישגים בתחום התרבות:

התפתחות מערכת החינוך: עליה דרמטית ברמת החינוך בארץ בזכות הקלטות רבים מהעולים האקדמיים כמורים בבתי הספר. התפתחות בתחום המוזיקה, התיאטרון והעיתונות: הקמת התזמורת הפילהרמונית. השפעה על הארכיטקטורה. התפתחות מוסדות אקדמיים (להשכלה גבוהה): השתלבות של עולים שהיו אנשי מדע ורוח, רופאים ומשפטנים, חלקם בעלי שם עולמי, בעקבות פיטוריהם בגרמניה, במוסדות האקדמיים בארץ: הטכניון והאוניברסיטה העברית.