admin
664
עריכות
←המערכה המחזורית
אין תקציר עריכה |
Ran.Rutenberg (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
היסטוריה: | ===היסטוריה:=== | ||
בראשית המאה ה-19 הציע המדען ג'ון דלטון את התאוריה האטומית של החומר: כל החומרים מורכבים מחומרי יסוד שאינם ניתנים לפירוק ואינם יכולים להפוך לחומרי יסוד אחרים.במקביל היה גם ויליאם פראוט,פיסיקאי בריטי צעיר,שסבר שכל היסודות הם כפולות של משקל המימן.מאוחר יותר הרצה בריטי אחר,ג'ון ניולנדס,בפני החברה הבריטית לכימיה,ואמר שאת סדר היסודות יש לערוך כמתכונת הקלידים של הפסנתר,כלומר יש לחלק אותם לפי שמיניות (אוקטבות).דעה זו התקבלה בלעג רב.ב-1869 מצאו שלושת הכימאים:מנדלייב הרוסי,מאייר הגרמני וניולנדס הבריטי,כל אחד באופן עצמאי,שאם מסדרים את היסודות לפי מסה אטומית עולה,מתגלית חוקיות.הם גילו שבסידור היסודות לפי מסה אטומית עולה בשורות אופקיות זו מעל זו מקבלים שיסודות בעלי תכונות דומות מסתדרים | בראשית המאה ה-19 הציע המדען ג'ון דלטון את התאוריה האטומית של החומר: כל החומרים מורכבים מחומרי יסוד שאינם ניתנים לפירוק ואינם יכולים להפוך לחומרי יסוד אחרים. | ||
אמנם שלושת המדענים הגיעו לתוצאות דומות במחקריהם,אך את גילוי חוק המחזוריות הכימית והטבלה המחזורית מייחסים למנדלייב.הוא היחיד שטען שיש יסודות שטרם נתגלו ושאת תכונותיהם הכימיות אפשר לחזות לפי מיקומם בטבלה.כשסידר את היסודות בטבלה הוא השאיר מקומות ריקים עבור כמה יסודות שטרם נתגלו באותה עת,ואף תיאר את אופיים הכימי.ואכן,שנים לאחר מכן נתגלו יסודות שתאמו בדיוק רב את תיאורו של מנדלייב.לדוגמא,המדען קוק דה-בואזבודראן בשנת 1875 | במקביל היה גם ויליאם פראוט, פיסיקאי בריטי צעיר, שסבר שכל היסודות הם כפולות של משקל המימן. מאוחר יותר הרצה בריטי אחר, ג'ון ניולנדס, בפני החברה הבריטית לכימיה, ואמר שאת סדר היסודות יש לערוך כמתכונת הקלידים של הפסנתר, כלומר יש לחלק אותם לפי שמיניות (אוקטבות). דעה זו התקבלה בלעג רב. ב-1869 מצאו שלושת הכימאים: מנדלייב הרוסי, מאייר הגרמני וניולנדס הבריטי, כל אחד באופן עצמאי, שאם מסדרים את היסודות לפי מסה אטומית עולה, מתגלית חוקיות. הם גילו שבסידור היסודות לפי מסה אטומית עולה בשורות אופקיות זו מעל זו מקבלים שיסודות בעלי תכונות דומות מסתדרים באותן עמודות. מלבד זאת כאשר היסודות מסודרים בסידור זה מבחינים גם בכמה תכונות המשתנות לאורך השורות והטורים באופן מחזורי. | ||
אמנם שלושת המדענים הגיעו לתוצאות דומות במחקריהם, אך את גילוי חוק המחזוריות הכימית והטבלה המחזורית מייחסים למנדלייב. | |||
הוא היחיד שטען שיש יסודות שטרם נתגלו ושאת תכונותיהם הכימיות אפשר לחזות לפי מיקומם בטבלה. | |||
כשסידר את היסודות בטבלה הוא השאיר מקומות ריקים עבור כמה יסודות שטרם נתגלו באותה עת, ואף תיאר את אופיים הכימי. | |||
ואכן, שנים לאחר מכן, נתגלו יסודות שתאמו בדיוק רב את תיאורו של מנדלייב. | |||
לדוגמא, המדען קוק דה-בואזבודראן גילה בשנת 1875 מתכת שסגולותיה הכימיות דומות לאלו של היסוד אלומיניום (Al). | |||
הוא לא חסך מעצמו את המאמץ שבכל ניסוי אפשרי במתכת החדשה כדי לוודא אם אמנם היא אחד מאותם יסודות נעלמים שאת גילויים העתידי ניבא מנדלייב. | |||
הוא העביר את המתכת במבחן הספקטרום ומצא שאף הספקטרוסקופ (מכשיר המציג ספקטרום בליעה של חומר וכך מאפשר את זיהויו) מזהה אותה כיסוד חדש. | |||
כל זאת ניבא מנדלייב כאשר קבע את גילויו העתידי של יסוד זה. | |||
בואזבודראן קרא ליסוד החדש בשם גליום (Ga) - לכבוד "גליה", השם העתיק של צרפת מולדתו. | |||
תכונת היסוד Ga תחזיתו של מנדלייב התכונה | תכונת היסוד Ga תחזיתו של מנדלייב התכונה | ||
| שורה 53: | שורה 63: | ||
*הטבלה המחזורית שמשתמשים בה כיום מסודרת לפי מספר אטומי עולה. | *הטבלה המחזורית שמשתמשים בה כיום מסודרת לפי מספר אטומי עולה. | ||
== דימטרי איבנוביץ' מנדלייב == | == דימטרי איבנוביץ' מנדלייב == | ||