33
עריכות
←שי עגנון הרופא וגרושתו
| שורה 62: | שורה 62: | ||
'''סיום סגור:''' הבעיה המרכזית שהוצגה נפתרה. | '''סיום סגור:''' הבעיה המרכזית שהוצגה נפתרה. | ||
אם הבעיה המרכזית בסיפור היא חיי הנישואין הכושלים, הרי שהיא נפתרה ע"י גירושין, וסיומו של הסיפור, אם כך, הוא סיום סגור. הקונפליקט המרכזי הגיע לידי פתרון. אלא שבלילות מושיט הגיבור, הרופא, את ידיו כאחד החולים וקורא "אחות, אחות. בואי אצלי". בעייתו הנפשית של הרופא לא נפתרה ולא נסגרה, מאחר שברור גם לו שהוא חולה, ולפיכך הגירושין לא פתרו את בעיותיו. ההיפוך הזה בין רופא לחולה נרמז לנו כבר באקספוזיציה שכהרופא מספר לנו על דינה כך: "כיוון שנגלו עיניה עלי הייתי כשאר החולים". | אם הבעיה המרכזית בסיפור היא חיי הנישואין הכושלים, הרי שהיא נפתרה ע"י גירושין, וסיומו של הסיפור, אם כך, הוא סיום סגור. הקונפליקט המרכזי הגיע לידי פתרון. אלא שבלילות מושיט הגיבור, הרופא, את ידיו כאחד החולים וקורא "אחות, אחות. בואי אצלי". בעייתו הנפשית של הרופא לא נפתרה ולא נסגרה, מאחר שברור גם לו שהוא חולה, ולפיכך הגירושין לא פתרו את בעיותיו. ההיפוך הזה בין רופא לחולה נרמז לנו כבר באקספוזיציה שכהרופא מספר לנו על דינה כך: "כיוון שנגלו עיניה עלי הייתי כשאר החולים". הרופא הוא למעשה גיבור טרגי - מגיע לידיעה רק בסוף, כשכל חיי הנישואין שלו קורסים אל מול עיניו, ובסוף הוא מגלה שהוא בעצם חולה. | ||
'''משמעות שם הסיפור - הרופא וגרושתו''' | |||
אם הסיפור הוא מונולוג וידויי המסופר בגוף ראשון, למה הכותרת נמסרת בגוף שלישי? הרופא שחרד לכבודו ולמעמדו מדבר על עצמו בגוף שלישי, כדי להזכיר את מעמדו הגבוה - רופא. הרופא, כפי שראינו לאורך כל הסיפור, לא מפספס הזדמנות להציג את הסטטוס הגבוה שלו. | |||
'''משבר המשכילים:''' | '''משבר המשכילים:''' | ||