admin
1,372
עריכות
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 40: | שורה 40: | ||
2.1. '''מקרופג'ים ("מתמחים")- נמצאים בקביעות ברקמות''': עור, ריאות, רקמות לימפואידיות ו"נודדים" המגיעים לרקמות השונות בעת הצורך) | 2.1. '''מקרופג'ים ("מתמחים")- נמצאים בקביעות ברקמות''': עור, ריאות, רקמות לימפואידיות ו"נודדים" המגיעים לרקמות השונות בעת הצורך) | ||
2.2. נאוטרופילים: נמצאים בדם, מגיעים לרקמות השונות בעת הצורך. | 2.2. '''נאוטרופילים''': נמצאים בדם, מגיעים לרקמות השונות בעת הצורך. | ||
3. '''דלקת:''' סימניה: אודם, התנפחות, חום, כאב | 3. '''דלקת:''' סימניה: אודם, התנפחות, חום, כאב | ||
| שורה 136: | שורה 136: | ||
6.2. '''על תאי T''' : קולטן ייחודי המזהה מקטע ייחודי של אנטיגן מסוים שעבר "עיבוד" במקרופג'ים ומוצג על גבי קרום התא שלהם, בנוכחות חלבונים של התאמת רקמות (MHC) . | 6.2. '''על תאי T''' : קולטן ייחודי המזהה מקטע ייחודי של אנטיגן מסוים שעבר "עיבוד" במקרופג'ים ומוצג על גבי קרום התא שלהם, בנוכחות חלבונים של התאמת רקמות (MHC) . | ||
7. הקינטיקה של התגובה החיסונית (הופעת נוגדנים בנסיוב): | 7. '''הקינטיקה של התגובה החיסונית (הופעת נוגדנים בנסיוב):''' | ||
7.1. בחשיפה ראשונה לאנטיגן: תגובה ראשונית: התגובה מתפתחת באיטיות ובעצמה חלשה | |||
7.2. בחשיפה נוספת לאותו אנטיגן: תגובה שניונית: התגובה מהירה יותר ובעוצמה חזקה יותר | 7.1. '''בחשיפה ראשונה לאנטיגן''': תגובה ראשונית: התגובה מתפתחת באיטיות ובעצמה חלשה | ||
7.3. ההבדל בין התגובות: בזמן התגובה הראשונית נוצרים מכל שבט תאי Bשהגיב לאנטיגן המסוים, שבט של תאי זיכרון, המופעלים מיידית (ומתחלקים) בזמן התגובה השניונית לכן היא מהירה יותר וחזקה יותר. | |||
7.2. '''בחשיפה נוספת לאותו אנטיגן''': '''תגובה שניונית''': התגובה מהירה יותר ובעוצמה חזקה יותר. | |||
7.3. '''ההבדל בין התגובות''': בזמן התגובה הראשונית נוצרים מכל שבט תאי Bשהגיב לאנטיגן המסוים, שבט של תאי זיכרון, המופעלים מיידית (ומתחלקים) בזמן התגובה השניונית לכן היא מהירה יותר וחזקה יותר. | |||
8. '''שלבים בתגובה החיסונית המובילה ליצירת נוגדנים''': | |||
8.1. שלב עיבוד האנטיגן (לדוגמא : חיידק) | 8.1. שלב עיבוד האנטיגן (לדוגמא : חיידק) | ||
8.1.1. המקרופג'ים בולעים את האנטיגן לתוך בועית (פגוזום). | 8.1.1. המקרופג'ים בולעים את האנטיגן לתוך בועית (פגוזום). | ||
8.1.2. בועית הפגוזום מתמזגת עם בועית נוספת המכילה אנזימים המפרקים את האנטיגן (ליזוזום). | 8.1.2. בועית הפגוזום מתמזגת עם בועית נוספת המכילה אנזימים המפרקים את האנטיגן (ליזוזום). | ||
8.1.3. האנטיגן מתפרק לתת- יחידות קטנות ביותר. | 8.1.3. האנטיגן מתפרק לתת- יחידות קטנות ביותר. | ||
8.2. שלב הצגת האנטיגן | 8.2. שלב הצגת האנטיגן | ||
8.2.1. יחידות הפירוק של האנטיגן מתחברות למוליקולות של התאמת רקמות המיוצרות באותה עת ברטיקולום האנדופלסמי | 8.2.1. יחידות הפירוק של האנטיגן מתחברות למוליקולות של התאמת רקמות המיוצרות באותה עת ברטיקולום האנדופלסמי | ||
8.2.2. הקומפלקס של תת-יחידת האנטיגן ומוליקולת התאמת הרקמות נודד לקרום התא ומוצג על פניו (כלפי חוץ התא). | 8.2.2. הקומפלקס של תת-יחידת האנטיגן ומוליקולת התאמת הרקמות נודד לקרום התא ומוצג על פניו (כלפי חוץ התא). | ||
8.3. שלב הכרת האנטיגן ע"י תאי ה T | 8.3. שלב הכרת האנטיגן ע"י תאי ה T | ||
8.3.1. המקרופג' ה"טעון" פוגש בתא Th : שני התאים "בודקים" באיזו מידה יש התאמה ביניהם. | |||
8.3.1. '''המקרופג' ה"טעון" פוגש בתא''' Th : שני התאים "בודקים" באיזו מידה יש התאמה ביניהם. | |||
אם קיימת התאמה- נוצר קשר ביניהם. | אם קיימת התאמה- נוצר קשר ביניהם. | ||
8.3.2. המוליקולות המשתתפות בבדיקה ויצירת הקשר: הקולטן הייחודי של תאי ה Th המתאים ליחידת הפירוק של האנטיגן וקולטן נוסף של תאי - T4CD , המזהה את חלבון התאמת הרקמות. | |||
8.3.3. ברגע התחברות הקולטנים עם היחידות המתאימות בתא הנגדי: תא ה Th מקבל איתות לחלוקה | 8.3.2. '''המוליקולות המשתתפות בבדיקה ויצירת הקשר''': הקולטן הייחודי של תאי ה Th המתאים ליחידת הפירוק של האנטיגן וקולטן נוסף של תאי - T4CD , המזהה את חלבון התאמת הרקמות. | ||
8.3.3. '''ברגע התחברות הקולטנים עם היחידות המתאימות בתא הנגדי''': תא ה Th מקבל איתות לחלוקה | |||
8.3.4. מכל תא נוצר שבט של תאי Th פעילים עם קולטן המכיר באופן ייחודי את האנטיגן. | 8.3.4. מכל תא נוצר שבט של תאי Th פעילים עם קולטן המכיר באופן ייחודי את האנטיגן. | ||
8.3.5. התאים מופעלים גם באמצעות גורמים מסיסים שונים (ציטוקינים) המופרשים מצד אחד ע"י המקרופג' ומאידך ע"י תאי ה-. | |||
8.3.5. התאים מופעלים גם באמצעות גורמים מסיסים שונים (ציטוקינים) המופרשים מצד אחד ע"י המקרופג' ומאידך ע"י תאי ה- Th . | |||
8.4. שלב הכרת האנטיגן ע"י תאי ה B | 8.4. שלב הכרת האנטיגן ע"י תאי ה B | ||
8.4.1. במקביל להפעלת תאי ה Th, גם תאי B מופעלים ע"י אותו האנטיגן הנמצא באותה הסביבה, בקשר הלימפה. | 8.4.1. במקביל להפעלת תאי ה Th, גם תאי B מופעלים ע"י אותו האנטיגן הנמצא באותה הסביבה, בקשר הלימפה. | ||
8.4.2. תאי הB קושרים את האנטיגן בעזרת הקולטן הייחודי שלהם (דמוי נוגדן). | 8.4.2. תאי הB קושרים את האנטיגן בעזרת הקולטן הייחודי שלהם (דמוי נוגדן). | ||
8.4.3. הקולטן והאנטיגן מוחדרים פנימה לתוך התא והאנטיגן עובר עיבוד בתהליך הדומה לעיבוד האנטיגן במקרופג'ים, ומציגים אח"כ את חלקי האנטיגן המעובד על פני קרום התא, כקומפלקס ביחד עם חלבון התאמת רקמות. | 8.4.3. הקולטן והאנטיגן מוחדרים פנימה לתוך התא והאנטיגן עובר עיבוד בתהליך הדומה לעיבוד האנטיגן במקרופג'ים, ומציגים אח"כ את חלקי האנטיגן המעובד על פני קרום התא, כקומפלקס ביחד עם חלבון התאמת רקמות. | ||
8.4.4. תאי ה Th המופעלים פוגשים תאי ה B המופעלים, מציגי אנטיגן ומזהים את חלקי האנטיגן באמצעות הקולטנים הייחודיים (בדומה לאינטראקציה עם המקרופג') | |||
8.4.4. תאי ה Th המופעלים פוגשים תאי ה B המופעלים, מציגי אנטיגן ומזהים את חלקי האנטיגן באמצעות הקולטנים הייחודיים (בדומה לאינטראקציה עם המקרופג'). | |||
8.4.5. נוצר קישור בין הקולטן של תאי הT ובין הקומפלקס הנ"ל. | 8.4.5. נוצר קישור בין הקולטן של תאי הT ובין הקומפלקס הנ"ל. | ||
8.4.6. עם הקישור, תא ה B מקבל איתות, עובר הפעלה וחלוקה לתאים היוצרים שבט של תאי B המכירים באופן ייחודי את האנטיגן (באמצעות הקולטן שלהם). | 8.4.6. עם הקישור, תא ה B מקבל איתות, עובר הפעלה וחלוקה לתאים היוצרים שבט של תאי B המכירים באופן ייחודי את האנטיגן (באמצעות הקולטן שלהם). | ||
8.4.7. תוך כדי החלוקות תאי הB גם מתמיינים לתאים מפרישי נוגדן ומייצרים אותו בכמויות גדולות | |||
8.4.7. תוך כדי החלוקות תאי הB גם מתמיינים לתאים מפרישי נוגדן ומייצרים אותו בכמויות גדולות. | |||
8.4.8. הנוגדנים המופרשים מגיעים דרך צינורות הלימפה לכלי הדם. | 8.4.8. הנוגדנים המופרשים מגיעים דרך צינורות הלימפה לכלי הדם. | ||
8.4.9. הנוגדנים פועלים נגד הפולש הזר(חיידקים): ריאקצית הצמתה. | 8.4.9. הנוגדנים פועלים נגד הפולש הזר(חיידקים): ריאקצית הצמתה. | ||