גזרת נעו"י

גזרת נחי עה"פ ו'/י' (נע"ו/י)

גזרה זו עוסקת בשורשים שעה"פ שלהם היא ו' או י' נחות (אימות קריאה).

בניין קל

פועל שורש קל פָּעַל קָם, יָקוּם, קוּם, לָקוּם ק-ו-מ שָר, יָשִיר, שִיר, לָשִיר ש-י-ר קל פָּעֵל עֵר ע-ו-ר עֵד ע-ו-ד כֵּן כ-ו-נ מֵת מ-ו-ת קל פּעֹל בֹּש (מלשון התבייש) ב-ו-ש טֹב (מלשון טוב) ט-ו-ב

בבניין קל 3 משקלים. דוגמאות למעלה.  קל פָּעֵל – צורות הווה בלבד.  במשקל פָּעַל בעבר ובהווה צורת קָם היא בעלת שני עיצורי שורש. כדי לגלות את העיצור השלישי נבדוק את העתיד (יָקוּם) ונגלה שהאות האמצעית (עה"פ) היא ו' נחה.  בדוגמה של שָר, לפי העתיד או הציווי (יָשִיר, שִיר), נראה שהאות האמצעית (עה"פ) היא י' נחה.  טעם: בעבר – צורת קָמָה במלעיל. בהווה – צורת קָמָה במלרע.  דיוקי הגייה:  בעתיד נוכחות ונסתרות, שורש ק-ו-מ  תָּקֹמְנָה ולא תָּקוּמְנָה.  בעתיד נוכחות ונסתרות, שורש ש-י-ר  תָּשֵרְנָה ולא תָּשִירְנָה.

בניין נפעל

פועל שורש הערות עבר + הווה נָכוֹן כ-ו-נ

בניין נפעל פותח ב-נָ (בקמץ) לפני השורש בצורות הזכר בעבר ובהווה. נָסוֹג ס-ו-ג נָמוֹג מ-ו-ג נָדוֹש ד-ו-ש נָבוֹן ב-י-נ נָדוֹן (גם נִדוֹן) ד-ו-נ הווה נָכוֹן, נְכוֹנָה, נְכוֹנִים, נְכוֹנוֹת

                         (חיטוף בכחול)	כ-ו-נ	חיטוף בגופים יחידה, רבים ורבות.

עתיד אֶכּוֹן, יִכּוֹן, תִּכּוֹן, נִכּוֹן כ-ו-נ העתיד פותח באותיות אית"ן ואחריהן דגש משלים הידמות מלאה של נ' הנפעל בפה"פ. אֶסּוֹג, יִסּוֹג, תִּסוֹג, נִסּוֹג ס-ו-ג אֶדּוֹן, יִדּוֹן, תִּדּוֹן, נִדּוֹן ד-ו-נ ציווי תִּכּוֹן  הִכּוֹן כ-ו-נ נוכחות - הִכֹּנָּה ולא הִכּוֹנָּה. נוכחות - הִסֹּגְנָה ולא הִסּוֹגְנָה. תִּסּוֹג  הִסּוֹג ס-ו-ג מקור לְהִכּוֹן כ-ו-נ ציווי בתוספת לְ. לְהִסּוֹג ס-ו-ג בניין הִפְעִיל ובניין הֻפְעַל

הפעיל

פועל שורש סימן זיהוי עבר הֵקִים ק-ו-מ הֵםִי הֵכִין כ-ו-נ הווה מֵקִים, מְקִימָה, מְקִימִים, מְקִימוֹת ק-ו-מ מֵםִי מֵכִין, מְכִינָה, מְכִינִים, מְכִינוֹת כ-ו-נ עתיד אָקִים, יָקִים, תָּקִים, תָּקֵמְנָה, נָקִים ק-ו-מ אית"ן בקמץ אָכִין, יָכִין, תָּכִין, תָּכֵנָּה, נָכִין כ-ו-נ ציווי הָקֵם, הָקִימִי, הָקֵמְנָה ק-ו-מ הָ הָכֵן, הָכִינִי, הָכֵנָּה כ-ו-נ מקור לְהָקִים ק-ו-מ לְהָכִין כ-ו-נ

הערה: בהווה – חיטוף בגופים יחידה, רבים ורבות.

הֻפְעַל

פועל שורש עבר הוּקַם ק-ו-מ הוּכַן כ-ו-נ הווה מוּקַם ק-ו-מ מוּכַן כ-ו-נ עתיד אוּקַם, יוּקַם, תּוּקַם, נוּקַם ק-ו-מ אוּכַן, יוּכַן, תּוּכַן, נוּכַן כ-ו-נ

 בניין הֻפעַל בכל הזמנים יפתח בתנועת U ארוכה, כלומר, שורוק.  הצורות בגזרה זו זהות לצורות בגזרת נפ"י/ו.  כיצד נבחין בין שתי הגזרות ? נחזיר את הפעלים לבניין הִפְעִיל ושם נגלה את ההבדל. - פועל שיפתח במבנה הֵםִי שייך לגזרת ע"ו / ע"י. - פועל שיפתח במבנה הוֹםִי שייך לגזרת נפ"י/ו.

דוגמאות:

פועל שורש גזרה הוּרַד  הוֹרִיד י-ר-ד נפ"י/ו הוּקַם  הֵקִים ק-ו-מ ע"ו הוּרַק  הֵרִיק (מלשון ריק) הוּרַק  הוֹרִיק (מלשון ירוק) ר-י-ק ע"י י-ר-ק נפ"י/ו

הבניינים הדגושים

קיימות 3 דרכים להטיית פעלים בבניינים הדגושים שורש פִּעֵל פֻּעַל הִתְפַּעֵל דרך א' – דרך השלמים (נטייה עפ"י השלמים) כ-ו-נ כִּוֵּן כֻּוַּן הִתְכַּוֵּן דרך ב' – שינוי ו' ל-י' ואח"כ דרך השלמים ק-ו-מ קִיֵּם קֻיַּם הִתְקַיֵּם דרך ג' – דרך הכפולים ק-ו-מ קוֹמֵם קוֹמַם הִתְקוֹמֵם

דרך הכפולים: דרך שלישית להטיית הדגושים היא דרך הכפולים, כלומר, אנו מכפילים את לה"פ והצורות שמתקבלות נראות כמו שורשי כפולים (ע"ע). אין דגש תבניתי בדרך הכפולים.

דוגמא לשורש כפולים: שורש פִּעֵל פֻּעַל הִתְפַּעֵל פ-ר-ר פּוֹרֵר פּוֹרַר הִתְפּוֹרֵר

צורות אלה זהות לצורות משורשי ע"ו.  כיצד נבחין בין שתי הגזרות ? - ננסה למצוא שם עצם הקרוב במשמעותו אל הפועל הנתון, ועפ"י שם העצם נזהה את השורש. לדוגמא:  פּוֹרֵר קשור לשם העצם פֵּרוּר, ולכן השורש הוא פ-ר-ר.  הִסְתּוֹדֵד קשור לשם העצם סוד, ולכן השרש הוא ס-ו-ד. - כאשר איננו מצליחים למצוא שם עצם קרוב ננסה להעביר את הפועל לבניין אחר. לדוגמא: הִתְמוֹגֵג בבניין נפעל צורתו נָמוֹג, ולכן השורש הוא מ-ו-ג.

תוספת

גזרת ע"י כוללת מעט מאוד פעלים: ש-י-ר (שָר, שִירָה) ג-י-ל, ב-י-נ (הֵבִין, בִּינָה) ק-י-א (הֵקִיא) ר-י-ב (רִיב, מְרִיבָה) ש-י-מ (שָׂם, לָשִים) ש-י-ח (מְשוֹחֵחַ, שִׂיחָה) ג-י-ח (גָּח, גִּיחָה) ל-י-צ (לֵץ, לֵיצָּן, מִתְלוֹצֵץ) ר-י-ח (רֵיחַ) ר-י-ק (רֵיק, לְהָרִיק) ר-י-ש (רָש, מִתְרוֹשֵש) ק-י-נ (מְקוֹנֵן, קִינָה) ד.י.ק (דִּיֵּק, דִּיּוּק)