31
עריכות
על מנת לערוך סיכומים נדרש לפתוח חשבון.
(דף חדש: ===בארוק אמצעי=== ז'אן בטיסט לולי (1632-1787) – אחד מאבותיה של המוזיקה התזמורתית והתזמורת המודרנית שהגיעה לש...) |
|||
(5 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
שורה 1: | שורה 1: | ||
===בארוק אמצעי=== | ===בארוק אמצעי=== | ||
ז'אן בטיסט לולי (1632-1787) – אחד מאבותיה של המוזיקה התזמורתית והתזמורת המודרנית שהגיעה לשיאה בחצרו של לואי ה- 14. הז'אנר החדש שפיתח נקרא בלט קומדי. | ז'אן בטיסט לולי (1632-1787) – אחד מאבותיה של המוזיקה התזמורתית והתזמורת המודרנית שהגיעה לשיאה בחצרו של לואי ה- 14. הז'אנר החדש שפיתח נקרא בלט קומדי. | ||
התזמורת הייתה גדולה מאוד וכללה כלי נשיפה מעץ, ממתכת ו 24 כלי קשת. לולי היה אחראי על המוזיקה בחצר המלוכה והיה לו חופש מוזיקלי מוחלט, וההישגים שהגיע אליהם בכתיבה לגוף התזמורתי השפיעו על כל אירופה. | התזמורת הייתה גדולה מאוד וכללה כלי נשיפה מעץ, ממתכת ו 24 כלי קשת. לולי היה אחראי על המוזיקה בחצר המלוכה והיה לו חופש מוזיקלי מוחלט, וההישגים שהגיע אליהם בכתיבה לגוף התזמורתי השפיעו על כל אירופה. | ||
===בארוק מאוחר=== | ===בארוק מאוחר=== | ||
שורה 11: | שורה 9: | ||
יש מספר צורות עיקריות המחולקות ל- 3 סוגים: | יש מספר צורות עיקריות המחולקות ל- 3 סוגים: | ||
חד פרקיות | |||
פרלוד - (חיבור מוזיקלי קצר, המשמש בדרך כלל כמבוא ליצירה אחרת. התפתח מאימפרוביזציות) אלתורים) של נגני כלי מקלדת לפני ההופעה. | ; חד פרקיות : | ||
טוקטה - קטע של יצירה קלאסית לכלי מקלדת בדרך כלל, המדגישה את יכולותיו של הנגן. טוקטה ופוגה טריו סונטה | * 1. פרלוד - (חיבור מוזיקלי קצר, המשמש בדרך כלל כמבוא ליצירה אחרת. התפתח מאימפרוביזציות) אלתורים) של * 2. נגני כלי מקלדת לפני ההופעה. | ||
* 3. טוקטה - קטע של יצירה קלאסית לכלי מקלדת בדרך כלל, המדגישה את יכולותיו של הנגן. | |||
* 4. פוגה | |||
* 5. שקון | |||
* 6. פסקליה | |||
; דו פרקיות : | |||
* 1. פרלוד ופוגה | |||
* 2. טוקטה ופוגה | |||
; רב פרקיות : | |||
* 1. סוויטה(הסבר בעמוד האחרון) | |||
* 2. טריו סונטה | |||
* 3. קונצ'רטו | |||
עם הזמן התפתח נוהג לחבר שתי יצירות חד פרקיות ביחד בעלות אופי מנוגד אולם באותה טונאליות. | עם הזמן התפתח נוהג לחבר שתי יצירות חד פרקיות ביחד בעלות אופי מנוגד אולם באותה טונאליות. | ||
שורה 22: | שורה 31: | ||
הטריו סונטה מכילה 2 כלים מלודיים: צ'לו וצ'מבלו. יש הבחנה בין שתי סוגי סונטות: | הטריו סונטה מכילה 2 כלים מלודיים: צ'לו וצ'מבלו. יש הבחנה בין שתי סוגי סונטות: | ||
1. "סונטה דה קאמרה"- יותר קלילה באופי שלה, והיא נועדה לביצוע בחצרות האצולה. | * 1. "סונטה דה קאמרה"- יותר קלילה באופי שלה, והיא נועדה לביצוע בחצרות האצולה. | ||
2. "סונטה דה קייזה"- בעלת אופי רציני ומתוחכם יותר ובדרך כלל בוצעה בכנסיה. | * 2. "סונטה דה קייזה"- בעלת אופי רציני ומתוחכם יותר ובדרך כלל בוצעה בכנסיה. | ||
פירוש השם "סונטה" באה מהמילה לצלצל sourare =. | פירוש השם "סונטה" באה מהמילה לצלצל sourare =. | ||
שורה 30: | שורה 39: | ||
*קנצונה - יצירה רב חטיבתית לכלי נגינה. | *קנצונה - יצירה רב חטיבתית לכלי נגינה. | ||
**ג'ובני גבריאלי – מלחין איטלקי. מייצג את האסכולה הונציאנית. אחד המלחינים המשפיעים ביותר בין תקופת הרנסנס לבארוק המוקדם. | **ג'ובני גבריאלי – מלחין איטלקי. מייצג את האסכולה הונציאנית. אחד המלחינים המשפיעים ביותר בין תקופת הרנסנס לבארוק המוקדם. | ||
== קונצ'רטו == | == קונצ'רטו == | ||
שורה 37: | שורה 45: | ||
הצורה הזאת הייתה מרכזית עד סוף המאה ה- 19. | הצורה הזאת הייתה מרכזית עד סוף המאה ה- 19. | ||
התפתחו שני סוגי קונצ'רטו: | התפתחו שני סוגי קונצ'רטו: | ||
1. קונצ'רטו גרוסו – קונצ'רטו למספר סולנים מול קבוצה גדולה יותר. תפקיד הסולנים שווה לתפקיד התזמורת ושתי הקבוצות מנגנות לסירוגין. | * 1. קונצ'רטו גרוסו – קונצ'רטו למספר סולנים מול קבוצה גדולה יותר. תפקיד הסולנים שווה לתפקיד התזמורת ושתי הקבוצות מנגנות לסירוגין. | ||
2. קונצ'רטו סולו – בקונצ'רטו סולו הסולן הוא הדומיננטי והתזמורת משמשת לו כתמיכה, ליווי וניגוד. | * 2. קונצ'רטו סולו – בקונצ'רטו סולו הסולן הוא הדומיננטי והתזמורת משמשת לו כתמיכה, ליווי וניגוד. | ||
היוצר הראשון והחשוב ביותר שהניח את היסודות לקונצ'רטו גרוסו הוא ארקנג'לו קורלי (1653-1713). | היוצר הראשון והחשוב ביותר שהניח את היסודות לקונצ'רטו גרוסו הוא ארקנג'לו קורלי (1653-1713). | ||
שורה 78: | שורה 86: | ||
== סוויטה == | == סוויטה == | ||
צורה כלית שהתפתחה בבארוק. סדרה של פרקי ריקוד מנוגדים מבחינת אופי וטמפו ומצורפים יחד ליצירה אחת. הסוויטה התחילה בסוף המאה ה-16 והתגבשה בתקופת הבארוק. היא כתובה בדרך כלל לצ'מבלו אולם יש מספר יצירות הכתובות להרכב קאמרי קטן או לתזמורות – החשובות שבהן של באך. לסוויטה 4 ריקודי חובה: אלמנד, קוראנד, סרבנד, (ריקודים נוספים), וג'יג. ריקודים נוספים לדוגמא: מינואט, בדינרי, גבוט. | צורה כלית שהתפתחה בבארוק. סדרה של פרקי ריקוד מנוגדים מבחינת אופי וטמפו ומצורפים יחד ליצירה אחת. הסוויטה התחילה בסוף המאה ה-16 והתגבשה בתקופת הבארוק. היא כתובה בדרך כלל לצ'מבלו אולם יש מספר יצירות הכתובות להרכב קאמרי קטן או לתזמורות – החשובות שבהן של באך. לסוויטה 4 ריקודי חובה: אלמנד, קוראנד, סרבנד, (ריקודים נוספים), וג'יג. ריקודים נוספים לדוגמא: מינואט, בדינרי, גבוט. | ||
===להורדת הקובץ=== | |||
[http://www.upf.co.il/file/209619.html סיכום: קונצ'רטו והבארוק] |
עריכות