המפתח/יצחק בשביס זינגר

תקציר העלילה –

הסיפור עוסק בבסי פופקין , אשה יהודיה קשישה ואלמנה המתגוררת בניו יורק. בעברה הייתה נשואה לאיש עשיר בשם סם אך עם מותו  לפני 20 שנה , אין היא מסוגלת להתמודד עם המציאות. היא כושלת תחת מטען של חרדות , העולם כולו נראה לה עוין ומכוון להתנכל  לה, ולכן היא נדחפת לפעילות אובססיבית לשם שמירת קיומה.

היא ניתקה עצמה מהחברה , חיה בביתה בבידוד מוחלט , חרדה מפני שדים ורוחות, גנבים , ולמעשה הכול נגדה. באחת מיציאותיה הנדירות מהבית קרה לה הנורא מכל – בשובה מהסופרמרקט בניסיון לפתוח את דלת ביתה, המפתח נשבר בתוך המנעול. היא מוצאת את עצמה משוטטת לילה שלם ברחובות ניו-יורק. באותו לילה היא חווה גילויים חדשים על העולם ועל עצמה. נזכרת בהוריה, ביהדותה, רואה שוב את יופי הטבע. השיא הוא הגילוי – שעשרים שנה היא בזבזה על חרדות שווא ומצוקות מיותרות. החמצה. היא חוזרת לביתה, שם פותח לה השרת את דלת ביתה, היא נשכבת לנוח וחולמת על בעלה המנוח ובתחושת התרגשות הולכת לעולמה.

מבנה הסיפור

– אקספוזיציה – אורח חייה של בסי (מציאות יומיומית)

תחילת העלילה – היציאה לסופרמרקט (המאיים) , נקודת המפנה – שבירת המפתח,נקודת השיא – הגילוי מחדש של העולם, ההתרה – ההבנה (סיום סגור בסי הולכת לעולמה).

אפיונה של בסי ואורח חייה

– ניתן על ידי אפיון חיצוני ופנימי.

בסי סובלת מבדידות צורמת מאז מותו של בעלה, לפני 20 שנה. כל הוויתה מונחית על ידי חרדות קשות, שמשפיעות על פעולותיה ועל אורח חייה. מדובר בחרדה ניאורוטית : 1. ציפייה לגרוע ביותר – כששוכחת חפצים מאשימה כוח בלתי נראה , הבית מוזנח ומלוכלך מכיוון שהיא בטוחה שחברת הניקיון תשריץ את ביתה בחולדות, היא מנתקת קשרים אנושיים (טלפון , עיתון , מכתבים , שכנים) כי כולם רוצים את כספה , כספה מוחבא כי בבנק יגנבו אותו. 2. חרדה פובית – פחד מפני תופעות שונות , גבהים , מקומות הומים , אנשים. אינה מעיזה להתרחק מביתה מעבר לשני רחובות.

מצוקתה של בסי גורמת לה להסתגר בביתה אולם גם שם אינה בטוחה וחשה עצמה נרדפת. היא לא מבחינה בין המציאות לדמיון על פי תפיסתה העל טבעי והטבעי שזורים יחד. היא מאמינה באמונות טפלות שעם השנים דחקו את אמונתה באלוהים, עד שזנחה את קיום המצוות.

שגרת חייה

א. מזניחה את הסדר והניקיון בביתה ואין לה שליטה על החפצים שנצטברו בו. ב. מזניחה את בריאותה – סובלת מכאבי שרירים ופרקים , עודף שומן , נפיחות ברגליים. מזניחה את חיצוניותה (לא מספרת/צובעת את שערה) בגדיה ישנים ומוזנחים, לא דואגת למשקפים מתאימים ומקל הליכה. ג.מנתקת קשרים בין אישיים, מוותרת על אמצעי התקשורת , לא מדברת עם איש לא בוטחת באיש. ד. מתעלמת מהצורך לטפל בענייניה הכספיים, ואת רכושה הרב (תכשיטים , שטרי כסף , ניירות ערך) היא מחביאה במקומות מסתור.

לסיכום

מותו הפתאומי של בעלה גרם לטראומה שמשבשת את כל מעגלי חייה – משפחתי (שכחה את הוריה ובעלה), חברתי (מתבודדת ומתנתקת מהסביבה) , גשמי וכלכלי (הופעתה מוזנחת , אינה דואגת לבריאותה , אינה עושה דבר עם כספה) , אמונה (זנחה את האל אינה מקיימת מצוות). היא חיה במעגל אחד - האני.

משבר כנקודת מפנה

אירוע משברי משנה את חייה של בסי: המפתח שבידה נשבר כשהיא חוזרת לביתה מקניות שערכה, ואין באפשרותה להיכנס אל הדירה . בסי משאירה מאחוריה את הקניות ויוצאת שוב אל הרחוב בחוסר ברירה, חושבת שאולי תמצא בעל מקצוע שיוכל לסייע לה להיכנס לביתה. אין היא מעלה בדעתה לפנות לעזרתם של השכנים בבניין או השרת, שעליהם אין היא סומכת כלל וכלל . בשיטוטיה ברחוב מגיעה בסי בסופו של דבר למדרגות של כנסיה וצונחת שם חסרת כוחות. כך קורה שהיא נאלצת לבלות את כל הלילה בחוץ, בעולם שאיים עליה ושעמו בחרה לנתק מגע. במפתיע, דווקא החוויה המאיימת והמשברית הופכת לנקודת מפנה. לאחר שנים של ניתוק מסביבתה היא נמצאת שוב במגע בלתי אמצעי עם העולם, קרובה מחדש לטבע , מגלה את יופיו וכוחו המנחם. זיכרונות מציפים אותה - היא מתוודעת לעובדה שבזבזה את חייה מאז מותו של בעלה, לפני עשרים שנה. היא מגלה, שבניגוד למה שסברה, העולם יפה, ראוי ומענג. בסי מבינה שאטמה את עצמה וננעלה בתוך בדידותה ואבלה במשך כל אותן שנים אבודות, ומחליטה לחזור ולחיות חיים פעילים ומשמעותיים. כשהיא חוזרת בבוקר לדירה היא מגלה,שבניגוד לכל מה שהאמינה קודם, שכניה בבניין שייחסה להם שנאה ורוע רוצים בטובתה ומנסים לסייע לה בכל דרך אפשרית. בזמן שנעדרה שמרו הללו על מצרכיה, ועם שובה השרת פתח את דלתה הנעולה. מותה של בסי בסוף הסיפור מותיר אותה מפויסת עם העולם ועם עצמה, בניגוד גמור לפתיחה העגמומית של הסיפור. הדמות המוזרה, אנטי גיבורה מובהקת, הולכת ומתקרבת אל עולמו של הקורא במהלך הסיפור כשהוא מגלה את אנושיותה לקראת סוף הסיפור, וחש כלפיה אמפתיה הולכת וגוברת, כשהיא משילה מעליה שכבות של הגנה, ומקלפת את השריון שהסתיר את בסי "האמיתית".

המפנה

שבירת המפתח ממוטטת את מעגל האני, בסי מוצאת את עצמה מול הגדול שבחרדותיה , היא נותרה חשופה בלי הגנה בלילה ,בשכונה עוינת (רק בעיניה, כי לא קרה דבר). אין היא יכולה להיכנס למקום המוגן היחיד בחייה – ביתה. במקום לשקוע בייאוש מוחלט היא עוברת תהליך שבו טראומת מותו של סם יוצאת החוצה , היא משחזרת את מה שהדחיקה שנים , ועוברת מין טיהור נפשי. המפנה החיובי מתבטא ביחס למעגלים הסובבים אותה. השינוי בראיית עולמה הוא חד ומהיר. מגישה מתגוננת ורדופת חרדות ביחס לסביבה , היא מגיעה לפתיחות, אמון בזולת ותחושת ביטחון.

השינוי בעקבות המפנה

בסי מגלה את יופיו של הטבע , מביטה בשמיים ומבחינה בירח מאיר וידו כוכב זורח , הדבר מעורר בה את האמונה המחודשת באל , היא חושבת על כוח רחום וחנון שאפשר לבטוח בו. היא עורכת חשבון נפש וחשה צער עמוק על מה שהפסידה, היא מבינה שהחמיצה הזדמנויות למימוש עצמי, מצטערת שלא נסעה לשום מקום , שלא נישאה מחדש , לא נהנתה מכספה ולא עזרה לאחרים. לפתע היא מסוגלת לראות תופעות שונות בעולם ולא להצטמצם לעולמה הצר בלבד, היא נוכחת לדעת שיש בעולם יצורים מסכנים ממנה כמו הציפור והחתול , היא מבינה שיש בכוחה להגן על חלשים ממנה. שלבים אלו מתוארים באופן מטפורי של הסרת הכישוף , היא כאילו התעוררה מסיוט אל מציאות חיים חדשה , לפתע האנשים שחולפים ברחוב נראים לה מסבירי פנים , היא מגיעה למסקנה שלא כולם שודדים ורוצחים. "המפתח השבור פתח דלת במוחה"

השיא

כאשר היא יוצרת קשר אמיתי עם שכניה (השכנה ששמרה על המוצרים ושוער הבית).

סיכום התהליך שעברה

- טראומה - הכרה ביפי העולם - צער על עצמה ועל העולם (החמצה) - רצון לשינוי - שלווה ואמון בזולת.

הסיום

חלומה של בסי בסיום הסיפור מתאר את סם , חלש נבוך ולא יכול לדבר , הם נודדים במקום בלתי מוגדר, ביו עיי חורבות לפרוזדור אפל ומוכר , ומגיעים למקום בו נפגשים שני הרים והמעבר בניהם זוהר כשקיעה או זריחה. היא נזכרת בירח הדבש שלהם, בבעל המלון שהוליכם לחדר הכלולות באומרו:P

"אין פה צורך בשום מפתח פשוט היכנסו ומזל טוב".

התחושה היא שבסי הולכת להתאחד עם בעלה ומשפט הסיום מהווה סגירת מעגל. הדלת הפתוחה מופיעה פעמיים בחייה של בסי ברגע נישואיה ולפני מותה, מקשרת בין שני מצבי גבול שהביאו אותה בסופו של דבר לתחושת שלווה ובטחון בסובב אותה.

דרכי עיצוב

1. מוטיב המפתח – מופיע בהקשר עלילתי - סמלי ומטפורי – ברובד העלילתי (חיצוני): בסי סוגרת את ביתה ולא משאירה לאף אחד מפתח , שבירתו הפיסית של המפתח מאלצת אותה לשהות בחוץ , דבר שגורם לה לשינוי. ברובד הסמלי: נעילת הדלת מסמלת סגירות שבירתו ופתיחתה מחדש של הדלת בסיום, מסמלת פתיחות. פתיחת הדלת על ידי השרת מסמלת פתח וקשר לעולם החיצוני, ביטחון. המפתח הוא סמל לעולמה הפנימי - נפשי של בסי. ברובד המטפורי (פנימי): המפתח השבור פותח דלת במוחה של בסי. הוא משמש כאמצעי לתיקון הדעת, פקיחת העיניים והבנה שראייתה את המציאות הייתה מעוותת עד לאותו אירוע. מוטיב המפתח תורם למסר של ההחמצה, אומנם היא עוברת שינוי ותפיסת עולמה משתנה אך היא נמצאת בין חיים למוות. (אפיון דמות) 2. אפיון דמותה – באמצעות עולמה הפנימי מחשבותיה וחרדותיה , ובאמצעות הופעתה החיצונית והסביבה שבה היא חיה. (שימוש במערכת החושים) 3. אנלוגיה ניגודית בנוגע לאישיותה אז והיום (שבירת המפתח). עד עכשיו – מנתקת כל מגע עם הסביבה , חושבת שהכול נגדה, שקועה בעצמה, מנותקת מהטבע, מסוגרת ומבטה מושפל , חוששת מחיות ובעיקר מחתולים שחורים, זנחה את המצוות , שומעת קולות, בדירתה ריח עובש , ראייתה אינה טוב. מרגע שבירת המפתח – מגלה שיש אנשים טובים, מברכת לשלום את העוברים ושבים , מתפעלת מיופי הטבע ומביטה אל השמיים, חשה חיבה ורחמים לחתול עזוב , חשה צורך להתפלל , השקט שורר ברחוב והאנשים שלווים , יש ריחות של קפה ועשב , היא מסוגלת לראות ולקלוט את המראות החדשים שנגלו לה. 4. ממונולוג לדיאלוג – לקראת סיום הסיפור המונולוגים הפנימיים של בסי הופכים לדיאלוגים עם השרת והשכנה כדי להדגיש את השנוי האדיר שחל באישיותה. 5. נקודת התצפית של המספר – מבע משולב. תיאורים של רגשותיה של בסי לצד פרשנות בנוגע לאופי תפקודה, זאת על מנת לגרום לסיפור להיות משכנע ולהדגיש את השנוי הדרמטי שבסי עברה. 6. סגירת מעגל. בסי נזכרת בחלומה בדבריו של בעל המלון שהוליך אותה ואת בעלה לחדר הכלולות, וזאת על סף מותה. המשפט מוכיח כי השנוי שחל בה הביא אותה אל המנוחה והשלווה. דלת פתוחה מופיעה פעמיים בחייה על סף נישואיה ועל סף מותה, שני מצבים שהביאו אותה למחשבה אופטימית, אמון בזולת ובטחון בסובב אותה. 7. מסר של החמצה. למוטיב המפתח תפקיד בהעברת מסר של החמצה. בסי זוכה לתובנה אופטימית חדשה, אולם זה קורה כשהיא שבויה בחוסר הכרה בין חיים למוות. הסיפור מותיר טעם של החמצה על אובדן 20 שנים שאותן בזבזה על הזיות וחרדות שווא.

רעיונות מרכזיים

1. יחס החברה לחריגים. בסי היא אדם חריג חלש ושונה שבחר להתבודד ולנתק קשר אנושי עם הזולת. מן הסיפור עולה פרופיל חברתי מעוות שנובע מנקודת המבט הפסימית של בסי (אליה נצמד המספר). היא משוכנעת בקיומו של קשר מסתורי לחסל אותה. רק בסוף הסיפור מתברר שאין לחברה כוונה לפגוע בחריג, ואף יותר מזאת, הסיפור מזמן עלילה אנושית המציגה ערכים כמו דאגה ועזרה לזולת. 2. הזקנה. הסיפור מתאר את חולשתה הפיזית ונמיכותה הרוחנית של מי שזקנתה לא מאירה לה פנים, יחד עם תופעות לוואי המלוות את הזקנה כמו מחלות, בדידות ופחד. הסיפור מציג אלטרנטיבה שמתייחסת לפרק החיים האחרון של האדם, אם יוכל להשתחרר מחרדותיו על העולם, ויגלה אמון בסביבתו הקרובה, יוכל לזכות במעט נחת ובתחושת מימוש עצמי, אפילו על סף המוות. 3. שינוי בתפישת עולם באמצעות חוויה בלתי צפויה. שבירת המפתח. האדם החווה גילוי המוביל לשינוי ולהתפכחות בחייו – הנושא המרכזי בסיפור הוא השינוי הקיצוני שעוברת בסי בעקבות חוויה בלתי צפויה שהותירה אותה בהתמודדות מפתיעה ביותר עם מציאות חייה.