על מנת לערוך סיכומים נדרש לפתוח חשבון.
חובבי ציון: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{תחת עריכה}} | |||
*'''חובבי – ציון''' הוא שם כולל למספר אגודות ציוניות שנוסדו ברוסיה בסוף המאה ה-19 ודגלו בעלייה והתיישבות בארץ ישראל. | *'''חובבי – ציון''' הוא שם כולל למספר אגודות ציוניות שנוסדו ברוסיה בסוף המאה ה-19 ודגלו בעלייה והתיישבות בארץ ישראל. | ||
| שורה 4: | שורה 5: | ||
בעקבות הפרעות ביהודי רוסיה, קמו בארץ זו אגודות "חובבי-ציון", שטענו כי צריך למצוא פיתרון של קבע לבעיות היהודים בארץ-ישראל ובקיבוץ נדחי ישראל בתוכה. חלוצים ונחשונים מבני אגודות אלה - וביניהם הבילויים - קמו ועלו לארץ-ישראל בשנת תרמ"ב (1882) לייסד בה מושבות. בשנה זו נוסדו ע"י חובבי ציון כמה מושבות. חודש יישובן של פתח-תקווה וראש-פינה, שהוקמו חמש שנים לפני-כן ע"י בני "הישוב הישן" בירושלים ובצפת ונתפרקו; ונוסדו ראשון-לציון וזמארין, שנקראה אחר-כך זכרון-יעקב, על-שם אביו של הברון בנימין- אדמונד רוטשילד. בני המושבות הראשונות האלה ראו את עצמם חלוצים, הסוללים את הדרך למחנה גדול ורב שיבוא בעקבותיהם ליישב את הארץ, כדי לעשותה מפלט ומקלט להמוני בית-ישראל. תקווה גדולה זו היתה תלויה בהצלחתם. אם חס ושלום ייכשלו, לא יקום הדבר ולא יהיה. | בעקבות הפרעות ביהודי רוסיה, קמו בארץ זו אגודות "חובבי-ציון", שטענו כי צריך למצוא פיתרון של קבע לבעיות היהודים בארץ-ישראל ובקיבוץ נדחי ישראל בתוכה. חלוצים ונחשונים מבני אגודות אלה - וביניהם הבילויים - קמו ועלו לארץ-ישראל בשנת תרמ"ב (1882) לייסד בה מושבות. בשנה זו נוסדו ע"י חובבי ציון כמה מושבות. חודש יישובן של פתח-תקווה וראש-פינה, שהוקמו חמש שנים לפני-כן ע"י בני "הישוב הישן" בירושלים ובצפת ונתפרקו; ונוסדו ראשון-לציון וזמארין, שנקראה אחר-כך זכרון-יעקב, על-שם אביו של הברון בנימין- אדמונד רוטשילד. בני המושבות הראשונות האלה ראו את עצמם חלוצים, הסוללים את הדרך למחנה גדול ורב שיבוא בעקבותיהם ליישב את הארץ, כדי לעשותה מפלט ומקלט להמוני בית-ישראל. תקווה גדולה זו היתה תלויה בהצלחתם. אם חס ושלום ייכשלו, לא יקום הדבר ולא יהיה. | ||
ואכן, סכנת כיליון ריחפה, תוך זמן קצר, על מושבות ראשונות אלה. המתיישבים היו חסרי ניסיון בחקלאות ולא הכירו את תנאי-הארץ. הם סבלו ממחלות ומהתנכלויות השכנים הערבים והשלטונות התורכיים. חסרו להם בארות מים. כספם הלך ואזל והם נשארו מחוסרי-כול. וידי "חובבי- ציון" ברוסיה קצרו מלהושיע. | ואכן, סכנת כיליון ריחפה, תוך זמן קצר, על מושבות ראשונות אלה. המתיישבים היו חסרי ניסיון בחקלאות ולא הכירו את תנאי-הארץ. הם סבלו ממחלות ומהתנכלויות השכנים הערבים והשלטונות התורכיים. חסרו להם בארות מים. כספם הלך ואזל והם נשארו מחוסרי-כול. | ||
וידי "חובבי- ציון" ברוסיה קצרו מלהושיע. | |||
גרסה מ־22:15, 18 במאי 2005
 סיכום זה נמצא תחת עריכה. נא לא לערוך דף זה עד שתוסר ההודעה.
|
- חובבי – ציון הוא שם כולל למספר אגודות ציוניות שנוסדו ברוסיה בסוף המאה ה-19 ודגלו בעלייה והתיישבות בארץ ישראל.
תנועת "חובבי-ציון" הוקמה ברוסיה וברומניה בסוף המאה ה- 19 בתגובה לאנטישמיות וכחלק מן ההתעוררות הלאומית באירופה בכלל ואף בקרב היהודים.
בעקבות הפרעות ביהודי רוסיה, קמו בארץ זו אגודות "חובבי-ציון", שטענו כי צריך למצוא פיתרון של קבע לבעיות היהודים בארץ-ישראל ובקיבוץ נדחי ישראל בתוכה. חלוצים ונחשונים מבני אגודות אלה - וביניהם הבילויים - קמו ועלו לארץ-ישראל בשנת תרמ"ב (1882) לייסד בה מושבות. בשנה זו נוסדו ע"י חובבי ציון כמה מושבות. חודש יישובן של פתח-תקווה וראש-פינה, שהוקמו חמש שנים לפני-כן ע"י בני "הישוב הישן" בירושלים ובצפת ונתפרקו; ונוסדו ראשון-לציון וזמארין, שנקראה אחר-כך זכרון-יעקב, על-שם אביו של הברון בנימין- אדמונד רוטשילד. בני המושבות הראשונות האלה ראו את עצמם חלוצים, הסוללים את הדרך למחנה גדול ורב שיבוא בעקבותיהם ליישב את הארץ, כדי לעשותה מפלט ומקלט להמוני בית-ישראל. תקווה גדולה זו היתה תלויה בהצלחתם. אם חס ושלום ייכשלו, לא יקום הדבר ולא יהיה.
ואכן, סכנת כיליון ריחפה, תוך זמן קצר, על מושבות ראשונות אלה. המתיישבים היו חסרי ניסיון בחקלאות ולא הכירו את תנאי-הארץ. הם סבלו ממחלות ומהתנכלויות השכנים הערבים והשלטונות התורכיים. חסרו להם בארות מים. כספם הלך ואזל והם נשארו מחוסרי-כול. וידי "חובבי- ציון" ברוסיה קצרו מלהושיע.