עריכה אחת
←תמצית הסיפור:
שורה 22: | שורה 22: | ||
היא נושכת את שפתיו ואומרת בחיוך שמעולם לא ידעה שדמו של יהודי מתוק כל כך. | היא נושכת את שפתיו ואומרת בחיוך שמעולם לא ידעה שדמו של יהודי מתוק כל כך. | ||
הרוכל חושב שכך דרכן של גברות במעמדה לומר דברי אהבה לבעליהן ומחליט לא לשאול יותר מדי שאלות. | הרוכל חושב שכך דרכן של גברות במעמדה לומר דברי אהבה לבעליהן ומחליט לא לשאול יותר מדי שאלות. | ||
ככל שעובר הזמן, החיים במחיצתה קשים לו יותר, שכן היא מציקה לו ומשלימה | ככל שעובר הזמן, החיים במחיצתה קשים לו יותר, שכן היא מציקה לו ומשלימה איתו ונאמר שאינו יודע מדוע רבו ועל שום מה השלימו. | ||
מכיוון שכך, שואל אותה הרוכל שוב על בעלה הקודם, שעליו סיפרה לו בראשית היכרותם. | מכיוון שכך, שואל אותה הרוכל שוב על בעלה הקודם, שעליו סיפרה לו בראשית היכרותם. | ||
האדונית שואלת לאיזה מהם התכוון ומונה את בעליה הקודמים בעשר אצבעותיה. | האדונית שואלת לאיזה מהם התכוון ומונה את בעליה הקודמים בעשר אצבעותיה. |