התרומה של הרצל לבנייתה ולארגונה של התנועה הציונית.

• השימוש בתשובות אלו על אחריות המשתמש בלבד.

ספרו של הרצל מדינת היהודים:

שאלה: הסבירו את עיקרי תפיסתו של הרצל כפי שהיא מופיעה בספרו מדינת היהודים.

או 

מהי בעיית היהודים באירופה לדעת הרצל? מה הפתרון לבעיית היהודים?

• שימו לב: בבגרות ישנה אפשרות גדולה שיהיה קטע קריאה ואחריו שאלות בקשר לנושא זה.

דוגמה לקטע קריאה ושאלות יש בסוף ההסבר על שאלה זו.

תשובה:

בספרו של הרצל מדינת היהודים,כותב הרצל על בעיית היהודים ופתרונה. לדעתו,הבעיה היא שהיהודים זרים,נרדפים בכל מקום. התעוררות הלאומיות באירופה חידדה את הבדלנות של היהודים ואת שנאת הזר. והאמנסיפציה לא פתרנה את בעיית האנטישמיות (כלומר,נכשלה). האנטישמיות ממשיכה ותמשיך לסרור ברחבי אירופה. לכן לדעתו התבוללות לא תעזור - כי השנאה ליהודים לא תעלם,זה לא יפתור את בעיית היהודים. בעיית היסוד של העם היהודי,היא בעיה לאומית. העם היהודי הוא עם בלי מדינה. הפתרון לבעיה הוא פתרון מדיני גלוי - מדינה לעם היהודי במקום כלשהו,כי זאת זכותה של כל אומה. הרצל אומר שיש צורך במאמצים מדיניים לדבר עם מדינות,ולקבל צ'רטר (זיכיון,אישור בינלאומי),התר להתיישבות בארץ ישראל שמוגן מבחינה משפטית. בכך יוכיחו המעצמות שהן מכירות בעם היהודי ומסכימות לעזור לו לפתור את בעיותיו.

• הספר מדינת היהודים מורכב מ2 חלקים עיקריים:

-החלק הראשון הוא תיאור היהודים בגולה (הסיבה להקמת מדינה יהודית). בחלק זה,כותב הרצל על האנטישמיות החדשה,שלדעתו תלך ותתגבר ושהאמנסיפציה היא הגורם המרכזי לאנטישמיות.

-בחלק השני מתאר הרצל את המנגון,השיטה שבאמצעותה יהיה ניתן להקים מדינה. הוא כותב על שני ארגונים שיטפלו בהגירה היהודית וביישוב היהודים בארץ משלהם: הארגון הראשון אגודת היהודים והארגון השני החברה היהודית. אגודת היהודים - ארגון שינהל משא ומתן עם המדינות למען השגת השטח לעם היהודי על פי החוק הבינלאומי. החברה היהודית - תנהל את היציאה המאורגנת של היהודים מהארצות למדינה היהודית,יסייע בהתיישבות היהודים על הקרקע.

תחילה,לא חשב הרצל שמדינת היהודים חייבת לקום בארץ ישראל. הוא חשב על ארגנטינה - שהיא מדינה גדולה ועשירה והברון הירש הקים בה מושבות ליהודים. (בקונגרס הציוני הראשון הוחלט על ארץ ישראל). הרצל ביקש שנהיה עם נורמלי,מרוכז במקום אחד. המדינה היהודית תהייה מדינת מופת,מתוקנת עם צדק ושוויון. החברה בארץ היהודים תהיה בעלת אופי אירופאי. יהיו במדינה שירותי דואר יעיליים,חקלאות מתפתחת,פריחה כלכלית,מפעלי תעשייה,בנקים,עיתונים, יום עבודה בין 7 שעות, דגל המדינה - יהיה לבן עם 7 כוכבי זהב (לבן סמל לחיים טהורים ו7 כוכבים הם 7 שעות העבודה). לנשים תהיה זכות בחירה מלאה (בתקופה זו הפלו את הנשים),המדינה תהיה מדינת רווחה,כלומר,מדינה שתדאג לצרכים הבסיסיים של הפרט - פרנסה,עבודה,ביטוח. החברה תהיה חברה חילונית ובעלת משטר דמוקרטי - אך,הרצל לא פסל את היהדות. והתייחס בכבוד גם למסורת ישראל.

דוגמה לשאלה בנוסח בחינת בגרות (עם קטע קריאה ושאלות אחריו): קרא את הקטע שלפנייך וענה על השאלות שאחריו. מצוקת היהודים איש לא יכחישנה. בכל הארצות שבהן הם חיים במספר ניכר,הם נרדפים,אם הרבה ואם מעט. שוויון הזכויות מבוטל,למעשה, לרעתם כמעט בכל מקום,אף כי להלכה הוא קיים בחוק. אפילו המשרות הבינוניות בצבא,במשרדים הציבוריים והפרטיים,נעולות בפניהם. מנסים לדחוק אותם מתחומי המסחר:אל תקנו אצל היהודים!. ...הרדיפות אופי בשונה להן לפי ארצות וחוגי חברה שונים . ...תינתן לנו ריבונות בחבל ארץ כלשהו על פני האדמה,שיספיק לצרכי עמנו המוצדקים:לכל השאר נדאג בעצמנו...למשימה זו יוקמו שני גופים... (מתוך מדינת היהודים) א)מהי בעיית היהודים על-פי הרצל כפי שהיא מופיעה בקטע,ומה פתרונה? ב)מהי המשימה שעליה מדבר הרצל בקטע? תאר 2 דוגמאות לפעולותיו הדיפלומטיות להגשמת משימה זו. ג)מהם שני הגופים שעליהם מרומז בקטע? תאר את תפקידו של כל גוף.

קונגרס באזל:

• שאלות על חומר זו יופיעו בסוף הסיכום.

הרצל יוזם כינוס לאומי,עולמי של היהודים. בכינוס השתתפו נציגים יהודים ממדינות שונות. הרצל תכנן את הקונגרס לפרטי פרטים. הוא ביקש מהמוזמנים להגיע בלבוש רשמי וחגיגי - מעיל שחור ארוך,עניבה,כובע. הוא הזמין עיתונאים יהודים ולא יהודים - בכך הוא רצה להבליט את חשיבות הקונגרס. הוא גם רצה לתת לקונגרס פרסום בעיתונות העולמית,הוא רצה שהכל יהיה גלוי ורשמי.

מקום: העיר באזל שבשוויץ.

תאריך:(אין צורך לזכור לבגרות) 29-31 באוגוסט 1897 (3 ימים).

משתתפים:197 נציגים (מארצות שונות).

• דמי חבר: שקל - ביטא את השייכות לתנועה הציונית. אופי התנועה הציונית - דמוקרטי.

• • • חשוב מאוד : מטרת תוכנית/קונגרס באזל -

הציונות שואפת להקים לעם ישראל/היהודי בית מולדת בארץ ישראל,מובטח על-פי משפט הכלל (הבינלאומי).

בית מולדת -- הכוונה למדינה. הרצל לא השתמש במילה מדינה בכדי לא לעורר את התנגדותם של הטורקים ששלטו בארץ ישראל באותה התקופה. הוא התכוון למדינה יהודית בארץ ישראל,שתזכה לאישור ממדינות העולם. הרצל רצה להשיג אישור בינלאומי מהמדינות כדי להקים את מדינת היהודים.

משפט הכלל -- הכוונה להסכמה בינלאומית.

מה היו האמצעים להשגת המטרה של תוכנית באזל?

1)יישובה של ארץ ישראל על-ידי עובדי אדמה,בעלי מלאכה ומסחר.

2)ארגון היהדות וליכודה על-ידי מפעלים יעיליים,מקומיים.

3)הגברת הרגש הלאומי היהודי.

4)פעולות הכנה במטרה להשיג את הסכמת הממשלות השונות (השגת צ'רטר).

• כדי להשיג צ'רטר (אישור) להתיישבות יהודית בארץ ישראל,יוזם הרצל פעילות דיפלומטית (מדבר,משכנע מדינות להסכים להתיישבות היהודים).

שאלות שקשורות בקונגרס באזל:

1)מהי מטרתה העיקרית של תוכנית באזל? מה היו האמצעים להגשמתה?

2)מה חשיבותו של קונגרס באזל?

תשובה לשאלה 2: חשיבותו של קונגרס באזל הייתה עצומה לציונות. זהו הקונגרס הראשון שדן בבעיית היהודים. בקונגרס הוחלט על פתרון מדיני... (יש להמשיך לפרט על הקונגרס ועל הפתרון לבעיית היהודים,התשובות נמצאות בסיכום החומר).

המסגרות האירגוניות למימוש מטרותיה של התנועה הציונית:

שאלה:

מהן המסגרות האירגוניות שהקימה התנועה הציונית למימוש מטרותיה?

תשובה:

גופים ארגוניים:

הקונגרס הציוני- התכנס מידי שנהץ שימש כמוסד עליון לענייני תחיקה,לקביעת מדיניותה של ההסתדרות הציונית.

וועד הפועל הציוני-מנה כ20 חברים. היה אחראי לביצוע החלטות הקונגרס.

וועד הפועל המצומצם-היווה את מרכז ההנהלה הציונית והיה אחראי לפעולות השוטפות של ההסתדרות הציונית.

גופים כלכליים:

אוצר התיישבות היהודים- בנק לפעולות המדיניות והכלכליות של ההסתדרות הציונית.

קרן קיימת לישראל - גוף שהוקם במטרה לאסוף הון לאומי לרכישת אדומות ליהודים בארץ ישראל ולהפוך אותן לאדמות לאום.

נסיונותיו של הרצל לקדם את הצ'רטר:

שאלה:

כיצד פעל הרצל לקידום הצ'רטר?

או

הציגו את פעילותו המדינית של הרצל.

או

תאר את הפעולות הדיפולומטיות של הרצל לקידום הצ'רטר.

תשובה (לכל השאלות):

-שימו לב: יש להתמקד בפניה לגרמניה,לטורקיה ולבריטניה.

הפניה לגרמניה- גרמניה הייתה בקשרים טובים עם טורקיה. הרצל חשב שהיא תעזור ליהודים בהשגת הצ'רטר. הוא גם הסביר לקיסר הגרמני שיציאת היהודים מגרמניה לארץ ישראל, תוריד את האנטישמיות בגרמניה וגם היהודים שיגיעו לארץ ישראל יפרסמו את התרבות הגרמנית בארץ ישראל. בפגישה הראשונה עם הקיסר הגרמני,הקיסר קיבל את הרצל בהתלהבות, אך בפגישה הנוספת,סירב הקיסר לעזור להשגת הצ'רטר - כי הבין הסולטן הטורקי אינו רוצה בהתיישבות יהודית בארץ ישראל. הקיסר הגרמני ראה בהרצל חולם בהקיץ (הוזה,מדמין).

הפניה לטורקיה - הרצל פנה לסולטן הטורקי. הרצל הבטיח לסולטן הטורקי כי התיישבות יהודית בארץ ישראל תעזור ותתרום לפיתוח הכלכלי של ארץ ישראל. הסולטן הטורקי הסכים לעזור ליהודים תמורת כסף רב. הרצל לא הצליח לגייס את הכסף הדרוש. ההצעה השנייה של הסולטן הטורקי הייתה - ליישב את היהודים בכל מקום באימפריה העות'מאנית (הטורקית),אך לא בארץ ישראל. הרצל דחה את ההצעה.

הפניה לרוסיה (פחות חשובה משאר הפניות) - הרצל נפגש עם שר הפנים הרוסי. הוא רצה ששר הפנים ישכנע את הסולטן הטורקי לתת ליהודים צ'רטר לארץ ישראל. גם במקרה הזה,הרצל התאכזב.

• • הפניה לבריטניה -הרצל פונה לבריטניה - ההצעה הראשונה של בריטניה הייתה ליישב את היהודים באל-עריש (בחצי האי סיני),אבל התברר כי יש שם חוסר במיים ותעסוקה,ולכן,ההצעה אינה מתקבלת,נדחתה. ההצעה השניייה - תוכנית אוגנדה. שר המושבות הבריטי הציע את תוכנית אוגנדה (שטח במזרח אפריקה).
  • הסבר נוסף על תוכנית אוגנדה בשאלה הבאה. (בפירוט במבחן הבגרות על הפניה לבריטניה יש לפרט עוד על ההצעה של אוגנדה).

שאלה:

מהי תוכנית אוגנדה? הסבירו 2 נימוקים לתמיכה בתוכנית ו2 נימוקים שהעלו מתנגדיה.

או

הסבירו את הצעת אוגנדה,והסבירו את נימוקי תומכי ההצעה ונימוקי מתנגדיה.

או

הסבר מהי הצעת אוגנדה,ומהי עמדתו של הרצל בנוגע להצעה? מדוע החליטו לבסוף לא לקבל את ההצעה?

תשובה: (לכל השאלות - יש להוציא מהסיכום חלקים מתאימים לכל שאלה)

שר המושבות הבריטי הציע את תוכנית אוגנדה (שטח במזרח אפריקה),הוא הציע שהיהודים יקימו מדינה באוגנדה,ינהלו שלטון עצמאי (אוטונומי),בינתיים,עד קבלת ארץ ישראל - מצב זמני. הרצל נטע להסכים,לקבל את ההצעה. והעלה את ההצעה בקונגרס ה6 (1903 - אין צורך לזכור שנה). בקונגרס היה ויכוח על תוכנית אוגנדה.

נימוקי התומכים: 1) היהודים נמצאים בסכנת חיים באירופה. הם צריכים לעבור מיד למדינה משלהם.

2)אוגנדה תהיה מדינה זמנית,היהודים ילמדו לנהל מדינה ואחר-כך יגיעו לארץ ישראל עם נסיון בניהול מדינה,מה שיקל עליהם.

נימוקי המתנגדים:

1)קבלת ההצעה זו בגידה בציונות,בגידה בקונגרס באזל ובמטרתה של התנועה הציונית. המתנגדים טענו שהם מוכנים להמשיך ולסבול בגולה למרות הסבל. הם היו מוכנים לסבול באירופה עד לקבלת ארץ ישראל.

2)עם ישראל קשור היסטורית לארץ ישראל,ואין לראות פתרון לאוגנדה. היהודים צריכים להגיע לארץ ישראל כי כל פתרון זמני יהפוך בסופו של דבר לקבוע.

נערכה הצבעה,הרוב תמכו בתוכנית אוגנדה. המתנגדים להצעה,קמו מיד ועזבו את אולם הקונגרס - הם בכו על ציון (ארץ ישראל).

• הרצל שראה עד כמה חדורה בליבם הציונות,עד כמה הם אוהבים ומוכנים לחכות לארץ ישראל - הרים את יד ימין ואמר אם אשכך ירושלים,תשכח ימיני.

בקריאה זו רצה הרצל לעודד את הנוכחים בקונגרס - למנוע פילוג בין היהודים.