10
עריכות
←הגישה הסוציאל-דמוקרטית
| שורה 15: | שורה 15: | ||
מתבססת על נקודות ראות חברתית-קהילתית שבה לחברה יש אחריות ומחויבות ע"פ כל הפרטים המשתייכים אלייה. לכן, לשיוויון בחברה הסוציאל-דמוקרטית ישנה חשיבות רבה. | מתבססת על נקודות ראות חברתית-קהילתית שבה לחברה יש אחריות ומחויבות ע"פ כל הפרטים המשתייכים אלייה. לכן, לשיוויון בחברה הסוציאל-דמוקרטית ישנה חשיבות רבה. | ||
במרכז הגישה נמצאת החברה וצריך לדאוג לשיוויון מבחינה חברתית כלכלית ולפי הגישה יש לצמצם פערים חברתיים כלכליים. המדינה מתערבת על מנת לצמצם הפערים שבחברה. גישה זו טוענת שבעקבות פערים חברתיים ואי שיוויון המעמד השליט יהפוך את בני השכבות הנמוכות לנתינים צייתנים ולדמוקרטיה לא יהיה תוכן ערכי. | במרכז הגישה נמצאת החברה וצריך לדאוג לשיוויון מבחינה חברתית כלכלית ולפי הגישה יש לצמצם פערים חברתיים כלכליים. המדינה מתערבת על מנת לצמצם הפערים שבחברה. גישה זו טוענת שבעקבות פערים חברתיים ואי שיוויון המעמד השליט יהפוך את בני השכבות הנמוכות לנתינים צייתנים ולדמוקרטיה לא יהיה תוכן ערכי. | ||
בגישה זו ישנו איזון בין חירות ושיוויון לטובת הכלל. | |||
דוגמא | דוגמא למדינה שאימצה את הגישה ישראל | ||
---- | ---- | ||
ניתן לומר שהדומה לשתי הגישות הוא הסכמה על עיקרון החירות, קדושת זכויות הפרט וחשיבותן. ההבדל טמון במידת השיוויון ברצויה בחברה ובשאלה עד כמה המדינה צריכה להיות מעורבת בחברה ובכלכלה כדי לקדם את השיוויון בתחומי החינוך, השיכון, הבריאות, ההכנה ותוחלת החיים. | ניתן לומר שהדומה לשתי הגישות הוא הסכמה על עיקרון החירות, קדושת זכויות הפרט וחשיבותן. ההבדל טמון במידת השיוויון ברצויה בחברה ובשאלה עד כמה המדינה צריכה להיות מעורבת בחברה ובכלכלה כדי לקדם את השיוויון בתחומי החינוך, השיכון, הבריאות, ההכנה ותוחלת החיים. | ||