על מנת לערוך סיכומים נדרש לפתוח חשבון.
עיקרי המשפט במשפט הפועלי: הבדלים בין גרסאות בדף
(←נשוא) |
|||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
==נשוא== | ==נשוא== | ||
1.הפועל כמשפט. | |||
דוגמה: המורים '''לא יקבלו''' העלאה בשכרם. | דוגמה: המורים '''לא יקבלו''' העלאה בשכרם. | ||
2.נשוא הבנוי משני יסודות או יותר ומציין תמיד '''משמעות אחת''' בלבד. הנשוא המורחב מופיע בשלושה דגמים עיקריים: | |||
#'''פועל עזר + שם פועל''' (המציינים פעולה אחת)<BR> דוגמה: התינוק '''התחיל לבכות'''. | #'''פועל עזר + שם פועל''' (המציינים פעולה אחת)<BR> דוגמה: התינוק '''התחיל לבכות'''. | ||
| שורה 26: | שורה 26: | ||
#'''ניב שבמרכזו פועל'''<BR> ניב - צירוף של מספר מילים בעל משמעות אחת.<BR> הניב נחשב ליחידה תחבירית אחת, ולכן אין לנתח כל אחד ממרכיביו בנפרד' אלא יש לראותו כנשוא מורחב.<BR>'''דוגמאות:'''<BR>הספר '''יצא לאור''' לפני שנה. <BR>בעל החנות '''פשט את הרגל'''.<BR>הנער הזה '''מוצא חן בעיני'''. | #'''ניב שבמרכזו פועל'''<BR> ניב - צירוף של מספר מילים בעל משמעות אחת.<BR> הניב נחשב ליחידה תחבירית אחת, ולכן אין לנתח כל אחד ממרכיביו בנפרד' אלא יש לראותו כנשוא מורחב.<BR>'''דוגמאות:'''<BR>הספר '''יצא לאור''' לפני שנה. <BR>בעל החנות '''פשט את הרגל'''.<BR>הנער הזה '''מוצא חן בעיני'''. | ||
3.נשוא שאיננו פועל. | |||
הנשוא השמני עשוי להיות: | הנשוא השמני עשוי להיות: | ||
גרסה מ־16:58, 26 בינואר 2009
- הסיכום מבוסס על דפים שחולקו על ידי עופרה טואף, מורה ללשון בבית ספר עירוני ד' ת"א
נושא
הנושא הוא אחד מן השמות במשפט, והוא מתאים בגוף, במין ובמספר לנשוא הפועלי. לפני נושא לא תופיע מילת יחס.
דוגמה - שיטות לימוד חדשות מגבש משרד החינוך
- כאשר מופיע פועל נטוי בזמנים עבר, עתיד או ציווי, ואין לידו ציון מפורש של נושא המשפט (הנושא חבוי בתוך הפועל), יש לנתחו כנושא+נשוא.
דוגמה - אל תפתרו את התשבץ!
נושא סתמי - פועל בבינוני רבים, כשאין לידו ציון מפורש של הנושא. דוגמה - מכריזים על המראת המטוס. (הניתוח יהיה תמיד נושא סתמי + נשוא).
(לעיתים הפועל יופיע בעבר או בעתיד בגוף נסתרים לדוגמה: שכחו אותי בבית).
נשוא
1.הפועל כמשפט.
דוגמה: המורים לא יקבלו העלאה בשכרם.
2.נשוא הבנוי משני יסודות או יותר ומציין תמיד משמעות אחת בלבד. הנשוא המורחב מופיע בשלושה דגמים עיקריים:
- פועל עזר + שם פועל (המציינים פעולה אחת)
דוגמה: התינוק התחיל לבכות. - פועל ופועל (המציינים פעולה אחת)
דוגמה: הים הלך וגעש. (להבדיל מ- הילד אכל ושתה - נשוא כולל). - ניב שבמרכזו פועל
ניב - צירוף של מספר מילים בעל משמעות אחת.
הניב נחשב ליחידה תחבירית אחת, ולכן אין לנתח כל אחד ממרכיביו בנפרד' אלא יש לראותו כנשוא מורחב.
דוגמאות:
הספר יצא לאור לפני שנה.
בעל החנות פשט את הרגל.
הנער הזה מוצא חן בעיני.
3.נשוא שאיננו פועל.
הנשוא השמני עשוי להיות:
שם עצם - אחותי גננת.
שם תואר - הסרט מעניין.
שם פועל - המטרה (היא) להצליח.
צירוף יחס - הכלב במלונה.
תואר הפועל - הטיול מחר.
משלימי השם
לוואי
חלק תחבירי המתלווה אל שם העצם ומרחיב אודותיו. (מוסיף לגביו מידע). הלוואי מופיע בדרך כלל אחרי שם העצם שאליו הוא מתלווה, למעט מקרה אחד - לוואי כמות - לוואי המציין את כמו שם העצם, שיופיע לפני השם.
- דוגמאות:
- - קראתי את הספר החדש של עמוס עוז.
- - חברי הקיבוץ זכו להנחות גדולות.
- - הרכבת לחיפה תעצור בתחנה הזאת בעוד חמש דקות.
הערות
1. המילית שֶל תפתח תמיד לוואי.
2. כאשר מופיע צירוף סמיכות יהווה הסומך לוואי לנסמך (ראו דוגמא 2),אולם כאשר צירוף הסמיכות מתפקד כצֶרֶף כמו בית-ספר, קופת חולים, יושב ראש וכו' לא ינותח הסומך כלוואי (סימן זיהוי לצֶרֶף - על פי רוב נכתב בראשי תיבות).
3. כינוי שייכות החבור לשם אין צורך לנתח כלוואי. (איבדתי את מחברתי. -> לא לוואי)
משלימי פועל
1. השלמה שהפועל צריך אחריו על מנת שיהיה מובן ושלם מבחינת משמעותו.
דוגמאות:
- -השרים חתמו על ההסכם.
- -הקהל האזין לקונצרט.
- -הקצינה התתפה בדיונים.
- -החתן התנשק עם הכלה.
- -קראתי ספר מעניין.
- -לחבר שלי יש רישיון נהיגה.
2. השלמת רשוּת המוסיפה מידע למשפט כוּלו לגבי זמן הפעוּלה, מקום התרחשוּתה, אופן ביצועה, הסיבה לקיומה וכן הלאה.
השלמה זו אינה חיוּנית להבנת משמעוּתו של הפועל במשפט.
דוגמאות:
- - הילד התלבש בחדרו.
- - אחותי ישנה עכשיו.
- - הילדים הרעישו בשל השביתה.
- - השחקנים התקלחו במהירות.
- - בחדר זה אין מזגן.