האידאולוגיה הנאצית: הבדלים בין גרסאות בדף

==הנסיבות לעליית הנאצים לשלטון==

המשבר הכלכלי הגדול שפרץ בארצות הברית ב- 1929 השפיע באופן קשה  על הכלכלה בעולם בכלל ועל גרמניה בפרט.<BR> השפעות המשבר היו במספר תחומים כדלקמן:

היציבות הכלכלית בימי שטרזמן הייתה מדומה.<BR> בגרמניה היה מס' גדול של מובטלים, והמשק הגרמני היה תלוי בעיקר במשק האמריקני.<BR> מיד לאחר המשבר הכלכלי צמצמה ארה"ב את הסחר עם מדינות אירופה, ובפרט הפסיקה את המענקים והמלוות לגרמניה.<BR> גרמניה לא הצליחה לאזן את תקציבה והיא נשארה עם גירעון תקציבי עצום.<BR> האשראי מחו"ל נסגר בפני התעשיינים וכתוצאה מכך נסגרו גם השווקים.<BR> כלכלת גרמניה התמוטטה לחלוטין עם תחילתו של במשבר הכלכלי בארה"ב ב - 1929.<BR> התוצאה הייתה: התמוטטות מפעלים, (יותר ממחצית תעשיות גרמניה התמוטטו) סגירת בנקים, פשיטות רגל, ירידה במסחר, 8 מליון מובטלים ב - 1932.

המשבר הכלכלי פגע בעיקר במעמד הבינוני שעליו נשענה הרפובליקה.<BR> החלה אווירת ייאוש וחוסר אמונה במשטר הדמוקרטי שיציל את המצב.<BR> האזרח הגרמני קיווה שמישהו חזק יציל את גרמניה מהמצב הכלכלי הנתון.<BR> כתוצאה מכך יש התחזקות של המפלגה הנאצית באותה עת, שכן חלק ניכר ממצעה עסק בשיפור מצבה הכלכלי של גרמניה.<BR>

כאמור הנשיא היה רשאי לפרסם צווי חירום, כאשר הממשל הפרלמטרי לא מתפקד, ובכך הוא יכול לעקוף את השיטה הפרלמנטרית, כלומר מבלי להיזדקק ל"רייכסטאג".<BR> סמכויות בשעת חירום ניתנו לנשיא לפי סעיף 48 בחוקה, הם העניקו לנשיא כוח במקרים של איום על הדמוקרטיה, כמו ניסיונות הפיכה של כוחות אנטי-דמוקרטיים, ובמסגרת זו היה יכול לבטל את זכויות האזרח, לשתק את פעולת הפרלמנט ולכפות בכוח הזרוע את סמכויות הממשל המרכזי.<BR>

הבעיה הייתה שהחוקה לא קבעה באופן חד משמעי את הנסיבות בהן מותר לנשיא להשתמש בסעיף 48 –הפעלת צווי חירום , ולא ציפו שיעלה לשלטון נשיא קיצוני שיעשה שימוש בסעיף נגד כוונת המחוקק.<BR> הדבר בא לידי ביטוי בחילוף מטורף של קאנצלרים ע"י הנשיא הינדנבורג, שהביא לסופה של רפובליקת ויימאר, בעלייתו של היטלר למשרת הקאנצלר.<BR>

*  בשלב זה החלה התעמולה הנאצית לתפוס תאוצה.<BR> היטלר הלהיב את ההמונים ע"י שלהובם, הוא הפיץ את האידיאולוגיה, נאומיו היו בנושא כיבושים, ביסוס הכלכלה, ביטול חוזה ורסאי, האשמת היהודים בבעיות, מלחמה בקומוניזם ובקפיטלים.<BR>

*  ממפלגות המרכז העביר הנשיא את השלטון לידי הימין השמרני בראשות פון פאפן ובשלב מאוחר יותר ע"י שלייכר.<BR> ב - 1930 קיבלה המפלגה הנאצית 107 צירים מתוך 500 המושבים של בפרלמנט לעומת 12 הצירים ב - 1928.<BR> כתוצאה מזה שהפופולריות של היטלר עולה הוטל צו שאוסר על הנאצים להתגייס לצבא.<BR> רה"מ דיאז רואה את העלייה בפופולריות ומחליט להתפטר.<BR> עולה רה"מ נוסף שמונה ע"י הנשיא.<BR>

*  ביולי 1932 שוב נערכו בחירות בגרמניה, הנאצים זכו ב - 230 מקומת בפרלמנט, המפלגה הנאצית הופכת להיות למפלגה הגדולה ביותר בפרלמנט.<BR> היטלר לא הצליח להשיג רוב מוחלט כדי להיבחר לקאנצלר משום שבמקום השני היו הסוציאל-דמוקרטים ובמקום השלישי היו הקומוניסטים שהיו מתנגדיו.<BR> כוחו של היטלר גבר ומס' חברי המפלגה עלה למיליון איש, לצידם עמד כוח אדם רב שחלקו הגדול  נשא נשק, אלו הפגינו טרור ברחובות.<BR>

*  הנאצים הפגינו טרור ברחבי גרמניה מבלי שהממשלה תנקוט באמצעים חריפים נגדם.<BR> היטלר ביקש מהינדרבורג את משרת הקאנצלר, הוא סרב בטענה שלהיטלר אין רוב בפרלמנט.<BR> היטלר נוקט מדיניות עוינת ומצטרף לאופוזיציה ומנסה להרכיב גוש ימין.<BR> מפלגות הימין הופכות לגוש אופוזיציוני חזק ובלית ברירה הקאנצלר מתפטר.<BR> רה"מ הבא עובר תהליך דומה.<BR> בשל כוחו העולה של היטלר, בעלי התעשייה פנו אל הנשיא בבקשה שימנה את היטלר לקנצלר.<BR> פון פאפן מציע את עצמו כסגן הקנצלר על מנת לרסן את היטלר.<BR> ב - 30 בינואר 1933 מינה הינדרבורג את היטלר לקאנצלר גרמניה.<BR>

[[category:היסטוריה ב']]