גילוי וכיבוש העולם החדש: הבדלים בין גרסאות בדף

גילוי וכיבוש העולם החדש (הצגת מקור)

גרסה מ־21:10, 23 במאי 2008

נוספו 10,737 בתים , 23 במאי 2008

אין תקציר עריכה

Yfoldes

7

עריכות

@@ שורה 192: / שורה 192: @@
 כיום, במרבית מושבותיהם המקוריות של האינדיאנים לא נשארו אינדיאנים כלל . במדינות בודדות  נשאר מיעוט אינדיאני, אך כמובן שהוא מונה אחוזים בודדים אם לא פחות מהאוכלוסייה הכוללת של השבטים לפני רצח העם.
+  קציעה טביביאן, מסע אל העבר-מימי הביניים ועד העת החדשה, מט"ח הוצאה לאור, עמ' 285, ישראל, 1997.
+  קציעה טביביאן, מסע אל העבר-מימי הביניים ועד העת החדשה, מט"ח הוצאה לאור, עמ' 283, ישראל, 1997.
+  מתוך הערות השוליים  במכתבו של כריסטופר קולומבוס "ביודעי מה רב האושר..." לאדון רפאל סאנשז (שר האוצר הספרדי). סוף המאה ה-15.
+  את הבשר נהגו לשחוט בסתיו משום שבחורף לא היה מספיק אוכל בשביל הבקר, ועקב-כך עדרים שלמים מתו.
+  פרופ' מירי אליאב-פלדון, חמש מאות שנה לגילוי אמריקה, משרד הביטחון, פרק ב', ישראל, 1992.
+  יהושע אריאלי, כיבוש אמריקה ע"י ספרד ועל-די ארצות-הברית, שם הוצאה, עמ' 41-47, מקום הוצאה, שנת הוצאה.
+  קולומבוס היה איטלקי במוצאו, אולם הוא שירת את ספרד.
+  קולומבוס עמד בקשרים עם המתמטיקאי האיטלקי פאולו דל פוצו טוסקלני שגרס כי העולם עגול (בניגוד לבני-דורו שגרסו שהארץ היא דסקית שטוחה).
+  בריטניקה החדשה לנוער, כתר הוצאה לאור/ידיעות אחרונות-ספרי חמד, כרך 15, עמ' 13-14, ערך 'קולומבוס, כריסטופר', ישראל 1996.
+  ויקיפדיה-האנציקלופדיה החופשית. ערך-כריסטופר קולומבוס.
+  האצטרולב הוא מכשיר למדידות אסטרונומיות ולניווט. הוא שוכלל בידי הערבים והם הפיצו אותו באירופה. אסטרונומים וספנים השתמשו בו מאז המאה ה-3 לפנה"ס ועד המאה ה-18 לספירה, כדי למדוד את גובה השמש והכוכבים במהלך המסעות בים.
+  קציעה טביביאן, מסע אל העבר-מימי הביניים ועד העת החדשה, מט"ח הוצאה לאור, עמ' 289, ישראל, 1997.
+  בשנת 1427 גילו הפורטוגלים את האיים האזוריים, ארכיפלג הנמצא כ-1,500 ק"מ מערבית לליסבון, ויישבו אותם. יתרה מכך, משטר הרוחות בין האיים האזוריים ואירופה היווה זירת התנסות חשובה לנווטי התקופה, אשר למדו כי בקווי רוחב שונים נושבות הרוחות בכיוונים מנוגדים. (ויקיפדיה)
+  בשפת המקור- Luis de Torres.
+  ויקיפדיה-האנציקלופדיה החופשית. ערך-כריסטופר קולומבוס.
+  רפאל (גבריאל) סאנשז היה בן ליהודי שהתנצר בראשית המאה ה-15. משפחתו הייתה מאז מעורבת בחצר המלוכה.
+  מתוך ההקדמה למכתבו המשוחזר של קולומבוס (הטקסט ניתן בכיתה).
+  נמל המוצא של קולומבוס היה פאלוס, אולם שם זה הושמט מהמכתב מסיבה לא ברורה (ככל הנראה כשל בתרגום).
+  האוקיינוס ההודי של קולומבוס היה למעשה הים הקריבי.
+  לפי מקורות שונים, ייתכן שהאי כריס הוא ג'מייקה של ימינו.
+  עובדה זו לא נכונה משום שגודלו של האי בו שוכנת בריטניה הינו 244,820 קמ"ר
+ ואילו גודלו של האי חואנה הינו 110,860
+  חשוב לציין שספרד של המאה ה-15 הייתה קטנה מספרד הנוכחית, והיא השתרעה מקטלוניה ועד פונטארביה.
+  במקור-SENOR DEL NAVIDAD
+  קולומבוס השאיר אנשים אלו שם בלית ברירה משום שאחת מאוניותיו נטרפה בים.
+  במקור-QUARIS.
+  תושבי האי לא היו אוכלי-אדם, והמחשבה הזו נובעת ככל הנראה מאגדות שהיו נפוצות בימיי-הביניים. כמו-כן ייתכן שקולומבוס רצה לחזק את הדימוי של העולם החדש ע"י בדיית אגדות שיעוררו את סקרנותם של תושביי ושליטי ספרד.
+ לפי גרסאות אחרות שם האי היה מאטנין. במקור-MARTINIO.
+  ג'יין אדמונדס, אטלס התגליות של פיליפס, עמ' 92—קולומבוס והעולם החדש, הד-ארצי, ישראל (לונדון), 2000.
+  ויקיפדיה-האנציקלופדיה החופשית. ערך 'כריסטופר קולומבוס' http://he.wikipedia.org
+  חישוביהם של המדענים אכן נכונים. קולומבוס חישב את הדרך להודו מערבה כקצרה פי שלוש יותר מאשר הדרך האמיתית.
+  בריטניקה החדשה לנוער, כרך 15, עמ' 13-14, ערך 'קולומבוס, כריסטופר', כתר הוצאה לאור, ישראל, 1996.
+  ראה שאלה 1.
+  בהקשר לשאלה החמשית, פרננדו ואיזבלה היו ידועים כאנשים דתיים, אך ידעו לעשות את ההפרדה בין דת למדינה, בניגוד לאצטקים.
+  ראה שאלה 1
+  ויקיפדיה-האנציקלופדיה החופשית. ערך 'כריסטופר קולומבוס' http://he.wikipedia.org
+  ראשי הכנסייה הקתולית—הכוונה היא לכל אנשי הכמורה למיניהם.
+  מתוך העדות האצטקית לכיבוש מקסיקו. קציעה טביביאן, מסע אל העבר-מימיי הביניים ועד העת החדשה, עמ' 314, משרד החינוך, ישראל, 1997.
+  עם תהליכי הרפורמציה באירופה של המאה ה-15, החלו גם בני המעמדות הגבוהים לינות מהזהב. עובדה זו גרמה לזהב להיות מצרך נדיר. הכוונה ב"בני המעמדות הגבוהים" היא למעמדות המגיעים מיד לאחר המלכים והאצולה.
+  חשוב לזכור שאחת הסיבות ליציאתו של קולומבוס למסע ב"עולם החדש" הינה הרצון למצוא זהב למען עשירי אירופה שהיו מוכנים לשלם את מיטב כספם בשבילו.
+  אמרה זו מזוהה מאוד עם המשנה הסוציאליסטית של קרל מרקס.
+  קציעה טביביאן, מסע אל העבר-מימיי הביניים ועד העת החדשה, עמ' 314, משרד החינוך, ישראל, 1997.
+  מתוך העדות האצטקית לכיבוש מקסיקו. קציעה טביביאן, מסע אל העבר-מימיי הביניים ועד העת החדשה, עמ' 314, משרד החינוך, ישראל, 1997.
+  קציעה טביביאן, מסע אל העבר-מימיי הביניים ועד העת החדשה, עמ' 314, משרד החינוך, ישראל, 1997.
+  כנסייה מרכזית כדוגמת הקתדראלה של פירנצה (סנטה מריה דל פיורה).
+  עדות ברנאל דיאס דל קאסטילו, חזון המנוצחים, עמ' 13.
+  בלועזית-EXTREMADURA.
+  תחום אחד שדווקא ידוע לטובה אצל האצטקים הינו תחום הדואר, שנחשב לטוב יותר מהדואר המודרני.
+  פרופסור מירי אליאב פלדון, חמש מאות שנה לגילוי אמריקה, משרד הביטחון, ישראל, 1992. עמ' 42
+  פרופסור מירי אליאב פלדון, חמש מאות שנה לגילוי אמריקה, משרד הביטחון, ישראל, 1992. עמ' 42
+  פרופסור מירי אליאב פלדון, חמש מאות שנה לגילוי אמריקה, משרד הביטחון, ישראל, 1992. עמ' 43
+  כך גם קורה בסכסוך הישראלי-פלסטיני.
+  פרופסור מירי אליאב פלדון, חמש מאות שנה לגילוי אמריקה, משרד הביטחון, ישראל, 1992. עמ' 43
+  פרופסור מירי אליאב פלדון, חמש מאות שנה לגילוי אמריקה, משרד הביטחון, ישראל, 1992. עמ' 43-44
+  כדוגמת הסינים והיפנים המשתמשים בכתב הקנג'י המונה סה"כ מעל 20,000 אותיות וסימנים.
+  פרופסור מירי אליאב פלדון, חמש מאות שנה לגילוי אמריקה, משרד הביטחון, ישראל, 1992. עמ' 44
+  פרופסור מירי אליאב פלדון, חמש מאות שנה לגילוי אמריקה, משרד הביטחון, ישראל, 1992. עמ' 44
+  פרופסור מירי אליאב פלדון, חמש מאות שנה לגילוי אמריקה, משרד הביטחון, ישראל, 1992. עמ' 45
+  ראה שאלה 4.
+  לפי סברות אחרות המגיפה הפילה עשרות אלפי חללים.
+  פרופסור מירי אליאב פלדון, חמש מאות שנה לגילוי אמריקה, משרד הביטחון, ישראל, 1992. עמ' 46
+  עליהם ניתן לקרוא בסעיף "מוראל נמוך בקרב האצטקים" בשאלה הרביעית.
+  פרופסור מירי אליאב פלדון, חמש מאות שנה לגילוי אמריקה, משרד הביטחון, ישראל, 1992. עמ' 46-47
+  פרופסור מירי אליאב פלדון, חמש מאות שנה לגילוי אמריקה, משרד הביטחון, ישראל, 1992. עמ' 71
+  ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. "כריסטופר קולומבוס".
+  ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. "רצח העם ברואנדה", "שואה".
+  בלועזית-ANTONIO DE MONTESINOS.
+  פרופסור מירי אליאב פלדון, חמש מאות שנה לגילוי אמריקה, משרד הביטחון, ישראל, 1992. עמ' 74
+  בלועזית-JUAN GINES DE SEPULIVEDA.
+  פרופסור מירי אליאב פלדון, חמש מאות שנה לגילוי אמריקה, משרד הביטחון, ישראל, 1992. עמ' 74
+  פרופסור מירי אליאב פלדון, חמש מאות שנה לגילוי אמריקה, משרד הביטחון, ישראל, 1992. עמ' 76
+  פרופסור מירי אליאב פלדון, חמש מאות שנה לגילוי אמריקה, משרד הביטחון, ישראל, 1992. עמ' 76
+  פרופסור מירי אליאב פלדון, חמש מאות שנה לגילוי אמריקה, משרד הביטחון, ישראל, 1992. עמ' 76
+  פרופסור מירי אליאב פלדון, חמש מאות שנה לגילוי אמריקה, משרד הביטחון, ישראל, 1992. עמ' 77
+  בוליביה, פרו ופרגוואי.