המדינה הדמוקרטית: הגדרות שונות

0.הרכזת העצמאות: קריאות אל 4 גורמים:

לאום- "אני קוראים לאומות המאוחדות לתת יד לעם היהודי בבניין מדינתנו ולקבל את מדינת ישראל לתוך משפחות העמים" הערבים תושבי מדינת ישראל- לשמור על השלום וליטול את חלק בבניין המדינה על בסיס אזרחות מלאת שיוויון למדינות השכנות- מושיטים יד שלום ושכנות טובה וקוראים לשיתוף פעולה היהודי התפוצות- להתלכד סביב היישוב בעליה ובבניין במדינה

1.מדינת לאום- מדינה המדגישה את היסודות הלאומיים אתניים והמדינה מזוהה עם הקבוצה האתנית הגדולה ביותר.

מדינת כלל אזרחיה- היא מדינה דמוקרטית. הלאומיות על פי גישה זו היא לאומיות פוליטית. ישנה הפרדה מוחלטת בין דת למדינה. קיימת חפיפה בין הלאומיות לאזרחות. ההתייחסות ליסודות אתננים יכולה לבוא לידי ביטוי במתן אוטונומיה תרבותית לקבוצות הלאומיות השונות במדינה. גישה לא ציונית ולא יהודית.

ההבדל-במדינת לאום אין חפיפה בין הלאומיות לבין האזרחות לעומת מדינת כלל אזרחיה שבה קיימת חפיפה בין הלאומיות לבין האזרחות. הבדל נוסף במדינת לאום היסודות המאחדים הם יסודות שאינם פרי בחירה כמו דת והיסטוריה ואילו במדינת כלל אזרחיה היסודות המאחדים הם יסודות פרי בחירה כמו ערכים ואידיאולוגיה.

2.קבוצה אתנית – קבוצה חברתית שלכל חבריה כמה יסודות משותפים שאינם פרי בחירה, איננה שואפת להגדרה עצמית, אלא מעוניינת בשמירת הייחוד התרבותי (אוטונומיה תרבותית).

לאום – קבוצה חברתית בעלת זהות משותפת בעלת רצון להתלכד לעם ולהגדרה עצמית במסגרת מדינה ריבונית בזיקה למקום מסוים. בלאום קיימים יסודות משותפים שאינם פרי בחירה ויסודות נוספים הניתנים לבחירה – שילוב יסודות אתניים ופוליטיים בדגש שונה שכל מדינה מעניקה.

הבדלים: היסודות המשותפים – קבוצה אתנית: שאינם פרי בחירה, לאום: גם שאינם פרי בחירה וגם פרי בחירה. השאיפה להגדרה עצמית- קבוצה אתנית לא מעוניינת בהגדרה עצמית רק באוטונומיה תרבותית בעוד שלאום שואף להגדרה עצמית במסגרת מדינה ריבונית.

3.גישות למדינת ישראל מדינת תורה: על פי גישה זו מדינה יהודית צריכה לקום כחלק מתהליך גאולה משיחי, ולא על ידי בני אדם, ולכן היא מתנגדת למדינה ציונית.

מדינת כלל אזרחיה: על פי גישה זו , ישראל היא מדינה דמוקרטית השייכת לכל אזרחיה ולא רק ללאום היהודי ולכן המדינה צריכה להתייחס לכל האזרחים מתוך שוויון, ולא יכולה להיות למדינה העדפה בנושאים של הגירה לארץ ולכן היא מתנגדת למדינה ציונית.

מאפיינים דומים ושונים:

מאפיין דומה : שתי הגישות אינן ציוניות. מאפיינים שונים :

על פי "כלל אזרחיה" הלאומיות היא פוליטית ולא כך על פי -"מדינת תורה" שהלאומיות בה היא אתנית. על פי "כלל אזרחיה" יש הפרדה מוחלטת בין דת ומדינה

ולא כך על פי "מדינת תורה " החפצה שהמדינה תתנהל על פי חוקי התורה ואזרחיה היהודים מחויבים לקיום מצוות.

על פי "כלל אזרחיה" ההנהגה תהייה הנהגה דמוקרטית אשר תבחר בבחירות דמוקרטיות

ולא כך ב"מדינת תורה" אשר בה ההנהגה תהייה הנהגה דתית שתוסמך על פי כללי ההלכה ותפסוק על פיהם.

פלורליזם – ההכרה בזכות קיומן של דעות וקבוצות בעלות השקפות עולם שונות להתארגן במסגרות שונות כדי לבטא את השונות שלהן, לממש את זכויותיהן ולפעול להשגת האינטרסים והצרכים שלהן.

ללא פלורליזם: אין לגיטימציה לשונות בין בני האדם, שהיא מרכזית בדמוקרטיה. אין אפשרות לפיזור הכוח בחברה, ובין רשויות השלטון השונות. לא הייתה מתקיימת תחרות חופשית בין קבוצות.

4.חוקה: אוסף חוקים כללים הקובעים את אופי המשטר,את עקרונות היסוד עליהם מושתת המשטר,את מסנה השלטון,סמכויות רשויות השלטון ויחסי הגומלין בניהם לבין אזרחי המדינה וכן את זכויות האדם וחובותיו

5.סוגי עיברות: עבירה פלילית-הפרת החוק הנעשית ממניעים של תועלת אישית ולא ממניעים מוסריים עבירה אידיאולוגית-הפרת החוק הנובעת מטעמים דתיים פוליטיים עבירה שלטונית-הפרת החוק תוך ניצול תפקיד/מעמד ציבורי בכוונה לשרת את טובת המדינה או ציבור מסוים

6.שסע לאומי: חלוקת החברה בין הרוב הלאומי(בארץ רוב יהודי) לבין המיעוט(בארץ המיעוט ערבי) ששורר בניהם מתח רבים מאזרחי ישראל הערבים חשים מנוכרים ומופלים לרעה,דבר שמביא למתח בים שני המגזרים זהו שסע חופף.(שסעים חופפים (מצטברים)-מתאם בין שסעים שונים.מתאם בין שסע עדתי ומיקום בסולם החברתי כלכלי(ערבי עני)