א. תהליכי דמוקרטיזציה ביפן בממשלי הארה וקאטו

ניצחון בעלות הברית במלחמת העולם הראשונה התפרשה כניצחון הדמוקרטיה הליברלית, מצד שני נראתה הצלחת המהפכה ברוסיה כראשיתו של עידן חדש. מול הבשורה הדמוקרטית שמיצגה היה נשיא ארה"ב (ווילסון) הופיעה הבשורה הקומוניסטית שמיצגה היה לנין. שליטי יפן חששו מהדמוקרטיה אך עוד יותר מהקומוניזם. "מהומות האורז" המחישו את הפוטנציאל המהפכני הטמון בציבור המתוסכל, החסר זכויות פוליטיות. הם הבינו כי לא יוכלו למנוע התפרצויות נוספות בלי להרחיב את הדמוקרטיה.

כאשר התפטר בספטמבר ראש הממשלה בגלל "מהומות האורז" המליצו לקיסר למנות את נשיא מפלגת סייוקאי, הארה טקאשי. הארה היה ראש הממשלה הראשון שלא בא משורות הקבוצה שחוללה את הרסטורציה ולא נשא תואר אצולה. לכן נחשב לראש ממשלה "עממי" למרות שמוצאו היה ממשפחה סמוראית והוא כיהן בעבר כשר הפנים.

תקופת כהונתו של הארה סימלה את ראשית התקופה הדמוקרטית שלאחר מלחמת העולם הראשונה. אחד הביטויים לתקופה זו היה שלטון המפלגות, כלומר מינוים של נשיאי הסיעות הגדולות לראשות ממשלה. החוקה לא שונתה, אך היא פורשה בצורה יותר דמוקרטית. הארה שכנע את השמרנים כי שיתוף המעמד הבינוני בחיים הפוליטיים יחזק את הממשלה ויבודד את היסודות הקיצוניים. ב1919 העביר חוק שהוריד את מכסת המס המעניקה זכות בחירה מ10 ין בשנה ל3 ין, ובכך הגדיל את מספר בעלי זכות הבחירה ממיליון אחד ל-3 מיליון. ההרחה החלקית של זכות הבחירה לא שמה קץ לתסיסה החברתית ולדרישת הפועלים לשפר את מצבם. אף שהשביתות היו אסורות, פרצו שביתות רבות להעלאת השכר, לקיצור יום העבודה ולהשגת הזכות לשבות. הממשלה והמעסיקים הגיבו בשתי דרכים:

• הפעילו אמצעי דיכוי- המשטרה שברה את התסיסות, מנהיגיהן הועמדו לדין ונענשו
• התפשרות עם השובתים- העלו קצת את השכר, שיפרו את תנאי העבודה, הכירו בזכות השביתה בתנאים מסוימים והתירו, בהגבלות שונות, התאגדות מקצועית.

הארה קידם נושאים שינוים, הוא פיתח את רשת הרכבות , הנהיג רפורמות מנהליות וייסד אוניברסיטה קיסרית נוספת בהוקאידה. כדי להוריד את מחירי האורז הגבוהים, הרחיב את שטחי הגידול בקוריאה וייבא משם אורז זול. מאחר שהורדת מחירי האורז פגעה באיכרים היפניים עודדה אותם הממשלה לגדל תולעי משי (אחרי מלחמת העולם הראשונה גדל הביקוש למשי עקב עלייה ברמת החיים במערב והשינוי באופנת נשים). במדיניות החוץ המשיך הארה את הקו המתון כלפי המערב ואת הקו התקיף כלפי סין. שלטון המפלגות הוליד שחיתות פוליטית. העילית הקודמת ששלטה ביפן לא הייתה זקוקה לכסף כדי להחזיק בשלטון אולם כוחם של המדינאים שלאחר מלה"ע הראשונה נבעה מהיותם נבחרי ציבור והם היו זקוקים לכסף רב כדי להיבחר. הזאביצו תרמו את הכסף, ותמורת זאת זכו בטובות הנאה. אמנם גם קודם התעשרו מדינאים מהקופה הציבורית והעניקו טובות הנאה אך לאחר המלחמה הציבור נעשה רגיש יותר לשימוש שהממשלה עושה בכספו.

הארה השתמש במעמדו כדי לחזק את מפלגתו, סייוקאי. מחוזות שתמכו במפלגתו זכו למסילות רכבת יותר ממחוזות שלא תמכו בו. ב4.11.1921 כאשר הארה הגיע לתחנת הרכבת של טוקיו בדרכו לעצרת מפלגתית, תקף אותו עובד רכבת לאומני ודקר אותו למוות. הרוצח טען כי ביצע זאת כמחאה על שחיתות הממשלה והתרפסותה בפני מעצמות המערב. הקומוניזם קסם לסטודנטים ולאינטלקטואלים היפנים .בשנת 1918 הקימו סטודנטים למשפטים באוניברסיטת טוקיו אגודה בשם שינג'ינקאי כדי להטיף לדמוקרטיה ולצדק החברתי.

לאחר שנתיים וחצי שמליצו לקיסר ב1924 למנות לראש ממשלה את קאטו טקאקי, נשיא מפלגת קנסיקאי. בזמן מלחמת העולם הראשונה שימש קאטו שר החוץ. הוא הקים ממשלת קואליציה שהתבססה על שתי המפלגות הגדולות בפרלמנט, ודבר זה סייע לו להעביר את הרפורמות הדמוקרטיות. קאטו העריץ את הדמוקרטיה הבריטית. הישגו הראשון היה ביטול הגבלות המס על זכות הבחירה. ב1925 העביר חוק, שהעניק את זכות הבחירה לכלהגברים מעל גיל 25. דבר זה הגדיל את מספר בעלי זכות הבחירה מ3 מיליון ל14 מיליון מתוך אוכלוסיה של 60 מיליון. קאטו השיג את הסכמתם של הבית העליון והשמרנים לרפורמה זו בהעבירו במקביל את "החוק לשמירת שלום הציבור". חוק זה הטיל עונשי מאסר על הסתה לביטול "המבנה הלאומי" של יפן , כמדינה בראשות הקיסר או לביטול הרכוש הפרטי. זכות הבחירה הכללית והחוק לשמירת שלום הציבור השלימו זה את זה. הממסד הסכים לשתף את הפועלים והאיכרים העניים החיים הפוליטיים משום שקיבל לידו מכשיר לדיכוי המהפכנים.

בהקטינו את מספר המושבים השמורים לאצולה, ובהגדילו את מספר הצירים שהקיסר ממנה מתחומים שונים, כמו האקדמיה, צמצם קאטו את כוח הבית העליון. הוא בלם את האינפלציה בקצצו בהוצאות הממשלה ובפטרו 40 אלף עובדים מן השירות הציבורי. הוא העביר חוקי רווחה וחוקים של יחסי עבודה, כנו חוקי בריאות וביטוח, חוק בתי חרושת, חוק לבוררות בסכסוכי עבודה, וחוק להסדרת פעילותם של האיגודים המקצועיים. שיקומן של טוקיו ויוקוהאמה (שנהרסו ברעידת אדמה ובשריפה) העניק תנופה לענף הבנייה ולענפים אחרים הקשורים בו. טוקיו נבנתה מחדש בצורה מודרנית יותר, והוחל בהקמתה של רכבת תחתית. אחד ההישגים הדמוקרטיים ששל קאטו היה צמצום הצבא ל21 אוגדות. הכסף שנחסך הופנה לשיפור איכות הצבא על סמך הלקחים שנלמדו במלחמת העולם הראשונה. בצבא ובצי הוקמו זרועות אוויר. מאחר שהמסוקים והטנקים יוצרו ביפן הזמנתם העניקה תנופה לתעשייה הכבדה.