|
|
| (10 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) |
| שורה 1: |
שורה 1: |
| *נלקח מוויקיפדיה ושונה בהתאם לצורכי הבגרות.
| |
| {{תחת עריכה}} | | {{תחת עריכה}} |
| בדקדוק העברי, '''בניין (שפה)|בניין''' הוא צורה של הפועל הנבנית מהשורש (לשון)|שורש שלו.
| |
| בעברית לכל תקופותיה קיימים שבעה בניינים עיקריים ועוד כמה בניינים נדירים. נוהגים לכנות את הבניינים לפי צורת עבר נסתר שלהם. שבעת הבניינים העיקריים הם: קל (פָּעַל), נִפְעַל, הִפְעִיל, הֻפְעַל, פִּעֵל, פֻּעַל, הִתְפַּעֵל.
| |
|
| |
|
| לחלק מהבניינים יש בניין סביל פנימי, כלומר בניין ששונה מהבניין המקורי רק בתנועות, ויש לו משמעות סבילה ביחס לבניין המקורי. בעברית מתאפיינים הסבילים הפנימיים בתנועה (בלשנות)|תנועת u : בניין הֻפְעַל (להִפְעִיל) ובניין פֻּעַל (לפִּעֵל). על הסביל הפנימי של בניין קל ראה לקראת סוף הערך.
| | *בניין: תבנית קבועה שבה מופיעים השורשים השונים של הפועל. |
| | בעברית קיימים 7 בניינים: |
|
| |
|
| ==בניין קל==
| | *פעל(נקרא גם קל)<BR> |
| בניין קל הוא הנפוץ והיסודי מבין שבעת הבניינים של עברית|העברית. הוא נחשב לקדום מכולם, וסבורים שהבניינים האחרים הם התפתחות שלו. הוא איננו נושא משמעות מיוחדת, אך ראוי לציין שהוא מתאר גם פעולות (אכל, שמר) וגם מצבים (עמד, חי).
| | *הִפעיל<BR> |
| | *פִעֲל<BR> |
| | *ניפעל<BR> |
| | *הופעל<BR> |
| | *פועל<BR> |
| | *התפעל<BR> |
|
| |
|
| בבניין קל אין דגש חזק|דגש תבניתי ואין מוספיות של הבניין, ולכן הוא מכונה "קל".
| | *השיטה המקובלת לזיהוי הבניינים בעברית היא העברת הפועל לגוף ניסתר עבר(הוא עשה) ולזהות את הבניין ע"פ תכונות קבועות אשר מתקיימות בהטייה זו. |
|
| |
|
| ===עבר===
| | '''הנה התכונות המתקיימות בכל בניין:''' |
| {|align=left
| |
| |
| |
| {|id=toc align=center
| |
| |colspan="2" align=center bgcolor="#ccccff"| '''נטיית פָּעַל'''
| |
| |-
| |
| |colspan=2 align=center|פָּקַדְתִּי
| |
| |-
| |
| |align=center|פָּקַדְתָּ||פָּקַדְתְּ
| |
| |-
| |
| |align=center|פָּקַד||פָּקְדָה
| |
| |-
| |
| |align=center colspan=2|פָּקַדְנוּ
| |
| |-
| |
| |align=center|פְּקַדְתֶּם||פְּקַדְתֶּן
| |
| |-
| |
| |colspan=2 align=center|פָּקְדוּ
| |
| |}
| |
| |
| |
| {| id=toc align=center style="margin-center: 15px;"
| |
| |colspan="2" align=center bgcolor="#ccccff"| '''נטיית פָּעֵל'''
| |
| |-
| |
| |colspan=2 align=center|זָקַנְתִּי
| |
| |-
| |
| |align=center|זָקַנְתָּ||זָקַנְתְּ
| |
| |-
| |
| |align=center|זָקֵן||זָקְנָה
| |
| |-
| |
| |align=center colspan=2|זָקַנּוּ
| |
| |-
| |
| |align=center|זְקַנְתֶּם||זְקַנְתֶּן
| |
| |-
| |
| |colspan=2 align=center|זָקְנוּ
| |
| |}
| |
| |
| |
| {| id=toc align=center style="margin-center: 15px;"
| |
| |colspan="2" align=center bgcolor="#ccccff"| '''נטיית פָּעֹל'''
| |
| |-
| |
| |colspan=2 align=center|יָכֹלְתִּי
| |
| |-
| |
| |align=center|יָכֹלְתָּ||יָכֹלְתְּ
| |
| |-
| |
| |align=center|יָכֹל||יָכְלָה
| |
| |-
| |
| |align=center colspan=2|יָכֹלְנוּ
| |
| |-
| |
| |align=center|יְכָלְתֶּם||יְכָלְתֶּן
| |
| |-
| |
| |colspan=2 align=center|יָכְלוּ
| |
| |}
| |
| |}
| |
| בניין קל נוטה לפי שלוש דרכי נטייה שונות, המכונות פָּעַל, פָּעֵל ופָּעֹל. מבחינה היסטורית הן התפתחו כנראה מהצורות qatal, qatil, qatul. רוב השורשים נוטים לפי פָּעַל. מעט שורשים נוטים לפי פָּעֵל, והם בעיקר שורשים המציינים מצב (למשל: וַיְהִי כִּי-זָקֵן יִצְחָק, בראשית כ"ז, א). בשאר הגופים הצירה הפך לפתח בגלל חוק פיליפי: זָקַנְתִּי. הצירה השתמר בגופים האחרים בעיקר בגזרת ל"א: שָׂנֵאתִי, שְׂנֵאתֶם. השורשים הנוטים לפי פָּעֹל הם נדירים: יָכֹלְתִּי, יָגֹרְתִּי. בגוף שני רבים, בגלל תזוזת הטעם החולם הופך לקמץ קטן: יְכָלְתֶּם.
| |
|
| |
|
| הערה: צורות הפועל המוצגות כאן מתאימות לגזרת השלמים. לשאר הגזרות יש צורות נטייה מיוחדות לפי המאפיינים המיוחדים של כל גזרה.
| | ===בניין קל=== |
|
| |
|
| | בבנין קל בגוף ניסתר עבר קיימות 3 צורות עיקריות שבהן נעזר כדי לזהות את הבניין:<BR> |
|
| |
|
| ===עתיד וציווי===
| | 1) <BIG>פָעַל </BIG><BR> |
| {|align=left
| | 2) <BIG>פָעֵל </BIG><BR> |
| |
| | 3) <BIG>פָעׂל </BIG> |
| {|id=toc align=center
| |
| |colspan="2" align=center bgcolor="#ccccff"| '''נטיית יִקְטֹל'''
| |
| |-
| |
| |align=center colspan=2|אֶפְקֹד
| |
| |-
| |
| |align=center|תִּפְקֹד||תִּפְקְדִי
| |
| |-
| |
| |align=center|יִפְקֹד||תִּפְקֹד
| |
| |-
| |
| |colspan=2 align=center|נִפְקֹד
| |
| |-
| |
| |align=center|תִּפְקְדוּ||תִּפְקֹדְנָה
| |
| |-
| |
| |align=center|תִּפְקְדוּ||תִּפְקֹדְנָה
| |
| |}
| |
| |
| |
| {| id=toc align=center style="margin-center: 15px;"
| |
| |colspan="2" align=center bgcolor="#ccccff"| '''נטיית יִקְטַל'''
| |
| |-
| |
| |align=center colspan=2|אֶשְלַח
| |
| |-
| |
| |align=center| תִּשְלַח || תִּשְלְחִי
| |
| |-
| |
| |align=center| יִשְלַח || תִּשְלַח
| |
| |-
| |
| |colspan=2 align=center| נִשְלַח
| |
| |-
| |
| |align=center| תִּשְלְחוּ || תִּשְלַחְנָה
| |
| |-
| |
| |align=center| יִשְלְחוּ || תִּשְלַחְנָה
| |
| |}
| |
| |
| |
| {| id=toc align=center style="margin-center: 15px;"
| |
| |colspan="2" align=center bgcolor="#ccccff"| '''ציווי - קְטֹל'''
| |
| |-
| |
| |align=center|שְמֹר||שִמְרִי
| |
| |-
| |
| |align=center|שִמְרוּ||שְמֹרְנַה
| |
| |-
| |
| | ||
| |
| |-
| |
| |colspan="2" align=center bgcolor="#ccccff"| '''ציווי - קְטַל'''
| |
| |-
| |
| |align=center|שְלַח||שִלְחִי
| |
| |-
| |
| |align=center|שִלְחוּ||שְלַחְנָה
| |
| |}
| |
| |}
| |
| צורת העתיד קיימת (בגזרת השלמים) בשתי נטיות: יִקְטַל ויִקְטֹל (בתעתיק פונמי yiqtal, yiqtul). חלק מהשורשים נוטים לפי יקטַל (למשל ילבש, ישכב, יטעם) וחלק לפי יקטֹל (למשל ישמור, יפקוד, יקלוט). במקביל גם בציווי קיימות הצורות שְלַח, שְמֹר. יש שורשים נדירים הנוטים בשתי הצורות, למשל יחפַּץ וגם יחפֹּץ. הפעלים העלולים|בפעלים העלולים יש שרידים של נטייה שלישית: yaqtil, למשל יִתֵּן.
| |
|
| |
|
| | *'''דוגמאות:'''(בהתאמה לצורות הנ"ל)<BR> |
| | 1) <BIG>שָמַר </BIG><BR> |
| | 2) <BIG>גָדֵל </BIG><BR> |
| | 3) <BIG>יָכׂל </BIG> |
|
| |
|
| ===מקור ובינוני===
| | [http://www.sikumuna.co.il/images/Bin'yanim_DimaX.doc משמעות הביניין, זיהוי ביניין, זמן ודרך, הגופים השונים] |
| נטיית המקור היא כמעט תמיד שָמוֹר, לִשְמֹר. הצורה לִשְכַּב היא חריגה. נטיית הבינוני היא יוֹשֵב, יוֹשֶבֶת (או: יוֹשְבָה), יוֹשְבִים, יוֹשְבוֹת. במקביל לנטיות קָטֵל, קָטֹל בנטיית העבר גם בבינוני יש גָּדֵל, גְּדֵלָה, גְּדֵלִים, גְּדֵלוֹת; יָכוֹל, יְכוֹלָה, יְכוׁלִים, יְכוׁלוׁת. בבניין קל קיימת גם צורה סבילה מיוחדת, בינוני פָּעוּל: שָמוּר, שְמוּרָה, שְמוּרִים, שְמוּרוֹת.
| |
|
| |
|
| ==בניין נפעל==
| | [[Category:לשון והבעה עברית]] |
| {|align=left
| |
| |
| |
| {|id=toc align=center
| |
| |colspan="2" align=center bgcolor="#ccccff"| '''נטיית עבר'''
| |
| |-
| |
| |colspan=2 align=center|נִכְנַסְתִּי
| |
| |-
| |
| |align=center|נִכְנַסְתָּ||נִכְנַסְתְּ
| |
| |-
| |
| |align=center|נִכְנַס||נִכְנְסָה
| |
| |-
| |
| | ||
| |
| |-
| |
| |align=center colspan=2|נִכְנַסְנוּ
| |
| |-
| |
| |align=center|נִכְנַסְתֶּם||נִכְנַסְתֶּן
| |
| |-
| |
| |colspan=2 align=center|נִכְנְסוּ
| |
| |}
| |
| |
| |
| {| id=toc align=center style="margin-center: 15px;"
| |
| |colspan="2" align=center bgcolor="#ccccff"| '''נטיית עתיד'''
| |
| |-
| |
| |align=center colspan=2|אֶכָּנֵס
| |
| |-
| |
| |align=center|תִּכָּנֵס||תִּכָּנְסִי
| |
| |-
| |
| |align=center|יִכָּנֵס||תִּכָּנֵס
| |
| |-
| |
| | ||
| |
| |-
| |
| |colspan=2 align=center|נִכָּנֵס
| |
| |-
| |
| |align=center|תִּכָּנְסוּ||תִּכָּנַסְנָה
| |
| |-
| |
| |align=center|יִכָּנְסוּ||תִּכָּנַסְנָה
| |
| |}
| |
| |
| |
| {| id=toc align=center style="margin-center: 15px;"
| |
| |colspan="2" align=center bgcolor="#ccccff"| '''בינוני'''
| |
| |-
| |
| |align=center|נִכְנָס||נִכְנֶסֶת
| |
| |-
| |
| |align=center|נִכְנָסִים||נִכְנָסוֹת
| |
| |-
| |
| |colspan="2" align=center bgcolor="#ccccff"| '''ציווי'''
| |
| |-
| |
| |align=center|הִכָּנֵס||הִכָּנְסִי
| |
| |-
| |
| |align=center|הִכָּנְסוּ||הִכָּנֵסְנָה
| |
| |-
| |
| |colspan="2" align=center bgcolor="#ccccff"| '''מקור'''
| |
| |-
| |
| |align=center|הִכָּנֵס||לְהִכָּנֵס
| |
| |}
| |
| |}
| |
| בניין נפעל מתאפיין בתחילית נ|נ', המופיעה בנטיית העבר והבינוני והופכת לדגש - בגלל הידמות - בנטיית העתיד (כלומר נשבר בעבר - יִנְשָבֵר בעתיד - הפך ליִשָּבֵר). המשמעויות שלו דומות למשמעויות של #בניין התפעל|בניין התפעל:
| |
| *פעולה חוזרת (רפלקסיבית): נשמר מפני..., נקבצו.
| |
| *פעולה הדדית: נאבקו, נדברו.
| |
| *שינוי מצב: נושן, נשחק.
| |
| *עם הזמן קיבל הבניין משמעות סבילה: נכתב, נשבר, נגנב.
| |
| | |
| | |
| | |
| | |
| | |
| | |
| ==מערכת בניין הפעיל==
| |
| מערכת בניין הפעיל כוללת את הבניינים הִפְעִיל והֻפְעַל. לפעמים קוראים להם "הבניינים הגורמים", כי מייחסים להם משמעות של גרימה. במונחים תחביר|תחביריים זה מתבטא בהוספת מושא נוסף לפועל: לעומת "לבש את הבגד" (מושא אחד), עומד "הלביש את הילד בבגד" (שני מושאים).
| |
| | |
| ===בניין הפעיל===
| |
| {|align=left
| |
| |
| |
| {|id=toc align=center
| |
| |colspan="2" align=center bgcolor="#ccccff"| '''נטיית עבר'''
| |
| |-
| |
| |colspan=2 align=center|הִפְקַדְתִּי
| |
| |-
| |
| |align=center|הִפְקַדְתָּ||הִפְקַדְתְּ
| |
| |-
| |
| |align=center|הִפְקִיד||הִפְקִידָה
| |
| |-
| |
| | ||
| |
| |-
| |
| |align=center colspan=2|הִפְקַדְנוּ
| |
| |-
| |
| |align=center|הִפְקַדְתֶּם||הִפְקַדְתֶּן
| |
| |-
| |
| |colspan=2 align=center|הִפְקִידוּ
| |
| |}
| |
| |
| |
| {| id=toc align=center style="margin-center: 15px;"
| |
| |colspan="2" align=center bgcolor="#ccccff"| '''נטיית עתיד'''
| |
| |-
| |
| |align=center colspan=2|אַפְקִיד
| |
| |-
| |
| |align=center|תַּפְקִיד||תַּפְקִידִי
| |
| |-
| |
| |align=center|יַפְקִיד||תַּפְקִיד
| |
| |-
| |
| | ||
| |
| |-
| |
| |colspan=2 align=center|נַפְקִיד
| |
| |-
| |
| |align=center|תַּפְקִידוּ||תַּפְקֵדְנָה
| |
| |-
| |
| |align=center|יַפְקִידוּ||תַּפְקֵדְנָה
| |
| |}
| |
| |
| |
| {| id=toc align=center style="margin-center: 15px;"
| |
| |colspan="2" align=center bgcolor="#ccccff"| '''בינוני'''
| |
| |-
| |
| |align=center|מַפְקִיד||מַפְקִידָה
| |
| |-
| |
| |align=center|מַפְקִידִים||מַפְקִידוֹת
| |
| |-
| |
| |colspan="2" align=center bgcolor="#ccccff"| '''ציווי'''
| |
| |-
| |
| |align=center|הַפְקֵד||הַפְקִידִי
| |
| |-
| |
| |align=center|הַפְקִידוּ||הַפְקֵדְנָה
| |
| |-
| |
| |colspan="2" align=center bgcolor="#ccccff"| '''מקור'''
| |
| |-
| |
| |align=center|הַפְקֵד||לְהַפְקִיד
| |
| |}
| |
| |}
| |
| בניין הפעיל מתאפיין בתחילית ה|ה' ובחיריק מלא בעי"ן הפועל, שהופך בנטיות מסוימות לפתח בגלל חוק פיליפי. משערים שהה' התחילית הייתה מנוקדת בעבר בתנועת a, שנשתמרה למשל בצורות הציווי והמקור. בזמן עתיד ובבינוני נבלעה הה' בשכנותיה (מְהַפְקִיד > מַפְקִיד), ושרידים שלה נשתמרו בכמה פעלים במקרא (דַּלֹּתִי וְלִי יְהוֹשִׁיעַ, תהילים קט"ז) ובעיקר בשמות פרטיים כמו יהודה, יהוסף ויהושע.
| |
| | |
| לבניין הפעיל יש לפעמים משמעות של גרימה (העביר, הביא, השתיק) או של שינוי מצב (השמין, הסמיק, הבריא).
| |
| | |
| | |
| | |
| | |
| | |
| | |
| | |
| ===בניין הופעל===
| |
| {|align=left
| |
| |
| |
| {|id=toc align=center
| |
| |colspan="2" align=center bgcolor="#ccccff"| '''נטיית עבר'''
| |
| |-
| |
| |colspan=2 align=center|הֻפְקַדְתִּי
| |
| |-
| |
| |align=center|הֻפְקַדְתָּ||הֻפְקַדְתְּ
| |
| |-
| |
| |align=center|הֻפְקַד||הֻפְקְדָה
| |
| |-
| |
| |align=center colspan=2|הֻפְקַדְנוּ
| |
| |-
| |
| |align=center|הֻפְקַדְתֶּם||הֻפְקַדְתֶּן
| |
| |-
| |
| |colspan=2 align=center|הֻפְקְדוּ
| |
| |}
| |
| |
| |
| {| id=toc align=center style="margin-center: 15px;"
| |
| |colspan="2" align=center bgcolor="#ccccff"| '''נטיית עתיד'''
| |
| |-
| |
| |align=center colspan=2|אֻפְקַד
| |
| |-
| |
| |align=center|תֻּפְקַד||תֻּפְקְדִי
| |
| |-
| |
| |align=center|יֻפְקַד||תֻּפְקַד
| |
| |-
| |
| |colspan=2 align=center|נֻפְקַד
| |
| |-
| |
| |align=center|תֻּפְקְדוּ||תֻּפְקַדְנָה
| |
| |-
| |
| |align=center|יֻפְקְדוּ||תֻּפְקַדְנָה
| |
| |}
| |
| |
| |
| {| id=toc align=center valign=top
| |
| |colspan="2" align=center bgcolor="#ccccff"| '''בינוני'''
| |
| |-
| |
| |align=center|מֻפְקָד||מֻפְקֶדֶת
| |
| |-
| |
| |align=center|מֻפְקָדִים||מֻפְקָדוֹת
| |
| |}
| |
| |}
| |
| בניין הופעל הוא הסביל הפנימי של בניין הפעיל, כלומר בניין שיש בו את אותם עיצורים כמו בהפעיל, ורק התנועות שונות, וההבדל בתנועות מסמן את הסבילות. מאחר שהוא בניין סביל אין לו ציווי ומקור. בה' התחילית מופיע קובוץ, אבל לפעמים גם קמץ קטן בעיקר בלשון המקרא.
| |
| | |
| ==מערכת הבניינים הכבדים==
| |
| בשם "הבניינים הכבדים" מכנים את שלושת הבניינים פִּעֵל, פֻּעַל, והִתְפַּעֵל, שמתאפיינים בדגש חזק תבניתי בעי"ן הפועל. כתוצאה מכך נהגים בהם ארבעה עיצור|עיצורים שורשיים (qittel, hitqattel) ולכן הם מתאימים לשיבוץ של שורשים בני ארבעה עיצורים: פרסם, התפרסם.
| |
| | |
| ===בניין פיעל===
| |
| {|align=left
| |
| |
| |
| {|id=toc align=center
| |
| |colspan="2" align=center bgcolor="#ccccff"| '''נטיית עבר'''
| |
| |-
| |
| |colspan=2 align=center|שִלַּמְתִּי
| |
| |-
| |
| |align=center|שִלַּמְתָּ||שִלַּמְתְּ
| |
| |-
| |
| |align=center|שִלֵּם||שִלְּמָה
| |
| |-
| |
| | ||
| |
| |-
| |
| |align=center colspan=2|שִלַּמְנוּ
| |
| |-
| |
| |align=center|שִלַּמְתֶּם||שִלַּמְתֶּן
| |
| |-
| |
| |colspan=2 align=center|שִלְּמוּ
| |
| |}
| |
| |
| |
| {| id=toc align=center style="margin-center: 15px;"
| |
| |colspan="2" align=center bgcolor="#ccccff"| '''נטיית עתיד'''
| |
| |-
| |
| |align=center colspan=2|אֲשַלֵּם
| |
| |-
| |
| |align=center|תְּשַלֵּם||תְּשַלְּמִי
| |
| |-
| |
| |align=center|יְשַלֵּם||תְּשַלֵּם
| |
| |-
| |
| | ||
| |
| |-
| |
| |colspan=2 align=center|נְשַלֵּם
| |
| |-
| |
| |align=center|תְּשַלְּמוּ||תְּשַלֵּמְנָה
| |
| |-
| |
| |align=center|יְשַלְּמוּ||תְּשַלֵּמְנָה
| |
| |}
| |
| |
| |
| {| id=toc align=center style="margin-center: 15px;"
| |
| |colspan="2" align=center bgcolor="#ccccff"| '''בינוני'''
| |
| |-
| |
| |align=center|מְשַלֵּם||מְשַלֶּמֶת
| |
| |-
| |
| |align=center|מְשַלְּמִים||מְשַלְּמוֹת
| |
| |-
| |
| |colspan="2" align=center bgcolor="#ccccff"| '''ציווי'''
| |
| |-
| |
| |align=center|שַלֵּם||שַלְּמִי
| |
| |-
| |
| |align=center|שַלְּמוּ||שַלֵּמְנָה
| |
| |-
| |
| |colspan="2" align=center bgcolor="#ccccff"| '''מקור'''
| |
| |-
| |
| |align=center|שַלֵּם||לְשַלֵּם
| |
| |}
| |
| |}
| |
| כאמור הבניין מתאפיין בדגש חזק בעי"ן הפועל. התנועה השנייה היא צירה, אבל הרבה פעמים גם פתח: אִבַּד וְשִׁבַּר בְּרִיחֶיהָ (איכה ב'). בפעלים מסוימים בא במקרא סגול: דִּבֶּר, כִּפֶּר. משערים שבמקור הפרוטושמית|פרוטו-שמי שתי התנועות היו פתוחות: qattal. לדגש יש נטייה להיעלם כאשר עה"פ מנוקדת בשווא: יְשַלְמוּ. אולם הוא בדרך כלל איננו נעלם באותיות בג"ד כפ"ת: קִבְּלוּ.
| |
|
| |
| המשמעויות של הבניין הן בין השאר:
| |
| *פעולה חזקה ואינטנסיבית: שיבר לעומת שבר, חישב לעומת חשב.
| |
| *גרימה: שיתק, חיזק, גידל.
| |
| *פעולה מתמשכת או חוזרת על עצמה, או מתייחסת להרבה נושאים או מושאים.
| |
| *הפעולה ההפוכה לבניינים אחרים באותו שורש: השריש-שירש, סקל-סיקל.
| |
| *ולפעמים אין משמעות מיוחדת: דיבר, צילם.
| |
| | |
| ===בניין פועל===
| |
| {|align=left
| |
| |
| |
| {|id=toc align=center
| |
| |colspan="2" align=center bgcolor="#ccccff"| '''נטיית עבר'''
| |
| |-
| |
| |colspan=2 align=center|שֻלַּמְתִּי
| |
| |-
| |
| |align=center|שֻלַּמְתָּ||שֻלַּמְתְּ
| |
| |-
| |
| |align=center|שֻלַּם||שֻלְּמָה
| |
| |-
| |
| |align=center colspan=2|שֻלַּמְנוּ
| |
| |-
| |
| |align=center|שֻלַּמְתֶּם||שֻלַּמְתֶּן
| |
| |-
| |
| |colspan=2 align=center|שֻלְּמוּ
| |
| |}
| |
| |
| |
| {| id=toc align=center style="margin-center: 15px;"
| |
| |colspan="2" align=center bgcolor="#ccccff"| '''נטיית עתיד'''
| |
| |-
| |
| |align=center colspan=2|אֲשֻלַּם
| |
| |-
| |
| |align=center|תְּשֻלַּם||תְּשֻלְּמִי
| |
| |-
| |
| |align=center|יְשֻלַּם||תְּשֻלַּם
| |
| |-
| |
| |colspan=2 align=center|נְשֻלַּם
| |
| |-
| |
| |align=center|תְּשֻלְּמוּ||תְּשֻלַּמְנָה
| |
| |-
| |
| |align=center|יְשֻלְּמוּ||תְּשֻלַּמְנָה
| |
| |}
| |
| |
| |
| {| id=toc align=center style="margin-center: 15px;"
| |
| |colspan="2" align=center bgcolor="#ccccff"| '''בינוני'''
| |
| |-
| |
| |align=center|מְשֻלָּם||מְשֻלֶּמֶת
| |
| |-
| |
| |align=center|מְשֻלָּמִים||מְשֻלָּמוֹת
| |
| |}
| |
| |}
| |
| | |
| הסביל הפנימי של בניין פיעל, ולפיכך מאפייניו דומים מלבד ההבדל בתנועות. בלשון חז"ל הבניין הזה נעלם ונשארה רק צורת הבינוני שלו, שהיא צורה שמנית מובהקת. כמו הופעל, גם לו אין ציווי ומקור.
| |
| | |
| | |
| | |
| | |
| | |
| | |
| | |
| | |
| | |
| | |
| ===בניין התפעל===
| |
| {|align=left
| |
| |
| |
| {|id=toc align=center
| |
| |colspan="2" align=center bgcolor="#ccccff"| '''נטיית עבר'''
| |
| |-
| |
| |colspan=2 align=center|הִתְפַּקַּדְתִּי
| |
| |-
| |
| |align=center|הִתְפַּקַּדְתָּ||הִתְפַּקַּדְתְּ
| |
| |-
| |
| |align=center|הִתְפַּקֵּד||הִתְפַּקְּדָה
| |
| |-
| |
| | ||
| |
| |-
| |
| |align=center colspan=2|הִתְפַּקַּדְנוּ
| |
| |-
| |
| |align=center|הִתְפַּקַּדְתֶּם||הִתְפַּקַּדְתֶּן
| |
| |-
| |
| |colspan=2 align=center|הִתְפַּקְּדוּ
| |
| |}
| |
| |
| |
| {| id=toc align=center style="margin-center: 15px;"
| |
| |colspan="2" align=center bgcolor="#ccccff"| '''נטיית עתיד'''
| |
| |-
| |
| |align=center colspan=2|אֶתְפַּקֵּד
| |
| |-
| |
| |align=center|תִּתְפַּקֵּד||תִּתְפַּקְּדִי
| |
| |-
| |
| |align=center|יִתְפַּקֵּד||תִּתְפַּקֵּד
| |
| |-
| |
| | ||
| |
| |-
| |
| |colspan=2 align=center|נִתְפַּקֵּד
| |
| |-
| |
| |align=center|תִּתְפַּקְּדוּ||תִּתְפַּקֵּדְנָה
| |
| |-
| |
| |align=center|יִתְפַּקְּדוּ||תִּתְפַּקֵּדְנָה
| |
| |}
| |
| |
| |
| {| id=toc align=center style="margin-center: 15px;"
| |
| |colspan="2" align=center bgcolor="#ccccff"| '''בינוני'''
| |
| |-
| |
| |align=center|מִתְפַּקֵּד||מִתְפַּקֶּדֶת
| |
| |-
| |
| |align=center|מִתְפַּקְּדִים||מִתְפַּקְּדוֹת
| |
| |-
| |
| |colspan="2" align=center bgcolor="#ccccff"| '''ציווי'''
| |
| |-
| |
| |align=center|הִתְפַּקֵּד||הִתְפַּקְּדִי
| |
| |-
| |
| |align=center|הִתְפַּקְּדוּ||הִתְפַּקֵּדְנָה
| |
| |-
| |
| |colspan="2" align=center bgcolor="#ccccff"| '''מקור'''
| |
| |-
| |
| |align=center|הִתְפַּקֵּד||לְהִתְפַּקֵּד
| |
| |}
| |
| |}
| |
| | |
| מתאפיין בתחילית הת- (בעבר, או אית"ן+ת בעתיד, או מת- בבינוני) דגש חזק|ובדגש חזק תבניתי בעי"ן הפועל. בלשון חז"ל הוא מופיע בצורה "נתפעל". כאשר פ"א הפועל ד|ד', ז|ז', ט|ט', או צ|צ' מתרחשת הידמות חלקית או מלאה: התדיין > הידיין, הזתמן > הזדמן, הצתלם > הצטלם; ואם היא אחד מהעיצור|עיצורים ז|ז', ס|ס', ש|ש' או צ|צ' מתרחש סיכול עיצורים: התשמע > השתמע.
| |
| | |
| המשמעויות של הבניין:
| |
| *פעולה חוזרת (רפלקסיבית) - פעולה שהנושא עושה על עצמו: התלבש, התפטר.
| |
| *פעולה הדדית - פעולה ששני אנשים עושים זה עם זה: התחתן, התכתב.
| |
| *פעולה סבילה: התבטל, התקבל.
| |
| *העמדת פנים: התחלה, התפאר, התחפש, היתמם, התחכם.
| |
| *שינוי מצב: התייבש, התקמט.
| |
| | |
| ==מערכת הבניינים ובניינים נדירים או חריגים==
| |
| ===מערכת הבניינים===
| |
| כפי שתואר, אפשר לסווג את הבניינים לשלוש קבוצות: בניין קל, מערכת בניין הפעיל ומערכת הבניינים הכבדים. מצד שני אפשר לתאר את הבניינים לפי מאפיינים צורניים וסמנטיים: פעיל, סביל (עם תנועת u) וחוזר (עם קידומת הת-). (בניין נפעל אינו משתלב במערכת זו). סידור של הבניינים בטבלה לפי המאפיינים האלה ייראה כך:
| |
| {|align = center border=1
| |
| | ||'''פעיל'''||'''סביל'''||'''חוזר'''
| |
| |-
| |
| |'''קל'''||פָּעַל||(1)||(2)
| |
| |-
| |
| |'''הפעיל'''||הִפְעִיל||הֻפְעַל||(3)
| |
| |-
| |
| |'''כבדים'''||פִּעֵל||פֻּעַל||הִתְפַּעֵל
| |
| |}
| |
| החוסר הבולט ביותר הוא במשבצת (1), בניין שיהווה סביל פנימי לבניין קל. מסתבר שבמקרא בניין כזה היה קיים, כפי שיפורט להלן. יש שרידים מעטים במקרא לבניין עם תחילית הת- במערכת קל (משבצת (2)): הִתְפָּקְדוּ (בלי דגש בעה"פ ובקמץ בפה"פ). במערכת הפעיל קיים בניין עם תחילית הת- (3) בלשון חז"ל: בניין הִתַּפְעַל (במקור הִתְהַפְעַל, תחילית הִת + הצורה המקורית של הפעיל, הַפְעַל). הוא קיים בעיקר בגזרת פ"ו: נִתּוֹסַף, מִתּוֹכַח.
| |
| | |
| | |
| | |
| ===בניין שפעל===
| |
| בעברית המקראית לא קיים בכלל בניין שפעל. הוא קיים בארמית (יש שלוש צורות שפעל בארמית שבמקרא), ובהשפעתה הוא חדר ללשון חז"ל: שעבד, שחרר, שרבב. בעברית החדשה חזרו להשתמש בבניין שפעל, לפעמים כחלופה לבניין הפעיל (שכנע, שכפל) ולפעמים כתחליף לקידומת הלועזית re- (שעתק, שכתב, שחזר). יש מחלוקת אם אפשר לקרוא לשפעל בניין בעברית הישראלית, או שפשוט מדובר בשורש של ארבעה עיצורים. אם מקבלים את הגדרתו כבניין, אז יש מקום להוסיף עוד בניינים: תִּפעל (תִּחקר, תִּשאל, תִּפקד), פִּעלל (שִקלל, אִשרר, דִּברר), אִפעל (אִחזר) ועוד.
| |
סיכום זה נמצא תחת עריכה. נא לא לערוך דף זה עד שתוסר ההודעה.