החלטת האו"ם - כ"ט בנובמבר 1947

הגורמים שהשפיעו על קבלת ההחלטה:

א. הסכמה בין ארה"ב לברה"מ לראשונה ממלחה"ע ה- 2, שתפו השתיים פעולה, מקרה נדיר בזמן "המלחמה הקרה". ארה"ב שמעמדה עלה בעולם ובמזה"ת היתה נתונה ללחץ מצד יהדות ארה"ב, טרומן התמודד על תקופת כהונה שנייה ולכן היה זקוק לקול היהודי. ברה"מ ראתה בבריטניה אויב שיש להחלישו, מעמדה עלה והיא קיוותה שהישוב בארץ יתפתח למדינה פרו סובייטית.

ב. השואה ובעיית הפליטים הוכיחו לעולם בצורה חד משמעית את הצורך בפתרון לעם היהודי, מאבק הישוב בארץ בנושא ההעפלה סוקר היטב בכלי התקשורת.

ג. מדינות עצמאיות צעירות באסיה ובאפריקה – הללו תמכו במאבקם של עמים אחרים לעצמאות כמו הלאום היהודי.

ד. הישוב היהודי בארץ הגיע לשלב בו יכל לנהל מדינה, כוחו עלה מבחינה צבאית, כלכלית ודמוגרפית. המוסדות הלאומים כבר הוכשרו לקבל לידיהם את השלטון ולשכנע את העולם ביכולתם.

התוכנית שהתקבלה בכ"ט בנובמבר 1947:

התוכנית שהתקבלה היא למעשה תוכנית חלוקה. התוכנית גובשה על בסיס המלצותיה של ועדת אונסקו"פ. לפי תוכנית החלוקה של האו"ם המדינה היהודית תכלול 55% מהשטח של ישראל, ירושלים תהיה שטח בינלאומי והשאר יקבלו הפלסטינים.

• סיום המנדט הבריטי בא"י עד 1 באוגוסט 1948.

• הצבאות הבריטים יתפנו מא"י עד פבואר 1948.

• שתי המדינות העצמאיות יוקמו לא יאוחר מ- 1באוקטובר 1948.

• המדינות יכבדו גישה חופשית למקומות קדושים וישמרו על זכויות המיעוטים.

התגובות לתוכנית שהתקבלה בכ"ט בנובמבר 1947:

- בריטניה הוגיעה שלא תפעל למען ביצוע ההחלטה.

- מדינות ערב הודיעו על פלישה ביום בו תוכרז העצמאות.