2,362
עריכות
על מנת לערוך סיכומים נדרש לפתוח חשבון.
מהלכי המלחמה העיקריים ויחסי הכוחות הצבאיים: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מהלכי המלחמה העיקריים ויחסי הכוחות הצבאיים (הצגת מקור)
גרסה מ־13:10, 23 בספטמבר 2007
, 23 בספטמבר 2007←יחסי הכוחות בין ההגנה לצבאות ערב
DaViDHsikum (שיחה | תרומות) |
|||
| (8 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{תחת עריכה}} | {{תחת עריכה}} | ||
== | ==מהלכי המלחמה העיקריים== | ||
'''את מהלכיה הצבאיים של מלחמת העצמאות אשר התנהלו לאורך שנה, שלושה חודשים ועשרה ימים, ניתן לחלק לשני שלבים עיקריים:''' | '''את מהלכיה הצבאיים של מלחמת העצמאות אשר התנהלו לאורך שנה, שלושה חודשים ועשרה ימים, ניתן לחלק לשני שלבים עיקריים:''' | ||
===השלב הראשון=== | ===<אדום>השלב הראשון</אדום>=== | ||
*'''השלב הראשון:''' החל ב-30 בונבמבר 1947 עד לליל ה14 במאי 1948. | *'''השלב הראשון:''' החל ב-30 בונבמבר 1947 עד לליל ה14 במאי 1948. | ||
במשך חמישה וחצי חודשים ניהל הישוב היהודי מלחמת גרילה כנגד הכנופיות הערביות ומסתנני ''"צבא ההצלה"'' אשר פלשו בתחילת 1948 לארץ. | במשך חמישה וחצי חודשים ניהל הישוב היהודי מלחמת גרילה כנגד הכנופיות הערביות ומסתנני ''"צבא ההצלה"'' אשר פלשו בתחילת 1948 לארץ. | ||
צבא ההצלה היה צבא מתנדבים בן כ-4,000 איש, אשר אורגן ע"י הליגה הערבית | צבא ההצלה היה צבא מתנדבים בן כ-4,000 איש, אשר אורגן ע"י הליגה הערבית וקיבלה את הכשרתו במחנות אימונים בסוריה. | ||
====במהלך השלב הראשון של המלחמה התרכזה הלחימה בשלושה סוגי איזורים:==== | ====במהלך השלב הראשון של המלחמה התרכזה הלחימה בשלושה סוגי איזורים:==== | ||
*'''לחימה בערים מעורבות:''' לחימה בערים כדוגמת ירושלים, טבריה, צפת, חיפה וגבול תל אביב-יפו, שבהן חייתה אוכלוסייה יהודית וערבית. הלחימה התנהלה בעיקר בהתקפות ירי וצליפות ובהחדרת מטעני נפץ, והיא שיתקה את המסחר, החינוך ואת החיים התקינים בערים אלו. | *'''לחימה בערים מעורבות:''' לחימה בערים כדוגמת ירושלים, טבריה, צפת, חיפה וגבול תל אביב-יפו,<br>שבהן חייתה אוכלוסייה יהודית וערבית. הלחימה התנהלה בעיקר בהתקפות ירי וצליפות ובהחדרת מטעני נפץ,<br>והיא שיתקה את המסחר, החינוך ואת החיים התקינים בערים אלו.<br>תקרית ידוע היא פיצוץ מכונית התופת ברחוב בן-יהודה בירושליים. | ||
*'''לחימה בישובים יהודיים מבודדים:''' התוקפים הערביים ניצלו את ריחוק הישוביים היהודיים המבודדים אחד מן השני, ותקפו אותם.<br>הדבר הוביל לכך שהישוב שלח כוחות רבים להגן את אותם הישובים.<br>פרשה מוכרת היא פרשת יחידת הל"ה - יחידת הל"ה שמנתה 35 לוחמים נשלחה לתגבר את הישוב המבודד גוש עציון, אך כל לוחמיה נהרגו בדרך בקרב כנגד לוחמים ערביים מהכפרים הסמוכים. | |||
*'''לחימה על צירי התנועה:''' הלוחמים הערביים הלא מאומנים אשר באו מן הכפרים המפוזרים בכל הארץ ניהלו כחלק ממלחמתם לחימה על צירי התנועה במטרה למנוע מעבר שיירות לישובים יהודיים בארץ.<br>הכוחות היו אורבים לשיירות הנעות ותוקפים אותם.<br>פרשות מוכרות הן התקיפה על שיירת "חולדה" ושיירת "יחיעם".<br>בתום חלק זה של הלחימה נהרגו כ 1200 יהודים, מחציתם אזרחים.<br>לאחר ארבעה חודשים שבו ספג הישוב היהודי מפלות רבות ואיבד אנשים רבים, החל היישוב מתעשת והשיב במלחמה התקפית. | |||
*'''לחימה על צירי התנועה:''' הלוחמים הערביים הלא מאומנים אשר באו מן הכפרים המפוזרים בכל הארץ ניהלו כחלק ממלחמתם לחימה על צירי התנועה במטרה למנוע מעבר שיירות לישובים יהודיים בארץ. | |||
הכוחות היו אורבים לשיירות הנעות ותוקפים אותם. | |||
פרשות מוכרות הן התקיפה על שיירת "חולדה" ושיירת "יחיעם". | |||
בתום חלק זה של הלחימה נהרגו כ 1200 יהודים, מחציתם אזרחים. | |||
לאחר ארבעה חודשים שבו ספג הישוב היהודי מפלות רבות ואיבד אנשים רבים, החל היישוב מתעשת והשיב במלחמה התקפית. | |||
====מבצע נחשון - 15-16 באפריל 1948==== | ====מבצע נחשון - 15-16 באפריל 1948==== | ||
| שורה 37: | שורה 25: | ||
מטרת המבצע היתה פריצת הדרך לירושליים, הפריצה הצליחה, אך לא היו מספיק כוחות זמינים באותו הזמן בשביל להבטיח את התחבורה אליה ובתוך שבוע מן המבצע חזרה ירושליים להיות נצורה. | מטרת המבצע היתה פריצת הדרך לירושליים, הפריצה הצליחה, אך לא היו מספיק כוחות זמינים באותו הזמן בשביל להבטיח את התחבורה אליה ובתוך שבוע מן המבצע חזרה ירושליים להיות נצורה. | ||
===השלב השני=== | ====נפילת גוש עציון==== | ||
יומיים לפני הכרזת העצמאות תקף הלגיון הירדני את גוש עציון המבודד. | |||
בהתקפה על היישוב נהרגו כ 200 לוחמים יהודיים והשאר נלקחו בשבי לעבר ירדן. | |||
===<אדום>השלב השני</אדום>=== | |||
*'''השלב השני:''' החל מ15 במאי 1938 עד ל10 במרס 1949. | *'''השלב השני:''' החל מ15 במאי 1938 עד ל10 במרס 1949. | ||
השלב השני נפתח עם פלישתם של חמישה מצבאות-ערב הסדירים : | השלב השני נפתח עם פלישתם של חמישה מצבאות-ערב הסדירים לאחר הכרזת העצמאות ב15 במאי 1948 : | ||
*'''מדרום -''' הצבא המצרי. | *'''מדרום -''' הצבא המצרי. | ||
| שורה 46: | שורה 38: | ||
*'''מצפון - ''' צבא סוריה וצבא לבנון אשר נעזר בשרידיו של צבא ההצלה. | *'''מצפון - ''' צבא סוריה וצבא לבנון אשר נעזר בשרידיו של צבא ההצלה. | ||
תוכנית הפלישה היתה לנתק את הגליל העליון משאר חלקי הארץ ולהשמיד את הכוחות היהודיים הלוחמים ובכך להשמיד את מדינת ישראל שרק קמה. | |||
במשך ארבעה שבועות נחלו כוחות היישוב מפלות רבות ובקושי החזיקו מעמד. | |||
בסופו של דבר ב11 ביוני 1948 נחתמה הפסקת אש לארבעה שבועות בתיווך האו"ם. | |||
ההפוגה נמשכה כ-4 שבועות שלאחריה צה"ל (שהוקם מספר ימים לפני ההפוגה) נטל את יוזמת ההתקפה לידיו. | |||
בפרק זמן שכונה '''"קרבות עשרת הימים"''' תקפו כוחות צה"ל בשלוש חזיתות. | |||
בחזית הצפון והמרכז הושגו הישגים חשובים שהגדילו את שטחה של מדינת ישראל והבטיחו מסדרון ישיר אל ירושליים, ובחזית הדרום נבלמה המתקפה המצרית. | |||
לאחר קרבות עשרת הימים נכנסה לתוקפה הפסקת אש שנייה בתיווך נציג האו"ם '''הרוזן ברנדוט'''. | |||
בסופה של ההפוגה השנייה פעל צה"ל בעיקר בדרום הארץ במטרה לשחרר את איזור הנגב מהכוחות המצריים שנשארו שם - מבצע עובדה. | |||
<br><br><br> | |||
==יחסי הכוחות הצבאיים== | ==יחסי הכוחות הצבאיים== | ||
בדצמבר 1946, כשנתיים לפני הכרזת העצמאות, נאם דוד בן-גוריון,אז יו"ר ההנהלה הציונית, בקונגרס הציוני ה-22 בבאזל. | |||
בנאומו אמר כי לאחר שתוכרז עצמאותה של ישראל כמדינת היהודים, תפסק מלחמת הגרילה כנגד הערבים ותחל מלחמה מסודרת מול מדינות ערב השכנות שבוודאי ירצו לסכל מהלך שכזה. | בנאומו אמר כי לאחר שתוכרז עצמאותה של ישראל כמדינת היהודים, תפסק מלחמת הגרילה כנגד הערבים ותחל מלחמה מסודרת מול מדינות ערב השכנות שבוודאי ירצו לסכל מהלך שכזה. | ||
| שורה 142: | שורה 137: | ||
| צי ימי || 3 || 12 | | צי ימי || 3 || 12 | ||
|} | |} | ||
<small>הטבלה נלקחה מתוך וויקיפדיה העברית</small> | |||
*את ההפוגה הראשונה במלחמה ניצל צה"ל (שרק הוקם) להצטיידות מחדש ותגבור כוחותיו. | *את ההפוגה הראשונה במלחמה ניצל צה"ל (שרק הוקם) להצטיידות מחדש ותגבור כוחותיו. | ||
בעקבות האמברגו בעולם על מכירת נשק לאיזור, נאלצו הכוחות לקנות נשקים מצ'כוסלובקיה. | בעקבות האמברגו(חרם כלכלי) בעולם על מכירת נשק לאיזור, נאלצו הכוחות לקנות נשקים מצ'כוסלובקיה. | ||
בכדי לתפעל את אותם הנשקים(אשר דרשו אנשי צוות מיומנים) גייס צה"ל לכוחותיו את מתנדבי המח"ל - מתנדבי חוץ-לארץ. | בכדי לתפעל את אותם הנשקים(אשר דרשו אנשי צוות מיומנים) גייס צה"ל לכוחותיו את מתנדבי המח"ל - מתנדבי חוץ-לארץ. | ||
| שורה 151: | שורה 147: | ||
כמו כן גייס צה"ל ניצולי שואה ויהודים מצפון אמריקה לכוחותיו, מרביתם גויסו מאירופה או ממחנות המעצר בקפריסין והובאו ע"י שליחי ההגנה לשעבר. | כמו כן גייס צה"ל ניצולי שואה ויהודים מצפון אמריקה לכוחותיו, מרביתם גויסו מאירופה או ממחנות המעצר בקפריסין והובאו ע"י שליחי ההגנה לשעבר. | ||
רובם נשלחו | רובם נשלחו אל הקרבות ללא שעברו חיול או הכנה כלשהי לקרב. | ||
*גם צבאות ערב ניצלו את ההפוגה להתארגנות מחדש ולאחר ההפוגה מנה 18 חטיבות לוחמות. | *גם צבאות ערב ניצלו את ההפוגה להתארגנות מחדש ולאחר ההפוגה מנה 18 חטיבות לוחמות. | ||
בסופה של ההפוגה מנו שני המחנות מספר כמעט זהה של לוחמים, כ 100,000 בכל צד. | בסופה של ההפוגה מנו שני המחנות מספר כמעט זהה של לוחמים, כ 100,000 בכל צד. | ||
[[קטגוריה:מלחמת העצמאות]] | |||
[[קטגוריה:היסטוריה 5 יח"ל]] | |||