סיכומונה:הסבר איך לפרסם סיכום חדש: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־18:46, 21 ביוני 2007

מומלץ ואף רצוי לקרוא קודם את המדריך לעורך באתר ויקיפדיה בעברית כדי שתדעו איך לערוך את הסיכום החדש שפירסמתם או שאתם רוצים לפרסם.

זה מדריך לאנשים שאין להם כוח לקרוא הרבה, אבל בסופו של דבר כדי לדעת איך לערוך בצורה טובה תצטרכו לקרוא את המדריך ההוא.

שלבים:

לחצו על התגית "עריכה" הנמצאת בראש העמוד.
התמקמו במקום הרצוי בדף, וכתבו בו את השורה הבאה:

[[שם הסיכום]]

בדף עצמו הדבר יראה כך:

שם הסיכום

כעת מוקצה מקום באתר עבור הסיכום שלכם. כל שצריך לעשות הוא ללחוץ על הלינק:

כעת הגעתם לדף העריכה של אותו סיכום - כך אפשר לכתוב אותו.

וידאו המדגים כיצד מוסיפים ערך חדש

(יש ללחוץ מקש ימני - > save target as)

בהצלחה!
(לשאלות נוספות אתם מוזמנים לפנות אל מנהלי האתר.)

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-'''''שירת ימי הביניים-אמצעים אומנותיים'''''
+מומלץ ואף רצוי לקרוא קודם את [http://he.wikipedia.org/wiki/עזרה:עריכת_דף המדריך לעורך באתר ויקיפדיה בעברית] כדי שתדעו איך לערוך את הסיכום החדש שפירסמתם או שאתם רוצים לפרסם.
-'''מבוא:''' שירת ימי הבניים מתחלקת (בגדול) לשניים:
+זה מדריך לאנשים שאין להם כוח לקרוא הרבה, אבל בסופו של דבר כדי לדעת איך לערוך בצורה טובה תצטרכו לקרוא את המדריך ההוא.
-'''שירת חול'''                '''שירת קודש'''
+שלבים:
-שירי טבע                      פיוט/ים
+# לחצו על התגית "עריכה" הנמצאת בראש העמוד.
-"  געגועים                    תפילה
+# התמקמו במקום הרצוי בדף, וכתבו בו את השורה הבאה:
-"  אהבה                       שירי געגוע לציון (ירושליים)
-"  קינה
-"  גנאי
-'''*'''לרוב שירת הבניים נכתבה ע"י סופרים/משוררים שמונו ע"י פטרון(אדם בעל מעמד וממון),שירים אלה שימשו את הפטרון בערביי השתייה שהיה מכנס.
+<nowiki>[[שם הסיכום]]</nowiki>
-'''שירת הקודש'''-מקורה בתחילת ימי הבניים בתקופת התלמוד והיתפתחה בשלהי המאה ה-10,היא התפתחה על יסודות הפיוט הקדום .
+בדף עצמו הדבר יראה כך:
-בשירה זו:
-הנושא המרכזי הוא הבעת הרגש הדתי והתייחסות האדם לאלוקיו.
+[[שם הסיכום]]
-קיימים סוגים שונים ,כגון: בקשה,סליחה,גאולה,יוצר ועוד
-הייעוד-תוספת חגיגית לתפילה לחג ולמועד ,תפקידה הראשוני הוא ליטורגי(שימוש במסגרת טקסים דתיים).
-האווירה היא  אווירה של מתח דילמות היטלבטויות , האדם קרוע בין הרצון לספק תאוותיו החומרניות לבין רצונו להיתקרב אל האל.
+כעת מוקצה מקום באתר עבור הסיכום שלכם. כל שצריך לעשות הוא ללחוץ על הלינק:
-שיבוצים(שימוש במילים מתוך המקרא בכדי לאזכר עלילהכל שהיא התורמת להבנת השיר)במטרה להרחיב את הסיטואציה ולהשלים את אווירת הקודש.
-עמדת הדובר -מוגדרת כלפיי האל
+כעת הגעתם לדף העריכה של אותו סיכום - כך אפשר לכתוב אותו.
-קישוטים (אמצעים אומנותיים)*ראה "אמצעים אומנותיי" ב"שירת החול"
- מבוא:???????????????????????????????????????????????????
+===[http://sikumuna.co.il/how_to_write_a_new_subject_video/subvideo.avi  וידאו המדגים כיצד מוסיפים ערך חדש]===
-שירת החול לרוב שירה אישית.
+(יש ללחוץ מקש ימני - > save target as)
-בשירה זו:
-אמצעים אאטומנותיים
+בהצלחה!<BR>
-שיר קסידה-שיר ארוךהבנוי מרצף בתים בנויים מדלת וסוגר,
+(לשאלות נוספות אתם מוזמנים לפנות אל מנהלי האתר.)
-                  דלת              /      סוגר
-(דו"ג- "ליבי מזרח ואנוכי בסוף מערב-/איך אטעמה את אשר אכל ואיך יערב?".
-בשיר קסידה יש משקל  זהה וחרוז מבריחשאורכו כ-10 עד 15 שורות  , הקסידה הקדומה הייתה מורכבת משניי חלקים עצמאיים ובנייהם הייתה שורה/בית שכונו תפרת המעבר.
-חלק 1- עסק בפתיחה וחלק2-גוף השיר.
-תפארת הפתיחה-חריזה פנימית בין דלת לםוגר(דו"ג: "הים ביני לבינך/ולא עטה לחלותך?")
-תפארת החתימה\הסגירה-*ראה שורה קודמת ב"תפארת הפתיחה".
-לשון השיר-
-יסוד- אישי\אוניברסלי או יחדיו
-פסיקה- שאלות רטוריות במטרה למשוך תשומת לב, וכאשר הרטוריות מופיה בסוף השיר היא משמשת להדגשת הנושא.
-שיבוץ- שימוש במילים מקראיות לאיזכוב עלילה המכוונת אותנו לנושא השיר.
-מבנה הבית-במבט ראשוני הבית ניראה כחטיבה אחת , את הבתים מזהים ע"י הדלת והסוגר המופרדים בלוכסן(קו נטוי)
-חריזה-חרוז מבריח- בסיום כל בית יופיע חרוז, מקור השם "חרוז מבריח" הוא משם העצם בריח, חרוז זה מלכד את כל שורות השיר יחדיו, אמצעי זה חשוב למטרת המונוטוניות המאפיינית את שירת ימי הבניים.
-     -חרוז עובר- זה הוא חרוז פשוט שבו יש שוויון בין התנועה האחרונה במילה והאות אחרייה (דו"ג: Xבפתח ואחרייה האות ה ושוב..-דימעה כמה)
-     -חרוז ראוי-בחרוז זה יש שיוויון של שניי עיצורים ותנועה(דו"ג:צחוק רחוק)
-רמיזה- רמיזה למאורע היסטורי , ב"ד אנו צריכים להבין מה הוא המאורע המורמז.
-המשקל- משקל לשדוני - מילרע / מילאל . אמצעי מקורו בשירה הערבית של תקופה זו (המאה ה-10)
-פירות וחזרה- שימוש במילים נרדפות או באותן המילים מספר פעמים במטרה להדגיש רעיון.
-אקרוסתיכון-קישוט היוצר בד"כ את שם היוצר מן האותיות הראשונות של הבתים ,לדוג: השיר "אשת חייל" מתפילת שבת ושולחן שישי , בנוי מסדר האלףבית העברי.

סיכומונה:הסבר איך לפרסם סיכום חדש: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־18:46, 21 ביוני 2007

וידאו המדגים כיצד מוסיפים ערך חדש

תפריט ניווט

חיפוש