בעיניו היו שרות

נושא: תיאור דמות האב.

תוכן: המשוררת מתארת את אביה במבט מרחוק, היא מעלה זכרונות וחוויות ילדות. תפיסתה את דמות האב כילדה וכבוגרת- שונה. כבוגרת היא מבקרת את השקפת עולמה הילדותי ורואה כי טעתה. הבית הראשון מתאר באמצעות מטאפורה את דמותו הדתית-רוחנית של האב המצטייר כדמות מלאת חום וקסם, תלמיד חכם שהוגה בספרו וכולו שרוי בתוך חוויה רוחנית עליונה. השירה משקפת שימחה רוחנית גבוהה שמספקת לו עונג עלאי גבוה. לאחר תיאור החוויה היא מעלה מחשבות וחושפת את השקפת עולמה אז והיום. הבית השני נפתח בתיאור חשיבתה. היא מגלה שבילדותה נטתה לחשוב שאצל אדם נכבד, רציני ושקול - הצחוק נחשב לקלות ראש. כילדו של ילד שלא יכול לראות מורכבות, גם הראיה שלה כילדה היתה חד כיוונית. אולם כבוגרת היא מבינה שטעתה. לאדם ישנם צדדים שונים שנראים אחרים אבל הם צדדים משלימים של אותה אישיות.

אמצעי עיצוב:

מבנה:

השיר בנוי מ2 בתים.
1. מטאפורי - תיאור האב ע"י מושגים מואלים.
2. חשיבתי, פילוסופי - מעלה מחשבות של הבת בתור בוגרת.

לשון וסגנון:

1. "ציפורי גן עדן" - מטאפורה המתארת את השמחה ואת הצד הרוחני של האב. יתכן שהיא גם רומזת שהוא נמצא בגן עדן והבת מתארת את אביה מתוך זכרונותיה.
2. "נוצות של זהב" - בהמשך למטאפורה הקודמת מתארת המטאפורה הזו את הדמעות שנשרו מעיני האב.