על מנת לערוך סיכומים נדרש לפתוח חשבון.

שיר לאוהבים הנבונים / נתן זך: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך סיכומונה, אתר הסיכומים החופשי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
 
אין תקציר עריכה
 
(4 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
== שיר לאוהבים הנבונים/נתן זך ==
שיר לאוהבים הנבונים
אשר יאהבו בתבונה
ימיהם בנעימים יחלפו.
שיר לאוהבים הנבונים
אשר יאהבו בתבונה
גם ברדתם שאול לא יזקינו
נצח לא יפרדו, יחד יהיו בבית אחד.
שיר לאוהבים הנבונים,
על משכבם, באין מילה.
ביד אחת את המנורה יכבו.
יחד יעצמו את עינהם
זה את זה יברכו,
ובעת האחד קורא
את האור הקטן ידליקו.
את נשימת ילדיהם
שומעים שאון ורוח חצות.
שיר לאוהבים הנבונים,
אשר בנו להם בית,
ואת דלתו נעלו.
הגיפו היטב את התריסים
בחוץ קר, ורוח, ומצפים בחוץ למטר.
אורח לא יבוא בלילה אשר כזה.
וכי יבוא, אל תפתחו את הדלת
מאוחר, ורק קור נושב בעולם,
וגם משורר - ממצוקה, לא משפע - הוא שר
הישארו חבוקים.
* '''נושא השיר:''' שיר על אהבה.
* '''נושא השיר:''' שיר על אהבה.
* '''רקע:''' השיר מופיע בקובץ כל החלב והדבש, שפורסם ב-1971.
* '''רקע:''' השיר מופיע בקובץ כל החלב והדבש, שפורסם ב-1971.
* '''רעיונות מרכזיים:''' השיר בונה שני רעיונות מנוגדים:
*# האהבה האידיאלית היא אהבה נבונה, שאינה רומנטית, ומבוססת על קשר יציב של שיתוף ואחווה.
*# ההיפך: האהבה הנבונה איננה אידיאלית כלל, כי יש בה שגרה מחניקה, איבוד העצמיות והסתגרות מפני העולם.
* '''הקדמה:''' שיר זה מציג בעיה מיוחדת בפני הקורא, מפני שנבנות בו, זו בצד זו, שתי קריאות שונות והפוכות לגבי תופעה אחת: האהבה הנבונה. הקריאה הראשונה היא, לכאורה, נאיבית ותמימה, והיא משבחת את התופעה. הקריאה השניה היא אירונית, מבקרת את התופעה ואף שמה אותה ללעג. הדרך שבה בחרתי היא להציג אותן זו אחר זו וזו לצד זו. הדבר מאריך את  הפרשנות ומסרבל אותה במידה מסוימת, ועם הקוראים הסליחה.
==תוכן ומבנה==
שיר בן שלושה בתים בעלי מבנה חופשי. מספר השורות בבתים אינו שווה וכך גם אורך השורות. חריזה ספורדית (מפוזרת, פה ושם).
* '''הכותרת''' – "שיר לאוהבים הנבונים" – נתפסת בתחילה כאוקסימורונית, כיוון שהיא מצרפת הפכים: אהבה  - שהיא בתחום הרגש, ותבונה  - שהיא בתחום השכל. אך ניתן גם לראות בכותרת התרסה, קריאת תגר של המשורר הן על המושג "אהבה רומנטית" והן על ה"קיבעון הרומנטי" של הקורא. הכותרת מרמזת על האפשרות, שאהבה אינה חייבת להיות נחלתו של תחום נפשי אחד בלבד – תחום הרגש – אלא יכולה גם לפרוח בתחום המנוגד, לכאורה, תחום השכל, בקיצור, שיש דבר כזה, אהבה נבונה. למה, אם כן, מתכוון המשורר? נקרא ונראה. ניתוח השיר ינוע מאופן קריאה אחד (קריאה מהללת) לאופן המנוגד (קריאה אירונית).
[[קטגוריה:ספרות]]

גרסה אחרונה מ־17:21, 9 בינואר 2007

שיר לאוהבים הנבונים/נתן זך

שיר לאוהבים הנבונים

אשר יאהבו בתבונה

ימיהם בנעימים יחלפו.

שיר לאוהבים הנבונים

אשר יאהבו בתבונה

גם ברדתם שאול לא יזקינו

נצח לא יפרדו, יחד יהיו בבית אחד.


שיר לאוהבים הנבונים,

על משכבם, באין מילה.

ביד אחת את המנורה יכבו.

יחד יעצמו את עינהם

זה את זה יברכו,

ובעת האחד קורא

את האור הקטן ידליקו.

את נשימת ילדיהם

שומעים שאון ורוח חצות.


שיר לאוהבים הנבונים,

אשר בנו להם בית,

ואת דלתו נעלו.

הגיפו היטב את התריסים

בחוץ קר, ורוח, ומצפים בחוץ למטר.

אורח לא יבוא בלילה אשר כזה.

וכי יבוא, אל תפתחו את הדלת

מאוחר, ורק קור נושב בעולם,

וגם משורר - ממצוקה, לא משפע - הוא שר

הישארו חבוקים.


  • נושא השיר: שיר על אהבה.
  • רקע: השיר מופיע בקובץ כל החלב והדבש, שפורסם ב-1971.
  • רעיונות מרכזיים: השיר בונה שני רעיונות מנוגדים:
    1. האהבה האידיאלית היא אהבה נבונה, שאינה רומנטית, ומבוססת על קשר יציב של שיתוף ואחווה.
    2. ההיפך: האהבה הנבונה איננה אידיאלית כלל, כי יש בה שגרה מחניקה, איבוד העצמיות והסתגרות מפני העולם.
  • הקדמה: שיר זה מציג בעיה מיוחדת בפני הקורא, מפני שנבנות בו, זו בצד זו, שתי קריאות שונות והפוכות לגבי תופעה אחת: האהבה הנבונה. הקריאה הראשונה היא, לכאורה, נאיבית ותמימה, והיא משבחת את התופעה. הקריאה השניה היא אירונית, מבקרת את התופעה ואף שמה אותה ללעג. הדרך שבה בחרתי היא להציג אותן זו אחר זו וזו לצד זו. הדבר מאריך את הפרשנות ומסרבל אותה במידה מסוימת, ועם הקוראים הסליחה.

תוכן ומבנה

שיר בן שלושה בתים בעלי מבנה חופשי. מספר השורות בבתים אינו שווה וכך גם אורך השורות. חריזה ספורדית (מפוזרת, פה ושם).

  • הכותרת – "שיר לאוהבים הנבונים" – נתפסת בתחילה כאוקסימורונית, כיוון שהיא מצרפת הפכים: אהבה - שהיא בתחום הרגש, ותבונה - שהיא בתחום השכל. אך ניתן גם לראות בכותרת התרסה, קריאת תגר של המשורר הן על המושג "אהבה רומנטית" והן על ה"קיבעון הרומנטי" של הקורא. הכותרת מרמזת על האפשרות, שאהבה אינה חייבת להיות נחלתו של תחום נפשי אחד בלבד – תחום הרגש – אלא יכולה גם לפרוח בתחום המנוגד, לכאורה, תחום השכל, בקיצור, שיש דבר כזה, אהבה נבונה. למה, אם כן, מתכוון המשורר? נקרא ונראה. ניתוח השיר ינוע מאופן קריאה אחד (קריאה מהללת) לאופן המנוגד (קריאה אירונית).