הקמת מסגרות אירגוניות ומסודות לתנועה הציונית

הקמת מסגרות ארגוניות ומוסדות לתנועה הציונית:

בקונגרס הציוני הוקמה ההסתדרות הציונית שהייתה מורכבת ממספר גופים.

כדי להגשים את המטרה הציונית הוקמו מוסדות רבים בתנועה הציונית:(דוגמאות מומלצות)

1)אוצר ההתיישבות: "אוצר התיישבות היהודים היה הגוף האחראי למימון פעולות התנועה הציונית. חברת הבת שלו "בנק אנגלו-פלסטינה" היתה אחראית לשמירת הכספים.

2)"הקרן הקיימת לישראל": גוף שנוסד במטרה לרכוש אדמות בארץ ישראל כדי למסור אותן להתיישבות יהודית.

3)"המשרד הארץ-ישראלי": זהו היה המשרד אשר ייצג את ההסתדרות הציונית בא"י והיה אחראי על ארגון וביצוע ההתיישבות.

מאפייני ההסתדרות הציונית:

1) ארגון גג עולמי א- פוליטי של יהודי העולם.

2) להסתדרות היו סניפים מקומיים ברחבי אירופה.

בראשם עמדו נציגים שנבחרו ע"י חברי הסניף ששילמו את "מס השקל", בבחירות דמוקרטיות.

3) מוסדות ההסתדרות יצרו מנגנון קבוע שדמה למוסדות של מדינה ושימש בסיס למוסדות המדינה שבדרך.

פעולות ההסתדרות הציונית:

1) ניהול משא ומתן להשגת צ'רטר מוכר ע"י אומות העולם.

2) פעילות ארגונית ותרבותית לטיפוח תודעה לאומית וציונית.

התארגנות לעלייה

ההתארגנות לעלייה אפיינה בעיקר את "חובבי ציון".

הם ערכו רשימות של מועמדים לעלייה, אספו כספים לרכישת קרקעות בא"י, בחרו נציגים שיצאו לא"י כדי להכין את הקרקע לעולים וארגנו קבוצות שעלו לא"י.

חובבי ציון היוו חלק נכבד מהעלייה הראשונה. חלקם עלו כבודדים וחלקם עלו בקבוצות. דוגמא לקבוצה של "חובבי ציון" שפעלה בנושא העלייה היא אגודת ביל"ו (בית יעקב לכו ונלכה). אגודה זו הוציאה כרוז אל הנוער היהודי בעיתון "המליץ", תחת הכותרת "קול בני הנעורים".

הכרוז פנה לנוער וקרא להם להתאחד ולעלות לא"י. בסופו של דבר התארגנה קבוצה של 14 צעירים בראשותו של ישראל בלקינד. הם עלו לא"י, עבדו במקווה ישראל שם קיבלו הכשרה חקלאית. בהמשך הצטרפו אליהם חברים נוספים וחלקם הקימו את המושבה גדרה.