תהליכי שילוב ודחייה של היהודים וביטוייהם.

תהליכי השילוב ותהליכי הדחייה של היהודים

תהליכי שילוב ותהליכי דחייה של היהודים באירופה והביטויים לכך

בסוף המאה ה-19(1800) ותחילת המאה ה-20(1900) פעלו בו זמנית שני תהליכים מנוגדים. מצד אחד תהליכים ומגמות שביקשו לשלב את היהודים בחברה הסובבת. מצד שני אנו רואים תהליכים ומגמות של דחייה שעודדו את האנטישמיות המודרנית. הדחייה נגרמה גם בגלל השילוב.

גורמים להשתלבות היהודים בחברה הכללית:

1. האמנציפציה – הושוו זכותיותיהם של היהודים לאלה של שאר אזרחי המדינות במערב אירופה ובמרכזה בהן התגוררו.
2. תיעוש וקפיטליזם – התיעוש והקפיטליזם עזרו לשילוב היהודים בכלכלה המודרנית יחד עם שאר החברה הסובבת.
3. תהליכי החילון אצל הנוצרים – הדת כבר לא היוותה גורם מפריע מאוד כשם שהיוותה בזמנים בהם הנצרות הייתה אורתודוקסית וחזקה בקרב החברה הסובבת במערב אירופהץ

שני ביטויים לשילוב היהודים בחברה הכללית:

1. תמורות בתעסוקה – היהודים היוו כ-7% מבעלי המקצועות החופשיים – אחוז גדול הרבה יותר מיחסם בקהילה הכללית. יהודים החלו לעסוק, כאמור, במקצועות חופשיים, והיו בנקאים רבים ותעשיינים רבים ממוצא יהודי.
2. השתלבות חברתית-תרבותית – הייתה התבוללות עצומה בעקבות החיכוך שנוצר עם האוכלוסיה הנוכרית כתוצאה מתהליך העיור שעברו היהודים.

יהודים רבים, כמו כרמייה והברון רוטשילד, השתלבו בחיי הפוליטיקה וזכו למעמד חברתי ופוליטי גבוה במדינות מערב אירופה.

גורמים לדחיית היהודים בחברה הכללית:

1. האמנציפציה – שילוב היהודים והצלחתם בחברה הכללית יצרה קינאה רבה בקרב רבים בחברה הכללית, אשר רצתה בדחיית היהודים.
2. התפתחות הלאומיות – בשנים אלו אוחדו תנועות לאומיות שונות ברחבי אירופה על בסיסים שונים כגון שפה, היסטוריה ותרבות. התנועות הלאומיות גרמו לבני אותם לאומים לתהות האם גם היהודים שייכים לאותו לאום והאם גם להם בסיס משותף עם אותו לאום. התהייה הזו גרמה בסופו של דבר לדחיית היהודים.
3. תורת הגזע – תורת הגזע שהתפתחה באותן שנים גרמה לאנטישמיות, על בסיס גזעי בעיקר, שכמובן שדחתה את היהודים.

שני ביטויים לדחיית היהודים בחברה הכללית:

1. "הפרוטוקולים של זקני ציון" – מסמך שיטנה ועלילה. עיבוד אנטישמי שנעשה ברוסיה לספר שלא עסק כלל בשאלה היהודית בצרפת. המסמך כולל ישיבות של זקני ציון המתכוננים להשתלט על הבנקים ולשנות את הסדר העולמי. המסמך תורגם לשפות רבות והופץ בארצות שונות.
2. פוגרומים במזרח אירופה – בניגוד למערב, במזרח ניכרה פגיעה פיזית ונערכו פרעות ביהודים שפגעו ברכוש ובנפש. פוגרומים בולטים במיוחד הם "הסופות בנגב" ו"פוגרום קישינב" שנעשו באותן השנים ברוסיה.

1. תהליכי שילוב וביטוייהם

מה אפשר את תהליך ההשתלבות?

1) השינויים בתחומי המדע והטכנולוגיה באירופה במאה ה- 19 יצרו תהליך של חילון והרחיבו את מעגל המשכילים בקרב היהודים ובקרב האוכלוסייה הכוללת באירופה.

2) התפתחות הערכים הדמוקרטים והליברלים בעקבות המהפכה הצרפתית והמהפכה התעשייתית.

3) קבלת אמנציפציה – שפתחה בפני היהודים את הדלת להשתלבות בחברה הכללית.

יש לציין שהתגובות לאמנציפציה בקרב היהודים לא היו אחידות. היו שהגיבו בהסתייגות כי פחדו שהאמנציפציה תפגע במסורת והדת היהודית, והם נלחמו בהשתלבות.

אחרים שלא שמרו מצוות אך היו גאים במורשת היהודית, בקשו לשמור על הייחוד היהודי תוך השתלבות בחברה הסובבת. היו יהודים שהתלהבו ממגמת השתלבות ומיהרו להיטמע בחברה הנוצרית כדי להוכיח שהם ראויים לאמנציפציה.

תהליכי שילוב ותהליכי דחייה של יהודים וביטוייהם בצרפת

ביטויי שילוב בצרפת:

• בתחום הפוליטי – יצחק אדולף כרמייה יהודי צרפתי, שהיה עו"ד מפורסם ופעיל בשמאל,

נבחר לפרלמנט הצרפתי, מונה לשר המשפטים בממשלת צרפת, ומאוחר יותר נבחר כסנטור לכל ימי חייו.

במשך כל חייו הציבוריים היה כרמייה פעיל בעניינים יהודיים. בהיותו שר המשפטים חתם על צו שהעניק ליהודי אלג'ריה אזרחות צרפתית.

• בתחום הכלכלי – בצרפת בסוף המאה ה-18 ישבו רוב היהודים במזרח המדינה באזור אלזס לוריין ועסקו בהלוואות בריבית, ומכירת יין.

בסוף המאה ה-19 רוב יהודי צרפת ישבו בערים הגדולות ורובם עסקו במסחר ובמקצועות חופשיים. חלקם אף נכנסו לתחומי הבנקאות והפכו לבעלי הון. משפחת רוטשילד היהודית, הקימה בצרפת רשת ענפה של בנקים, שהתפשטה לתחומים כמו מסילות ברזל, נפט ומכרות. בפריז כמו בערים אחרות במערב אירופה הוענקו לבני רוטשילד תוארי אצולה, הם נבחרו לפרלמנט, ומלאו תפקידים חשובים בפיתוח הכלכלה, בטיפוח האמנות ובהקמת מפעלי סיוע וצדקה.

• בתחום הצבאי – יהודים גויסו לצבא הצרפתי וחלק קטן מהם אף הצליח לקבל דרגות קצונה.

היהודי אלפרד דרייפוס מהווה דוגמא לכך. הוא היה בנו של יהודי עשיר מאלזס ,שגמר את הפוליטכניון בפאריס, נכנס לצבא הקבע, הגיע לדרגת קפיטן בחיל התותחנים, והיה היהודי הראשון שקיבל משרה במטה הראשי של הצבא הצרפתי.

2. תהליכי דחייה וביטוייהם

מה גרם לדחיית היהודים ?

תהליכי הדחייה של היהודים במאה –19 הושפעו מן האנטישמיות.

היסטוריונים טוענים כי הגורמים העיקריים להיווצרותה של האנטישמיות ודחיית היהודים במאה ה-19 הם:

האמנציפציה- אפשרה ליהודים להשתלב חברתית וכלכלית ולחלקם להגיע לעמדות בכירות.

הדבר מעורר קנאה בקרב חברה הסובבת , שרואה ביהודי גורם תחרותי שפוגע בהם.

התעוררות לאומית –שגרמה לכך שעמים רבים ראו ביהודים גורם זר שמפריע לגיבוש הלאומיות שלהם ולכן דחו אותם.

התפתחות תורת הגזע- שטענה כי האנושות מחולקת לגזעים שיש בניהם מלחמת קיום. במלחמה זו החזק שורד. לכל גזע יש תכונות מולדות שלא ניתן לשנותם. הגזע העליון הוא הגזע הארי והגזע הנמוך הוא הגזע השמי שהענף הגרוע ביותר בו הם היהודים. כדי לשמור על טוהר הגזע יש להלחם בגזע הנחות ולדחותו.

גילויי האנטישמיות באו לידי ביטוי ב: כתיבת ספרים נגד יהודים , מאמרים וכתבות בעיתונים, חוברות כמו הפרוטוקולים של זקני ציון, מפלגות אנטי יהודיות, עלילות דם, קריקטורות, פוגרומים.

ביטויי דחייה בצרפת

1) עיתונות וספרות אנטישמית – עיתונאי בשם אדוארד דרימון חיבר ספר בשם " צרפת היהודית".

בספר טען דרימון שהיהודים השתלטו על צרפת בתחומים הכלכליים והחברתיים, והם אשמים בכל הצרות של צרפת. הוא האשים את היהודים כי בגלל אופיים הגזעי הנחות הם משחיתים את האומה הצרפתית.

דרימון קרא לבטל את האמנציפציה, ולהחרים את רכוש היהודים.

דרימון גם הקים עיתון בשם "הדיבור החופשי". בעיתון זה התנהלה תעמולה פרועה נגד היהודים במיוחד נגד קציני צבא יהודים בטענה שהם בוגדים במולדת.

2) ארגונים ומפלגות אנטישמיות – דרימון הקים את ארגון "הליגה האנטישמית " של צרפת . ארגון זה לקח חלק נכבד במהומות נגד דרייפוס.

3) פרשת דרייפוס 1894- 1906

לידי שירות הריגול של הצבא הצרפתי, הגיעה תעודה שנגנבה מהשגרירות הגרמנית.

התעודה העידה על כך, שסודות צבאיים צרפתיים נמסרים באופן קבוע לשגרירות הגרמנית. התעודה הייתה חתומה בראשי תיבות A.D. ראשי המטה הצרפתי שהיו ימניים ולאומניים החליטו להאשים את דרייפוס. דרייפוס נאסר, הנושא פורסם בעיתונו של דרימון ובעיתונים ימניים אחרים, התעוררה סערה ציבורית בצרפת, והתיק הועבר לבית דין צבאי, שגזר על דרייפוס גירוש לאי השדים ושלילת דרגתו.

שלילת הדרגה נעשתה בטקס פומבי ומשפיל, בו הוכרז על הדחתו של דרייפוס מן הצבא בגלל בגידה במולדת. הורדו מעל כתפיו הדרגות , חרבו נלקחה ושוברה לקול צעקות ההמון : "מוות לבוגד דרייפוס" ! "מוות ליהודים "  !

דרייפוס הפך לסמל הבוגדנות היהודית והימין בצרפת ניצל זאת כדי להסית את האוכלוסייה הצרפתית נגד היהודים ולדרוש את ביטול שוויון הזכויות שניתנו להם.

בראש המאבק לזיכויו של דרייפוס עמד הסופר הצרפתי אמיל זולא, שפרסם את המאמר המפורסם "אני מאשים". בלחץ דעת הקהל נערך לדרייפוס משפט חוזר, והוא קיבל זיכוי סופי ב-1906.