admin, בירוקרטים, מפעילי מערכת, widgeteditor
2,792
עריכות
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
מיטוזה (מלשון מיטוס - "חוט" ביוונית) היא תהליך במחזור התא בו מתחלק גרעין התא לשני גרעינים שבכל אחד מהם מצויים בסופו של תהליך מספר שווה של כרומוזומים, אשר זהה למספר הכרומוזומים שהיו בגרעין התא לפני החלוקה. תוצאת התהליך היא שני תאי בת הזהים לחלוטין לתא ההורה. בדרך כלל לקראת סוף המיטוזה מתחלק התא כולו. תהליך המיטוזה הוא הבסיס לגדילה, לרגנרציה ולרבייה אל-זוויגית בתאים איקריוטיים. | מיטוזה (מלשון מיטוס - "חוט" ביוונית) היא תהליך במחזור התא בו מתחלק גרעין התא לשני גרעינים שבכל אחד מהם מצויים בסופו של תהליך מספר שווה של כרומוזומים, אשר זהה למספר הכרומוזומים שהיו בגרעין התא לפני החלוקה. תוצאת התהליך היא שני תאי בת הזהים לחלוטין לתא ההורה. בדרך כלל לקראת סוף המיטוזה מתחלק התא כולו. תהליך המיטוזה הוא הבסיס לגדילה, לרגנרציה ולרבייה אל-זוויגית בתאים איקריוטיים. | ||
[[Category:ביולוגיה]] | [[Category:ביולוגיה]] | ||
שלבי המיטוזה | |||
==שלבי המיטוזה== | |||
כבר לפני המיטוזה מוכפל הDNA שבגרעין תא ההורה וכעת כל כרומוזום מורכב משתי כרומטידות אחיות הקשורות זו לזו באזור הנקרא צנטרומר. לאחר מכן מתחילה סדרה של מספר שלבים המתרחשים ברצף עד לקבלת שני גרעינים. | כבר לפני המיטוזה מוכפל הDNA שבגרעין תא ההורה וכעת כל כרומוזום מורכב משתי כרומטידות אחיות הקשורות זו לזו באזור הנקרא צנטרומר. לאחר מכן מתחילה סדרה של מספר שלבים המתרחשים ברצף עד לקבלת שני גרעינים. | ||
==שלב ראשון: פרופאזה== | |||
שלב ראשון: פרופאזה | |||
המאפיין הראשון של התחלת המיטוזה הוא הסתדרות הכרומוזומים כחוטים דקיקים (מכאן השם) המסתדרים אט אט למקלונים דקים. הציטוסקלטון (שלד התא) מתפרק ליחידות המבנה שלו ומסתדר מחדש בדוגמת סיבי כישור. סיבי הכישור הם סיבים אשר תפקידם לנתב את תנועת הכרומוזומים בזמן המיטוזה. הם נמתחים מתוך שני קטבים, אשר הם בדרך כלל צנטריולים, וחופפים זה את זה באזור הנקרא מישור המשווה. בתחילת הפרופאזה אחד משני זוגות הצנטריולים נע לעברו השני של התא. ממברנת הגרעין עדיין קיימת בתחילת הפרופאזה ולכן הכישור עדיין לא יכול להיקשר אל הכרומוזומים, אך בסיום הפרופאזה הממברנה מתחילה להיקרע ולהפוך לבועיות קטנות. | המאפיין הראשון של התחלת המיטוזה הוא הסתדרות הכרומוזומים כחוטים דקיקים (מכאן השם) המסתדרים אט אט למקלונים דקים. הציטוסקלטון (שלד התא) מתפרק ליחידות המבנה שלו ומסתדר מחדש בדוגמת סיבי כישור. סיבי הכישור הם סיבים אשר תפקידם לנתב את תנועת הכרומוזומים בזמן המיטוזה. הם נמתחים מתוך שני קטבים, אשר הם בדרך כלל צנטריולים, וחופפים זה את זה באזור הנקרא מישור המשווה. בתחילת הפרופאזה אחד משני זוגות הצנטריולים נע לעברו השני של התא. ממברנת הגרעין עדיין קיימת בתחילת הפרופאזה ולכן הכישור עדיין לא יכול להיקשר אל הכרומוזומים, אך בסיום הפרופאזה הממברנה מתחילה להיקרע ולהפוך לבועיות קטנות. | ||