על מנת לערוך סיכומים נדרש לפתוח חשבון.
מלחמות ישראל: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 27: | שורה 27: | ||
בעקבות התגברות הטרור הפלסטיני על מטרות ישראליות ויהודיות בארץ ובעולם, ובעקבות פגיעות בלתי פוסקות ביישובי הצפון, יצאה ישראל למבצע "שלום הגליל". הוחלט על מבצע מוגבל בלבנון שיוציא את יישובי הגליל מטווח הקטיושות. תוך ימים אחדים התרחב המבצע וחיילי צה"ל הגיעו לפאתי ביירות. המלחמה התמשכה הרבה מעבר למתוכנן, והעמיקה את הקיטוב בין השמאל לימין בחברה הישראלית. | בעקבות התגברות הטרור הפלסטיני על מטרות ישראליות ויהודיות בארץ ובעולם, ובעקבות פגיעות בלתי פוסקות ביישובי הצפון, יצאה ישראל למבצע "שלום הגליל". הוחלט על מבצע מוגבל בלבנון שיוציא את יישובי הגליל מטווח הקטיושות. תוך ימים אחדים התרחב המבצע וחיילי צה"ל הגיעו לפאתי ביירות. המלחמה התמשכה הרבה מעבר למתוכנן, והעמיקה את הקיטוב בין השמאל לימין בחברה הישראלית. | ||
[[Category:מורשת]] |
גרסה אחרונה מ־21:49, 30 ביוני 2006
מלחמת העצמאות – תש"ח (1948-1947)
מלחמת העצמאות, המכונה גם מלחמת השחרור או מלחמת הקוממיות, התחילה ב-30 בנובמבר 1947 – למחרת החלטת האו"ם בדבר חלוקת הארץ לשתי מדינות. בשלב הראשון של המלחמה העימות היה בין ערבים תושבי ארץ ישראל לבין היישוב היהודי. ב-ה' באייר, תש"ח (14 במאי, 1948), עם סיום המנדט הבריטי וההכרזה על הקמת מדינת ישראל, פלשו לארץ צבאות מצרים, ירדן, עיראק, סוריה ולבנון. המלחמה הייתה מלחמת קיום קשה מאוד וגבתה קורבנות רבים. עם סיומה נחתמו הסכמי שביתת נשק עם ארבע מדינות: מצרים, סוריה, ירדן ולבנון, ובהם נקבעו גבולות המדינה (רק חלק מירושלים היה כלול במדינת ישראל). בין הלוחמים הייתה קבוצת מח"ל – מתנדבי חוץ לארץ, מתנדבים יהודיים שהגיעו ממדינות שונות לסייע ליישוב היהודי במאבקו. חיילי המח"ל השתתפו בכל החילות וסייעו בארגון הצבא החדש – צבא ההגנה לישראל. חלקם נפל בקרבות.
מלחמת סיני – תשט"ו (1956)
מלחמת סיני, המכונה גם "מבצע קדש", פרצה כתגובה להתקפות מסתננים ממצרים, ובעקבות התחמשות הצבא המצרי, הלאמת תעלת סואץ וסגירת המיצרים. ישראל תיאמה את פעולותיה עם הכוחות הבריטיים והצרפתיים במלחמה עם מצרים. בעקבות לחץ בין-לאומי ישראל נאלצה לסגת מהשטחים שכבשה במלחמה. מלחמה זו הקנתה לישראל עשר שנות שקט יחסי בגבולותיה, שבהן הצליחה לבסס את הכלכלה.
מלחמת ששת הימים – תשכ"ז (1967)
מלחמת ששת הימים החלה כתגובה לריכוז כוחות צבא מצרים בחצי האי סיני, לסגירת מיצרי טיראן במפרץ אילת לאוניות ישראליות, לכריתת ברית ערבית צבאית נגד ישראל ולהוצאת כוחות האו"ם מרצועת עזה. פעולות תוקפניות אלה איימו על ביטחונה של ישראל ולכן פתחה ישראל במלחמה להסרת האיום הקיומי עליה. המלחמה הסתיימה בניצחון צבאי ישראלי מזהיר על צבאות מצרים, ירדן וסוריה תוך שישה ימים. תוצאות המלחמה שינו את מפת מדינת ישראל: ירושלים "חוברה לה יחדיו", רמת הגולן, בקעת הירדן, יהודה ושומרון, רצועת עזה וסיני עברו לידי מדינת ישראל. מלחמת ששת הימים השפיעה על תחומים שונים בחיי המדינה והייתה לקו פרשת מים בתולדותיה.
מלחמת ההתשה תשכ"ט-תש"ל (1970-1969)
מלחמת ההתשה נמשכה כשנה וחצי לאורך החזית המצרית. מצרים ניסתה לגרום לנסיגת צה"ל מסיני, על ידי הפגזת המוצבים לאורך תעלת סואץ, והגברת לחץ האו"ם על ישראל. חיל האויר הישראלי תקף יעדים בעומק מצרים והתקיפות אילצו את מצרים להסכים להפסקת אש.
מלחמת יום הכיפורים –תשל"ד (1973)
מלחמת יום הכיפורים פרצה ביוזמה מצרית-סורית ובאה בהפתעה למודיעין הישראלי ולהנהגה המדינית. המלחמה הייתה קשה מאוד מבחינה מוראלית, וגם מבחינת הקורבנות הכבדים שהיא גבתה. הצבא המצרי צלח את התעלה ובאותה עת הצבא הסורי כמעט כבש את רמת הגולן. לאחר ימי קרבות קשים הצליח צה"ל לבלום את הצבאות הפולשים ולעבור למתקפה. בחזית המצרית הגיע צה"ל עד 101 קילומטרים מקאהיר, ובחזית הסורית עד כ-40 קילומטרים מדמשק.
מלחמת שלום הגליל – תשמ"ב (1982)
בעקבות התגברות הטרור הפלסטיני על מטרות ישראליות ויהודיות בארץ ובעולם, ובעקבות פגיעות בלתי פוסקות ביישובי הצפון, יצאה ישראל למבצע "שלום הגליל". הוחלט על מבצע מוגבל בלבנון שיוציא את יישובי הגליל מטווח הקטיושות. תוך ימים אחדים התרחב המבצע וחיילי צה"ל הגיעו לפאתי ביירות. המלחמה התמשכה הרבה מעבר למתוכנן, והעמיקה את הקיטוב בין השמאל לימין בחברה הישראלית.