האידאולוגיה הנאצית: הבדלים בין גרסאות בדף

===הנסיבות לעליית הנאצים לשלטון===

המשבר הכלכלי הגדול שפרץ בארצות הברית ב- 1929 השפיע באופן קשה  על הכלכלה בעולם בכלל ועל גרמניה בפרט.<BR> השפעות המשבר היו במספר תחומים כדלקמן:

היציבות הכלכלית בימי שטרזמן הייתה מדומה.<BR> בגרמניה היה מס' גדול של מובטלים, והמשק הגרמני היה תלוי בעיקר במשק האמריקני.<BR> מיד לאחר המשבר הכלכלי צמצמה ארה"ב את הסחר עם מדינות אירופה, ובפרט הפסיקה את המענקים והמלוות לגרמניה.<BR> גרמניה לא הצליחה לאזן את תקציבה והיא נשארה עם גירעון תקציבי עצום.<BR> האשראי מחו"ל נסגר בפני התעשיינים וכתוצאה מכך נסגרו גם השווקים.<BR> כלכלת גרמניה התמוטטה לחלוטין עם תחילתו של במשבר הכלכלי בארה"ב ב - 1929.<BR> התוצאה הייתה: התמוטטות מפעלים, (יותר ממחצית תעשיות גרמניה התמוטטו) סגירת בנקים, פשיטות רגל, ירידה במסחר, 8 מליון מובטלים ב - 1932.

המשבר הכלכלי פגע בעיקר במעמד הבינוני שעליו נשענה הרפובליקה.<BR> החלה אווירת ייאוש וחוסר אמונה במשטר הדמוקרטי שיציל את המצב.<BR> האזרח הגרמני קיווה שמישהו חזק יציל את גרמניה מהמצב הכלכלי הנתון.<BR> כתוצאה מכך יש התחזקות של המפלגה הנאצית באותה עת, שכן חלק ניכר ממצעה עסק בשיפור מצבה הכלכלי של גרמניה.<BR>

כאמור הנשיא היה רשאי לפרסם צווי חירום, כאשר הממשל הפרלמטרי לא מתפקד, ובכך הוא יכול לעקוף את השיטה הפרלמנטרית, כלומר מבלי להיזדקק ל"רייכסטאג".<BR> סמכויות בשעת חירום ניתנו לנשיא לפי סעיף 48 בחוקה, הם העניקו לנשיא כוח במקרים של איום על הדמוקרטיה, כמו ניסיונות הפיכה של כוחות אנטי-דמוקרטיים, ובמסגרת זו היה יכול לבטל את זכויות האזרח, לשתק את פעולת הפרלמנט ולכפות בכוח הזרוע את סמכויות הממשל המרכזי.<BR>

הבעיה הייתה שהחוקה לא קבעה באופן חד משמעי את הנסיבות בהן מותר לנשיא להשתמש בסעיף 48 –הפעלת צווי חירום , ולא ציפו שיעלה לשלטון נשיא קיצוני שיעשה שימוש בסעיף נגד כוונת המחוקק.<BR> הדבר בא לידי ביטוי בחילוף מטורף של קאנצלרים ע"י הנשיא הינדנבורג, שהביא לסופה של רפובליקת ויימאר, בעלייתו של היטלר למשרת הקאנצלר.<BR>