admin, בירוקרטים, מפעילי מערכת
4,938
עריכות
←סיכום הימים:
| שורה 144: | שורה 144: | ||
למרות השליטה על כל בעלי החיים בעולם, אין לאדם עדיין היתר לאכול את בשרם של בעלי החיים האחרים. העיקרון הוא שלכל בעל חיים יש זכות קיום, ואין לשלל ממנו זכותו זו. מתקיימים יחסים של שלום בין האדם לבעלי החיים. המצב ההרמוני של ראשית הבריאה משמש את הנביא ישעיהו בשאיפתו לשלום באחרית הימים: ישעיהו פרק יא' 6-9:" וגר זאב עם כבש..." בתיאור זה של הנביא בעלי החיים יחזרו להיות צמחונים. | למרות השליטה על כל בעלי החיים בעולם, אין לאדם עדיין היתר לאכול את בשרם של בעלי החיים האחרים. העיקרון הוא שלכל בעל חיים יש זכות קיום, ואין לשלל ממנו זכותו זו. מתקיימים יחסים של שלום בין האדם לבעלי החיים. המצב ההרמוני של ראשית הבריאה משמש את הנביא ישעיהו בשאיפתו לשלום באחרית הימים: ישעיהו פרק יא' 6-9:" וגר זאב עם כבש..." בתיאור זה של הנביא בעלי החיים יחזרו להיות צמחונים. | ||
לא נאמר על בריאת האדם "כי טוב" כפי שנאמר על כל שאר הנבראים. ניתן להסביר זאת בשני דרכים: | '''לא נאמר על בריאת האדם "כי טוב" כפי שנאמר על כל שאר הנבראים. ניתן להסביר זאת בשני דרכים:''' | ||
1.לאדם יש יכולת שכלית להבין את מה שאלוהים אומר לו, הרי ניתנת לו | 1.לאדם יש יכולת שכלית להבין את מה שאלוהים אומר לו, הרי ניתנת לו | ||
בחירה חופשית, וחייו יהיו על פי תוצאות בחירתו, כלומר הטוב והרע בידי האדם. | |||
2.אפשר שהאמירה "כי טוב" משתמעת מתוך הביטוי "טוב מאוד" [פס' 31] , | 2.אפשר שהאמירה "כי טוב" משתמעת מתוך הביטוי "טוב מאוד" [פס' 31] , | ||
הבא כסיכום חגיגי על כל הבריאה, שנבראה ללא פגם וללא עיוות. | |||
====פרק ב' פסוקים 1-3: בריאת השבת- יום שביעי==== | ====פרק ב' פסוקים 1-3: בריאת השבת- יום שביעי==== | ||
| שורה 155: | שורה 155: | ||
השביעי". | השביעי". | ||
שלוש פעמים בירך אלוהים בפרשת הבריאה: | '''שלוש פעמים בירך אלוהים בפרשת הבריאה:''' | ||
א. ברכה לדגים ולעופות- הברכה מציינת שבאופן פיזי תהיה להם יכולת התרבות. | א. ברכה לדגים ולעופות- הברכה מציינת שבאופן פיזי תהיה להם יכולת התרבות. | ||
ב. הברכה לאדם- הברכה מציינת גם את יכולת ההתרבות מבחינה פיזית וגם ברכה של יכולת רוחנית ביכולתו לשלוט בטבע. | ב. הברכה לאדם- הברכה מציינת גם את יכולת ההתרבות מבחינה פיזית וגם ברכה של יכולת רוחנית ביכולתו לשלוט בטבע. | ||
| שורה 161: | שורה 161: | ||
בשמירת השבת מחויב עם ישראל והיא משמשת כאות ברית בין אלוהים לעם ישראל. בתורה מוזכרים אותות ברית נוספים: | בשמירת השבת מחויב עם ישראל והיא משמשת כאות ברית בין אלוהים לעם ישראל. בתורה מוזכרים אותות ברית נוספים: | ||
* הקשת בענן – אות ברית בין ה' לאנושות. | |||
* ברית המילה- אות ברית אישית בין אדם מישראל לאלוהים. | |||
* השבת- אות ברית לאומית בין ה' לעם ישראל. | |||
"ויכל אלוהים ביום השביעי..." [פס' 2] מהפועל "ויכל" משתמע כי ה' גמר [ויכל] את מלאכת הבריאה ביום השביעי. לפנינו קושי: הרי את מלאכת הבריאה גמר ה' ביום השישי, ומדוע נאמר שה' גמר את מלאכת הבריאה ביום השביעי? | "ויכל אלוהים ביום השביעי..." [פס' 2] מהפועל "ויכל" משתמע כי ה' גמר [ויכל] את מלאכת הבריאה ביום השביעי. לפנינו קושי: הרי את מלאכת הבריאה גמר ה' ביום השישי, ומדוע נאמר שה' גמר את מלאכת הבריאה ביום השביעי? | ||
הפרוש ההגיוני ביותר אומר שיש לפרש את הפועל "ויכל" במשמעות להיות במצב שלאחר גמירה. ביום השביע אלוהים נמצא במצב שלאחר גמירתה של מלאכת הבריאה. יש חוקרים המתקנים את יום השביעי חיום שישי[תרגום השבעים]. | הפרוש ההגיוני ביותר אומר שיש לפרש את הפועל "ויכל" במשמעות להיות במצב שלאחר גמירה. ביום השביע אלוהים נמצא במצב שלאחר גמירתה של מלאכת הבריאה. יש חוקרים המתקנים את יום השביעי חיום שישי[תרגום השבעים]. | ||
'''לסיכום מהי מטרת הבריאה של העולם?''' | |||
1. הסבורים , שתיאור הבריאה מסתיים ביום השישי, חושבים שתיאור | |||
1. הסבורים , שתיאור הבריאה מסתיים ביום השישי, חושבים שתיאור הבריאה בא לציין את מעמדו של האדם כנזר הבריאה. | |||
2. הסבורים, שתיאור הבריאה מסתיים בתום היום השביע, חושבים שתיאור הבריאה כולו מדגיש את חשיבותו ואת קדושתו של יום השבת, מכיוון | |||
שביום השביעי שתי פעולותיו האחרונות של האלוהים היו הברכה והקדושה. | |||
3. להראות כי ה' הוא האל האחד והיחיד, הקודם לכול | 3 | ||
4 להתנגד להשקפות אליליות ולדעות שרווחו בקרב עמי המזרח הקדמון, | .להראות כי ה' הוא האל האחד והיחיד, הקודם לכול. | ||
4 להתנגד להשקפות אליליות ולדעות שרווחו בקרב עמי המזרח הקדמון,שלפיהן אלים שונים בראו את העולם. | |||
===פרק ב'- סיפור הבריאה השני, ב' 4 ב-25.=== | ===פרק ב'- סיפור הבריאה השני, ב' 4 ב-25.=== | ||