על מנת לערוך סיכומים נדרש לפתוח חשבון.
היסטוריה ב' - המשבר הכלכלי הגדול: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
(אין הבדלים)
|
גרסה מ־17:14, 29 במרץ 2006
הגורמים לפרוץ המשבר
===ייצור תעשייתי מהיר=== היצור התעשייתי צמח במהירות מדהימה בשנות העשרים.
הבנקים אפשרו מתן אשראי נוח למפעלים ולאנשי תעשיה, הייצור גבר, הסחורות היו בשפע והציפו את המחסנים והחנויות.
כתוצאה מכך נעשה השוק רווי והתקשה לקלוט את עודפי הייצור. סחורות ומוצרים לא נקנו, פסי היצור נאלצו להסגר ולהאט את הקצב כי לא היה מי שירכוש את הסחורה.
===השקעות במניות ספקולטביות=== הדרך הקלה והנוחה להרוויח כספים הייתה באמצעות מניות בבורסה. מליוני אמריקנים תלו את תקוותם הכלכלית בבורסה. הבנקים אפשרו מתן הלוואות והאמריקנים מיהרו להשקיע במניות שהיו האמצעי הקל ביותר להתעשרות. לא היה פיקוח על ניפוק המניות והבורסה בוול סטריט הפכה להיות בלון מנופח של הימורים ושערים ללא כל ביסוס כלכלי.
===חקלאות בלתי יציבה=== בדומה לתעשיה, הממשלה עודדה את החקלאות. היה גידול רב בייצור הן בתוך ארה"ב והן מחוץ לארה"ב. אולם מהר מאוד נוצר עודף ביצור והמחירים ירדו. חקלאים רבים התקשו לעמוד בחובות וסגרו משקים.
===ריכוז ההון בידי מונופלסטים=== מרבית ההון בארה"ב היה נתון בידי 30 אלף משפחות עשירות ששלטו בכלכלה ובמערך הפיננסי. המשק הכלכלי של המדינה היה תלוי באותם מונופלסטים שעשו בכלכלת ארה"ב כרצונם.
===היקף חוב פנימי עצום=== מליוני חקלאים היו חייבים כספים לבנקים ומאות חברות כלכליות ומפעלי תעשייה לוו מהבנקים כסף להשקעות בבורסה.
ביטויי המשבר הכלכלי
ביום חמישי, ה- 24 באוקטובר 1929 נפלה הבורסה בארה"ב והביאה להתמטטותה של ארה"ב .
בעקבות נפילת הבורסה נכנס המשק האמריקני למיתון ענק שפגע בכל שכבות האוכלוסיה והתחולל משבר כלכלי חסר תקדים מבחינת היקפו, משכו והשפעתו.
השלכותיו חרגו בהרבה מעבר לגבולות ארה"ב.
בתחום הכלכלי
1. החל שפל מחזורי שהלך וגדל, הקטנת הביקושים גררה צמצום ייצור ופיטורי פועלים.
מס' המובטלים הגיע ב- 1932 ל- 13 מליון. כלומר 25% מכוח העבודה היה מובטל.
יתרה מזאת, כמעט למחצית מהמפרנסים לא הייתה עבודה קבועה .
2. לאזרחי ארה,ב התברר כי המניות שבהן הושקע כספם לא נושאות רווחים וכי הן מאבדות מערכן.
הרצון להפטר מהמניות גרם לריצה אל הבורסה. מליונים הפכו לחסרי פרוטה בן לילה, ורבים התאבדו. הציבור הרחב הסתער על הבנקים כדי להוציא את חסכונותיהם אלא שהבנקים נסגרו.
בתחום החברתי
1 אבטלה. התמוטטות המער' הבנקאית והעסקית הביאה לאבטלה כבדה ומליוני אזרחים איבדו לא רק את מקום עבודתם אלא גם את חסכונותיהם והושלכו לרחובות כי לא יכלו לעמוד בשכר הדירה.
מליונים עמדו על סף רעב ומשפחות רבות נהרסו.
2. אמריקאים רבים החלו לנדוד מחוף אל חוף במטרה לנסות ולמצוא פרנסה.
3.חיי המשפחה- המשבר השפיע עמוקות על חיי המשפחה - משפחות רבות נהרסו, נשים נאלצו לצאת לעבודות נקיון וילדים היו צריכים לעזור לפרנסת המשפחה בעבודות כמו צחצוח נעליים וחלוקת עיתונים, ועתידם של הצעירים נראה עגום.
בתחום הפוליטי
1. בשנים הראשונות 1929-1932 התחזקו התנועות הקומונסטיות והסוציאלסטיות שניצלו את המשבר כדי לפתוח בתעמולה אנטי קפיטלסטית והאשימו את הממשל והנשיא הובר במשבר החמור.
2. בבחירות של 1932 עלה רוזוולט- נציג הדמוקרטיים לשלטון ברוב של 9 מליון קולות.
ב- 1932 איבדה המפלגה הרפובלקנית את הרוב שהיה לה במוסדות הממשל בסנאט ובקונגרס והמפלגה הדמוקרטית הצליחה להתחזק ולהחזיק ברסן השלטון גם לאחר מותו של רוזוולט.
נסיונותיו של הובר להתמודדות עם המשבר:
===1. הסכם עם אנשי עסקים-=== מיד לאחר התמוטטות הבורסה כינס הובר אנשי עסקים ונציגי פועלים ושכנע אותם להגיע להסכם לפעול להמשכת הייצור ולהמנע מתביעות שכר.
מכיוון שההסכם התבסס בעיקר על רצונם הטוב של אנשי העסקים ולא הייתה אפשרות לאכוף אותו הוא נועד מראש לכישלון.
===2.עבודות ציבוריות- === הנשיא היקצה כספים לעבודות ציבוריות שנועדו להעסקת מובטלים אך כספים אלו היו מוגבלים מאוד, מפני שהנשיא חשש שיגרמו לאינפלציה.
===3. חקיקה בחקלאות-=== הובר יזם חקיקה שנועדה לסיע לחקלאים אך החקיקה לא נקטה באמצעים לצמצום הייצור ולפיכך לא הייתה לה משמעות מעשית.
===4.העלת מכסות המגן-=== הובר החליט להעלות את מכסות המגן על סחורות שמיובאות מחו"ל מתוך כוונה לעודד את השוק האמריקני , אך התוצאות היו הפוכות: מדינות אירופה הגדילו אף הן את מכסות המגן שלהם והגבילו את הייצור האמריקני.
מדוע נכשל הובר :
כשלונו של הובר נבע משלוש סיבות עיקריות:
1. חוסר הכוונה ואי מתן סיוע ממשלתי
הובר האמין ביכולת העם האמריקאי לפעול באופן אישי עצמאי ולא מתוך הכוונה ממשלתית לאומית. בכך הוא טעה, שכן הממשל המקומי וארגונים פרטיים לא יכלו לעמוד בנטל הכספי. כך למשל תוכנית הסעד נשענה על הממשל המקומי ולא יכלה לשלם את תשלומי הסעד לנזקקים.
2. קיצוץ תקציבי
הובר לא התמיד בפעולות יזומות מטעם הממשל הפדרלי, מחשש לאינפלציה. הקיצוץ בהוצאות תרם להמשך האבטלה ולהחרפה נוספת במשבר. משבר האמון העמיק בקרב העם שתלה בנשיא את תקוותיו.
3. האשליה כי המשבר הוא זמני
הובר האמין שהמשבר הוא תופעה זמנית חולפת , ובסופו של דבר השיטה הליברלית בכלכלה תנצח והעוצמה הכלכלית של ארה"ב תחזור לכפי שהייתה.