@
11
עריכות
←תוקפנות ופיוס בשנות ה-30
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
=== מטרות מדיניות החוץ של היטלר וגרמניה הנאצית, והצעדים התוקפנים שנקטה כדי לממשן. === | === מטרות מדיניות החוץ של היטלר וגרמניה הנאצית, והצעדים התוקפנים שנקטה כדי לממשן. === | ||
====המטרות==== | |||
1.ביטול הסכמי ורסאי מההגבלות שהטילו על גרמניה במסגרת הסדרי השלום בורסאי. <br/> | 1.ביטול הסכמי ורסאי מההגבלות שהטילו על גרמניה במסגרת הסדרי השלום בורסאי. <br/> | ||
| שורה 21: | שורה 21: | ||
5.לעשות "סדר חדש" בעולם; כאשר ביסודו עומדת האידיאולוגיה הנאצית ותורת הגזע. לפי תוכנית זו במרכז אירופה יעמוד הרייך הגרמני הגדול, העם הגרמני יהפוך לעם אדונים ושאר העמים ישרתו אותו או יושמדו.<br/><br/> | 5.לעשות "סדר חדש" בעולם; כאשר ביסודו עומדת האידיאולוגיה הנאצית ותורת הגזע. לפי תוכנית זו במרכז אירופה יעמוד הרייך הגרמני הגדול, העם הגרמני יהפוך לעם אדונים ושאר העמים ישרתו אותו או יושמדו.<br/><br/> | ||
====האמצעים להשגת המטרות==== | |||
הדרכים של היטלר להשגת מטרותיו היו צעדי מרמה כאשר כל מסמך שהיטלר חותם עליו משמש לו רק כפיסת נייר וברגע שההסכם לא מתאים לו הוא פשוט מבטל אותו ללא היסוס. היטלר ניצל את הפייסנות של המערב כדי להגדיל את הדרישות וכאשר המערב יתפקח ויבין שכל הויתורים שנעשו לטובת גרמניה לא מספקים את היטלר, רק אז יפנה למאבק מזוין ותפרוץ מלחמת העולם השנייה עם הפלישה לפולין ב1.9.1939.<br/> | הדרכים של היטלר להשגת מטרותיו היו צעדי מרמה כאשר כל מסמך שהיטלר חותם עליו משמש לו רק כפיסת נייר וברגע שההסכם לא מתאים לו הוא פשוט מבטל אותו ללא היסוס. היטלר ניצל את הפייסנות של המערב כדי להגדיל את הדרישות וכאשר המערב יתפקח ויבין שכל הויתורים שנעשו לטובת גרמניה לא מספקים את היטלר, רק אז יפנה למאבק מזוין ותפרוץ מלחמת העולם השנייה עם הפלישה לפולין ב1.9.1939.<br/> | ||
| שורה 29: | שורה 29: | ||
=== ההסבר למדיניות הפיוס של בריטניה וצרפת, וביטוייה. === | === ההסבר למדיניות הפיוס של בריטניה וצרפת, וביטוייה. === | ||
====מדיניות הפיוס והתמוטטות עקרון הבטחון הקיבוצי בשנות ה30==== | |||
המערכת הדיפלומטית הבינלאומית שגובשה בשנות ה20 לאחר מלחמת העולם הראשונה במטרה למנוע מלחמה ולשמור על השלום, קרסה בשנות ה30. אותה מערכת נקראת מערכת הביטחון הקיבוצי והרעיון הוא שמדינות העולם שפועלות במשותף באמצעות חבר הלאומים תהיינה מסוגלות לשמור על שלום העולם ע"י פעולה מאוחדת נגד מעשה התוקפנות. בשנות ה30 מחריפים היחסים הבינ"ל בגלל שורה של מעשי תוקפנות של מדינות שראו עצמן מקופחות מחוזה השלום כשסיימו את מלחמת העולם הראשונה, המדינות הן: איטליה גרמניה ויפן. המעצמות הגדולות ארה"ב, בריטניה, צרפת וברית המועצות לא היו מאוחדות והמדינות התוקפניות ניצלו זאת כדי להגביר כוחן עד שלא היה ניתן לעצור בעדן, והעולם התדרדר למלחמת עולם נוספת.<br/> | המערכת הדיפלומטית הבינלאומית שגובשה בשנות ה20 לאחר מלחמת העולם הראשונה במטרה למנוע מלחמה ולשמור על השלום, קרסה בשנות ה30. אותה מערכת נקראת מערכת הביטחון הקיבוצי והרעיון הוא שמדינות העולם שפועלות במשותף באמצעות חבר הלאומים תהיינה מסוגלות לשמור על שלום העולם ע"י פעולה מאוחדת נגד מעשה התוקפנות. בשנות ה30 מחריפים היחסים הבינ"ל בגלל שורה של מעשי תוקפנות של מדינות שראו עצמן מקופחות מחוזה השלום כשסיימו את מלחמת העולם הראשונה, המדינות הן: איטליה גרמניה ויפן. המעצמות הגדולות ארה"ב, בריטניה, צרפת וברית המועצות לא היו מאוחדות והמדינות התוקפניות ניצלו זאת כדי להגביר כוחן עד שלא היה ניתן לעצור בעדן, והעולם התדרדר למלחמת עולם נוספת.<br/> | ||
מדיניות הפיוס היא אותה מדיניות שנקבעה בעיקר בידי בריטניה ובראשה ראש ממשלתה צ'מברליין וצרפת בעלת בריתה.מדיניות זאת גרסה שאין לבלום בכוח את המדינות התוקפניות, יש "להבין" אותם ולטפל במעשי התוקפנות שלהם בעיקר בצעדים דיפלומטים ובדרכי שלום.<br/><br/> | מדיניות הפיוס היא אותה מדיניות שנקבעה בעיקר בידי בריטניה ובראשה ראש ממשלתה צ'מברליין וצרפת בעלת בריתה.מדיניות זאת גרסה שאין לבלום בכוח את המדינות התוקפניות, יש "להבין" אותם ולטפל במעשי התוקפנות שלהם בעיקר בצעדים דיפלומטים ובדרכי שלום.<br/><br/> | ||
====הגורמים המרכזיים למדיניות הפיוס==== | |||
1.הפחד ממלחמה והתחזקות העמדה הפציפיסטית (רצון לשלום/לאי לוחמה) בציבור הבריטי והצרפתי. לאחר מלחמת העולם הראשונה התחזקה העמדה הפציפיסטית כיוון שמלחמת העולם הראשונה נתפסה כטעות טרגית שמקריבה את האדם הקטן על מזבח הטיפשות של הפוליטיקאים, גנרלים, אנשי הצבא, אנשי העסקים, יוצרי הנשק וסוחרי המוות. גם בארה"ב רווחה התחושה ששום דבר שקורה באירופה לא מצדיק שחיל אמריקאי ימות (מדיניות הבדלנות).<br/> | 1.הפחד ממלחמה והתחזקות העמדה הפציפיסטית (רצון לשלום/לאי לוחמה) בציבור הבריטי והצרפתי. לאחר מלחמת העולם הראשונה התחזקה העמדה הפציפיסטית כיוון שמלחמת העולם הראשונה נתפסה כטעות טרגית שמקריבה את האדם הקטן על מזבח הטיפשות של הפוליטיקאים, גנרלים, אנשי הצבא, אנשי העסקים, יוצרי הנשק וסוחרי המוות. גם בארה"ב רווחה התחושה ששום דבר שקורה באירופה לא מצדיק שחיל אמריקאי ימות (מדיניות הבדלנות).<br/> | ||
| שורה 43: | שורה 43: | ||
6.מדיניות צ'מברלין - כאשר היטלר ירצה את חבל הסודטים מצ'כוסלובקיה, צ'מברלין יסכים להקריב את צ'כוסלובקיה על מזבח השלום בעולם. צ'מברלין חשב שהוא מבין את היטלר והאמין שע"י ויתורים הוא יכול להשתיק את התיאבון של הרודן הגרמני, צ'מברלין חשב שהוא מדבר עם מנהיג נורמאלי, אומנם היטלר לא פעל מתוך שיקולים רציונאליים אלא על פי שיקולים פנימיים. צ'מברלין לא הבין את פילוסופית מרחב המחייה ואפילו לא טרח לקרוא את "מיין קאמף". הוא היה בין אלו שהאמינו שהסכמי ורסאי החמירו יותר מידי עם גרמניה ולכן קיים צורך לפצות את העם הגרמני על הסבל שנגרם לו ופיצוי הולם זה הוא הויתורים.<br/><br/> | 6.מדיניות צ'מברלין - כאשר היטלר ירצה את חבל הסודטים מצ'כוסלובקיה, צ'מברלין יסכים להקריב את צ'כוסלובקיה על מזבח השלום בעולם. צ'מברלין חשב שהוא מבין את היטלר והאמין שע"י ויתורים הוא יכול להשתיק את התיאבון של הרודן הגרמני, צ'מברלין חשב שהוא מדבר עם מנהיג נורמאלי, אומנם היטלר לא פעל מתוך שיקולים רציונאליים אלא על פי שיקולים פנימיים. צ'מברלין לא הבין את פילוסופית מרחב המחייה ואפילו לא טרח לקרוא את "מיין קאמף". הוא היה בין אלו שהאמינו שהסכמי ורסאי החמירו יותר מידי עם גרמניה ולכן קיים צורך לפצות את העם הגרמני על הסבל שנגרם לו ופיצוי הולם זה הוא הויתורים.<br/><br/> | ||
====צעדי התוקפנות של גרמניה מול מדיניות הפיוס של המערב==== | |||
1. הצעד: ב1933 גרמניה פורשת מוועידת פרוק הנשק ומחבר הלאומים בטענה שהובטח שגרמניה תהיה ראשונה שתפרק מנשקה ושאר מדינות ילכו אחריה והנה ההבטחה הזאת לא מתקיימת ורק על גרמניה אסור להתחמש.<br/> | 1. הצעד: ב1933 גרמניה פורשת מוועידת פרוק הנשק ומחבר הלאומים בטענה שהובטח שגרמניה תהיה ראשונה שתפרק מנשקה ושאר מדינות ילכו אחריה והנה ההבטחה הזאת לא מתקיימת ורק על גרמניה אסור להתחמש.<br/> | ||
| שורה 69: | שורה 69: | ||
=== הסכם ריבנטרופ-מולוטוב: תוכנו והסיבות לחתימתו (1939). === | === הסכם ריבנטרופ-מולוטוב: תוכנו והסיבות לחתימתו (1939). === | ||
====הרקע להסכם==== | |||
לאחר חיסול צ'כוסלובקיה היטלר מחליט שהיעד הבא שלו היא פולין וטובע לבטל את המסדרון הפולני ולהחזיר את עיר הנמל דנציג לגרמניה. חיסול צ'כוסלובקיה עורר את בריטניה וצרפת מהשינה שלהן, והן חותמות על הסכם הגנה עם פולין ומודיעות שהן שומרות לשלמותה של פולין.<br/><br/> | לאחר חיסול צ'כוסלובקיה היטלר מחליט שהיעד הבא שלו היא פולין וטובע לבטל את המסדרון הפולני ולהחזיר את עיר הנמל דנציג לגרמניה. חיסול צ'כוסלובקיה עורר את בריטניה וצרפת מהשינה שלהן, והן חותמות על הסכם הגנה עם פולין ומודיעות שהן שומרות לשלמותה של פולין.<br/><br/> | ||
====תוכן ההסכם==== | |||
1. הסכם אי התקפה בין גרמניה לברית המועצות ל-10 שנים. | 1. הסכם אי התקפה בין גרמניה לברית המועצות ל-10 שנים. | ||
| שורה 79: | שורה 79: | ||
3. הסכם סודי שבמסגרתו הן הסכימו לחלק ביניהן את מזרח אירופה במקרה שתפרוץ מלחמה, גרמניה תשתלט על מערב פולין כולל עיר הבירה ורשה ואת ליטה ואילו ברית המועצות תקבל את מזרח פולין, לטביה, אסטוניה, בסרביה (חבל ברומניה) ופינלנד.<br/><br/> | 3. הסכם סודי שבמסגרתו הן הסכימו לחלק ביניהן את מזרח אירופה במקרה שתפרוץ מלחמה, גרמניה תשתלט על מערב פולין כולל עיר הבירה ורשה ואת ליטה ואילו ברית המועצות תקבל את מזרח פולין, לטביה, אסטוניה, בסרביה (חבל ברומניה) ופינלנד.<br/><br/> | ||
====הסיבות להסכם==== | |||
המניעים של היטלר (גרמניה):<br/> | המניעים של היטלר (גרמניה):<br/> | ||
| שורה 91: | שורה 91: | ||
3. ברית המועצות לא הייתה מוכנה למלחמה מאחר שהצבא האדום נפגע קשה בטיהורים הגדולים שסטלין ערך (הוצאתם להורג של קצינים רבים שהואשמו בחוסר נאמנות למפלגה הקומוניסטית ובריגול). סטלין קיווה באמצעות ההסכם להרוויח זמן ולארגן את הצבא לקראת המלחמה.<br/><br/> | 3. ברית המועצות לא הייתה מוכנה למלחמה מאחר שהצבא האדום נפגע קשה בטיהורים הגדולים שסטלין ערך (הוצאתם להורג של קצינים רבים שהואשמו בחוסר נאמנות למפלגה הקומוניסטית ובריגול). סטלין קיווה באמצעות ההסכם להרוויח זמן ולארגן את הצבא לקראת המלחמה.<br/><br/> | ||
====משמעות ההסכם ותוצאותיו==== | |||
הסכם ריבנטרופ-מולוטוב נחשב למהפך דיפלומטי דרמטי שהביא את שני האויבים היטלר וסטאלין לברית ביניהם ונתן אפשרות להיטלר לפתוח בכיבוש פולין, צעד שפתח את מלחמת העולם השנייה. סטלין יסביר את ההסכם למפלגות הקומוניסטיות בעולם בכך שהסכם עם גרמניה מבטיח שלום לברית המועצות ואולי סטאלין גם קיווה שמלחמה בין גרמניה ומדינות המערב תהיה ממושכת ותמוטט אותן, ובסופו של המאבק המשטר הקומוניסטי יוכל להשתלט על העולם לאחר שהפשיזם, הנאציזם והדמוקרטיה ייעלמו מהמפה. היטלר נימק את ההסכם לשותפות שלו (איטליה ויפן) באומרו שהניגוד בין שתי המועצות גרמניה וברית המועצות איננו עמוק כיוון ששתיהן מדינות דיקטטוריות עם מנהיגים חזקים.<br/> | הסכם ריבנטרופ-מולוטוב נחשב למהפך דיפלומטי דרמטי שהביא את שני האויבים היטלר וסטאלין לברית ביניהם ונתן אפשרות להיטלר לפתוח בכיבוש פולין, צעד שפתח את מלחמת העולם השנייה. סטלין יסביר את ההסכם למפלגות הקומוניסטיות בעולם בכך שהסכם עם גרמניה מבטיח שלום לברית המועצות ואולי סטאלין גם קיווה שמלחמה בין גרמניה ומדינות המערב תהיה ממושכת ותמוטט אותן, ובסופו של המאבק המשטר הקומוניסטי יוכל להשתלט על העולם לאחר שהפשיזם, הנאציזם והדמוקרטיה ייעלמו מהמפה. היטלר נימק את ההסכם לשותפות שלו (איטליה ויפן) באומרו שהניגוד בין שתי המועצות גרמניה וברית המועצות איננו עמוק כיוון ששתיהן מדינות דיקטטוריות עם מנהיגים חזקים.<br/> | ||
לסיכום, ההסכם לא נתפס כהסכם שבא למנוע את המלחמה, והוא רק זירז את פריצתה, בגלל הסרת המכשול העיקרי מדרכו של היטלר לקראת ביצוע תוכניותיו המלחמתיות. שבוע לאחר חתימת החוזה ב-1/9/1939 פלשו כוחות צבא גרמניה לפולין, ואנגליה וצרפת החליטו לכבד את הסכמן עם פולין ונתנו להיטלר אולטימאטום להפסיק את הפלישה, וכשהיטלר לא נענה, הכריזו ב-3/9/1939 מלחמה נגד גרמניה וכך נפתחה מלחמת העולם השנייה. | לסיכום, ההסכם לא נתפס כהסכם שבא למנוע את המלחמה, והוא רק זירז את פריצתה, בגלל הסרת המכשול העיקרי מדרכו של היטלר לקראת ביצוע תוכניותיו המלחמתיות. שבוע לאחר חתימת החוזה ב-1/9/1939 פלשו כוחות צבא גרמניה לפולין, ואנגליה וצרפת החליטו לכבד את הסכמן עם פולין ונתנו להיטלר אולטימאטום להפסיק את הפלישה, וכשהיטלר לא נענה, הכריזו ב-3/9/1939 מלחמה נגד גרמניה וכך נפתחה מלחמת העולם השנייה. | ||