@
11
עריכות
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 30: | שורה 30: | ||
המערכת הדיפלומטית הבינלאומית שגובשה בשנות ה20 לאחר מלחמת העולם הראשונה במטרה למנוע מלחמה ולשמור על השלום, קרסה בשנות ה30. אותה מערכת נקראת מערכת הביטחון הקיבוצי והרעיון הוא שמדינות העולם שפועלות במשותף באמצעות חבר הלאומים תהיינה מסוגלות לשמור על שלום העולם ע"י פעולה מאוחדת נגד מעשה התוקפנות. בשנות ה30 מחריפים היחסים הבינ"ל בגלל שורה של מעשי תוקפנות של מדינות שראו עצמן מקופחות מחוזה השלום כשסיימו את מלחמת העולם הראשונה, המדינות הן: איטליה גרמניה ויפן. המעצמות הגדולות ארה"ב, בריטניה, צרפת וברית המועצות לא היו מאוחדות והמדינות התוקפניות ניצלו זאת כדי להגביר כוחן עד שלא היה ניתן לעצור בעדן, והעולם התדרדר למלחמת עולם נוספת.<br/> | המערכת הדיפלומטית הבינלאומית שגובשה בשנות ה20 לאחר מלחמת העולם הראשונה במטרה למנוע מלחמה ולשמור על השלום, קרסה בשנות ה30. אותה מערכת נקראת מערכת הביטחון הקיבוצי והרעיון הוא שמדינות העולם שפועלות במשותף באמצעות חבר הלאומים תהיינה מסוגלות לשמור על שלום העולם ע"י פעולה מאוחדת נגד מעשה התוקפנות. בשנות ה30 מחריפים היחסים הבינ"ל בגלל שורה של מעשי תוקפנות של מדינות שראו עצמן מקופחות מחוזה השלום כשסיימו את מלחמת העולם הראשונה, המדינות הן: איטליה גרמניה ויפן. המעצמות הגדולות ארה"ב, בריטניה, צרפת וברית המועצות לא היו מאוחדות והמדינות התוקפניות ניצלו זאת כדי להגביר כוחן עד שלא היה ניתן לעצור בעדן, והעולם התדרדר למלחמת עולם נוספת.<br/> | ||
מדיניות הפיוס היא אותה מדיניות שנקבעה בעיקר בידי בריטניה ובראשה ראש ממשלתה צ'מברליין וצרפת בעלת בריתה. | מדיניות הפיוס היא אותה מדיניות שנקבעה בעיקר בידי בריטניה ובראשה ראש ממשלתה צ'מברליין וצרפת בעלת בריתה.מדיניות זאת גרסה שאין לבלום בכוח את המדינות התוקפניות, יש "להבין" אותם ולטפל במעשי התוקפנות שלהם בעיקר בצעדים דיפלומטים ובדרכי שלום.<br/> | ||
מדיניות זאת גרסה שאין לבלום בכוח את המדינות התוקפניות, יש "להבין" אותם ולטפל במעשי התוקפנות שלהם בעיקר בצעדים דיפלומטים ובדרכי שלום. | |||
ב. ההסבר למדיניות הפיוס של בריטניה ושל צרפת, וביטוייה | ב. ההסבר למדיניות הפיוס של בריטניה ושל צרפת, וביטוייה | ||