הצגת המקור של הדף "סוגי המשפטים"

==משפט פשוט==
===משפט פועלי===
===משפט שמני===
==משפט מורכב==
* סיכום זה מבוסס על דפים שחולקו על ידי '''עפרה טואף''', מורה ללשון בתיכון עירוני ד' ת"א
====1. הגדרה====
משפט מורכב בנוי משני משפטים או יותר, אשר רק אחד מהם מהווה משפט עצמאי. המשפט האחר משועבד אליו.

המשפט העצמאי נקרא '''משפט עיקרי'''.<BR>
המשפט המשועבד נקרא '''פסוקית'''.<BR>
'''דוגמא:'''
<U>ההרצאה הערב בוטלה</U> ''מכיוון שהמרצה חלתה''. --><U>משפט עיקרי</U> ''פסוקית''

<U>אחרי הפסוקית</U> <U>יופיע</U> בד"כ פסיק (אלא אם היא קצרה ביותר).<BR>
<U>לפני הפסוקית</U> בד"כ <U>לא יופיע</U> פסיק (אלא אם היא ארוכה במיוחד).

====2. דרכי השעבוד במשפט המורכב====
הפסוקית המשועבדת במשפט המורכב עשוייה להתקשר למשפט העיקרי בשתי דרכים:<BR>
א. '''באמצעות מילת שעבוד בראשה:'''
:'''כש'''הגעתי הביתה, ציפתה לי הפתעה.
:קראתי בעיתון, '''ש'''מחר תתקיים כנראה שביתה.
:'''אם''' יהיה לי חשק, אלך הערב לקולנוע.

ב. '''ללא מילת שעבוד בראשה:
:I. הפסוקית נפתחת ע"י מילת שאלה:
::אינני יודעת '''מי''' עשה זאת.
::הוסבר לנו '''מדוע''' נדחה מועד הפגישה.
::השאלה '''כיצד''' נתמודד עם המצב הקשה הטרידה את מנוחתנו.
:*'''הערה:''' מילת השעבוד אינה מנותחת ואילו מילת השאלה מנותחת.
:II. הפסוקית מהווה דיבור ישיר או ציטוט:
::המורה הודיעה: "מחר יתקיים מבחן".
::"לא ניכנע לאיומים", הכריז השר.

====3. זיהוי תפקידה התחבירי של הפסוקית====
ניתן לראות במשפט המורכב משפט פשוט, אשר אחד ממרכיביו התחביריים (או יותר) התרחבו למשפט המשועבד למשפט העיקרי, כלומר לפסוקית.<BR>
הפסוקית במשפט המורכב ממלאת תפקיד תחבירי זהה לחלק שאליו היא מקבילה במשפט הפשוט.

{|width=100%
|-
|<U>'''משפט פשוט'''</U>          ||'''=> שחבור =>''' || <U>'''משפט מורכב'''</U>
|-
|<U>מתחילת אדר</U> מרבין בשמחה.  ||                  ||<U>משנכנס אדר</U>, מרבין בשמחה. -> פסוקית זמן
|-
|אוהבים אותך <U>בזכות צניעותך</U>.||                  ||אוהבים אותך <U>מפני שאתה צנוע</U>. -> פסוקית סיבה
|-
|נשארנו בבית <U>למנוחה</U>.      ||                  ||נשארנו בבית <U>כדי שנוכל לנוח</U>. -> פסוקית תכלית
|-
|הזמרים ירדו מהבמה <U>עייפים</U> ||                  ||הזמרים ירדו מהבמה <U>כשהם עייפים</U>. -> פסוקית מצב
|-
|הצלחתי להירדם <U>למרות הרעש</U> ||                  ||הצלחתי להרדם <U>אף על פי שהיה רעש</U>. -> פסוקית וויתור
|-
|לא הבנתי <U>את דבריך</U>.       ||                  ||לא הבנתי <U>את מה שאמרת</U>. -> פסוקית מושא
|-
|הבינלאומי הוא בנק <U>אחר</U>.   ||                  || הבינלאומי הוא בנק <U>שחושב אחרת</U>. -> פסוקית לוואי
|}

כדי לזהות את תפקידה התחבירי של הפסוקית עלינו לבדוק לאיזו מילה היא מתקשרת במשפט העיקרי:

{|width=100%;  valign=top
|-
|<U>'''דוגמא'''</U> || <U>'''זיהוי'''</U>
|-valign=top
|<FONT COLOR=RED>1. ידוע</FONT COLOR=RED> <U><FONT COLOR=BLUE>כי</FONT COLOR=BLUE> העישון מזיק לבריאות</U>. -> פסוקית נושא || מתקשרת ל<FONT COLOR=RED>פועל סביל</FONT COLOR=RED>.<BR> שחבור: ידוע <U>הדבר</U>.
|-valign=top
|2. אנו <FONT COLOR=RED>יודעים</FONT COLOR=RED> <U><FONT COLOR=BLUE>כי</FONT COLOR=BLUE> העישון מזיק לבריאות</U>. -> פסוקית מושא. || מתקשרת ל<FONT COLOR=RED>פועל פעיל</FONT COLOR=RED> (ומוצרכת אליו).<BR> שחבור: יודעים <U>את הדבר</U>.
|-valign=top
|3. אל <FONT COLOR=RED>תעשנו<FONT COLOR=RED> <U><FONT COLOR=BLUE>כי</FONT COLOR=BLUE> העישון מזיק לבריאות</U>. -> פסוקית סיבה || מתקשרת ל<FONT COLOR=RED>פועל פעיל</FONT COLOR=RED> (ואינה מוצרכת אליו).<BR>שחבור: ... <U>בגלל הדבר</U>.
|-valign=top
|4. <FONT COLOR=RED>הידיעה</FONT COLOR=RED> <U><FONT COLOR=BLUE>כי</FONT COLOR=BLUE> העישון מזיק לבריאות</U>. -> פסוקית סיבה || מתקשרת ל<FONT COLOR=RED>שם עצם</FONT COLOR=RED>.<BR> שחבור: הידיעה <U>הזו</U>.
|-valign=top
|5. הידיעה <FONT COLOR=RED>היתה</FONT COLOR=RED> <U><FONT COLOR=BLUE>כי</FONT COLOR=BLUE> העישון מזיק לבריאות</U>. -> פסוקית נשוא (ירד במיקוד 2005). || מופיעה אחרי <FONT COLOR=RED>אוגד</FONT COLOR=RED>.<BR> שחבור: הידיעה היתה <U>זו</U>.
|}

* מילים <FONT COLOR=BLUE>בכחול</FONT COLOR=BLUE> מסמנות את מילות השעבוד.

=====הערה:=====
בפסוקיות התיאור ניתן להסתייע גם במילת השעבוד הפותחת את הפסוקית לזיהוי תפקידה התחבירי, לדוגמא:
*מפני ש, משום ש, מכיוון ש, מאחר ש, היות ש, הואיל ו --> <U>פסוקית סיבה</U>
*כדי ש, על מנת ש, למען ש, בשביל ש --> <U>פסוקית תכלית</U>
*כפי ש, כמו ש, ככל ש --> <U>פסוקית אופן</U>
*כְשֶ + כינוי גוף לנסתר (כשהוא/כשהיא/כשהם/כשהן) --> <U>פסוקית מצב</U>
*כְשֶ, כאשר, בזמן ש --> <U>פסוקית זמן</U>
*אף על פי ש, על אף ש, (למרות ש) --> <U>פסוקית וויתור</U>
*בתאני ש, במקרה ש, אילוּ --> <U>פסוקית תנאי</U>

'''שימו לב!'''
:מילות השעבוד שֶׁ, כי, ו-אם עשויות לפתוח כל מיני פסוקיות, ולכן אין להסתמך עליה בקביעת תפקידה התחבירי של הפסוקית.

====4. כיצד מנתחים משפט מורכב ?====
א. <U>סיווג המשפט</U> - משפט מורכב<BR>
ב. <U>תחימה</U> 1. תיחום המשפט העיקרי+ סיווג המשפט העיקרי( פשוט, כולל או חסר)<BR>
:::2.תיחום הפסוקית+ קביעת תפקידה התחבירי של הפסוקית( פסוקית מושא, לוואי וכו') + סיווג הפסוקית(פשוטה, כוללת, מחוברת, מורכבת)<BR>
ג. <U> הגדרה</U> - קביעת תפקידן התחבירי של המילים שסומנו בקו.<BR>
<BR>

<u>'''דוגמאות:'''</u>

'''כש'''את בוכה, את לא <U>יפה.</u> <br>

<u>סיווג:</u>משפט מורכב.<BR>
<u>תיחום:</u>"כשאת בוכה" - פסוקית זמן פשוטה.
::"את לא יפה" - משפט עיקרי פשוט.<BR>
<u>הגדרה:</u>יפה-נשוא.


<U>רוני</U>, את אומרת '''ש'''הכל נגמר.

<U>סיווג:</U> משפט מורכב<BR>
<U>תיחום:</U> "רוני, את אומרת" - משפט עיקרי פשוט
::"שהכל נגמר" - פסוקית מושא פשוטה<BR>
<U>הגדרה:</U> רוני - פנייה


'''אם''' אין אני לי, <U>מי</U> <U>לי</U>.

<U>סיווג:</U> משפט מורכב<BR>
<U>תיחום:</U> "אם" עד "לי" - פסוקית תנאי פשוטה
::"מי לי" - משפט עיקרי פשוט<BR>
<U>הגדרה:</U> מי - נושא
::לי - נשוא


<U>הערה:</U><BR>
* במשפט העיקרי יופיעו נושא ונשוא, ובסוקית המהווה אף היא משפט יופיעו גם כן נושא ונשוא.

* ישנם שני מקרים שהבם המשפט העיקרי יהיה חסר:
::I. כאשר תופיע '''פסוקית נושא''' במשפט המורכב, '''העיקרי''' יהיה '''חסר נושא'''
:::לדוגמא:
:::נודע לנו '''כי''' מחר נצא לטיול.
::::"נודע לנו"- משפט עיקרי פשוט חסר נושא
::::"כי" עד "לטיול" - פסוקית נושא פשוטה
::II. (לא במיקוד קיץ 2005) כאשר תופיע '''פסוקית נשוא''' במשפט המורכב, '''העיקרי''' יהיה '''חסר נשוא'''
:::לדוגמא:
:::ההודעה הייתה '''כי''' מחר נצא לטיול.
::::"ההודעה הייתה" - משפט עיקרי פשוט חסר נשוא
::::"כי" עד לטיול" - פסוקית נשוא פשוטה
====5. אבחנה בין משפט מורכב לבין משפט מחובר====
'''המשותף בינהם:'''
* המשפט בנוי משני משפטים או יותר.
* המשפטים מתקשרים זה לזה באמצעות מילות קישור: במשפט המחובר - מילות חיבור, ובמשפט המורכב - מילות שעבוד.
* בין המשפטים יופיעו פסיקים (לפני מילות הקישור).

'''ההבדל ביניהם:'''
=====א. מקום מילת הקישור=====
במשפט המחובר תופיע מילת החיבור בראש האיבר המצטרף (השני ואילך), ולעולם לא תופיע בראש המשפט. כלומר מקורה של מילת החיבור קבוע - היא '''נייחת'''.
:Φ איבר +, <U>מילת חיבור</U> איבר +, <U>מילת חיבור</U> איבר

במשפט המורכב תוצב מילת השעבוד בראש הפסוקית, ומאחר שהפסוקית ניידת (יכולה להופיע בכל מקום במשפט) עשוייה מילת השעבוד לפתוח את המשפט כולו, כלומר מילת השעבוד '''ניידת'''.
:<U>מילת שעבוד</U> פסוקית , משפט עיקרי
: או: משפט עיקרי , <U>מילת שעבוד</U> פסוקית

'''דוגמאות:'''
:'''משפט מחובר''' -> דני קרא ספר, '''ואילו''' אחותו שיחקה בחצר.
:לא ניתן לומר: <STRIKE>'''ואילו'''</STRIKE> אחותו שיחקה בחצר, דני קרא ספר.
:'''משפט מורכב -> '''בזמן ש'''דני קרא ספר, שיחקה אחותו בחצר.
:או: אחותו של דני שיחקה בחצר '''בזמן ש'''הוא קרא ספר.

=====ב. התלות בין האיברים=====

במשפט המחובר האיברים עצמאיים -  כל איבר יכול להוות משפט עצמאי.<BR>
במשפט המורכב קיימת תלות בין המשפטים, שכן הפסוקית אינה מהווה משפט עצמאי, אלא משועבדת למשפט העיקרי

====סוגי פסוקיות====

=====פסוקית נושא=====
'''סימני זיהוי:'''
א. ניתןלהמירה בד"כ במילה 'הדבר'.<BR>
ב. במשפט העיקרי מופיע על פי רוב פועל בסביל.
ג. במשפט העיקרי אין נושא.

======הדגמים שבהם תופיע פסוקית נושא:======

1.
{| width=80%
|-
|'''משפט עיקרי''' || '''מילות שעבוד''' || '''פסוקית נושא'''
|-valign=top
|פועל בסביל<BR>
(ידוע, נודע, נאמר,<BR> ניכר, נראה, הוחלט,<BR> יתכן, ברור, רצוי ועוד)
|כי, ש , אם
|ניתן להמירה במילה 'הדבר'
|}
'''דוגמאות:'''
* <אדום>נאמר לי</אדום> <כחול><B>ש</B>אחרת היום</כחול>. -> <אדום>משפט עיקרי</אדום> <כחול>פסוקית נושא</כחול>

*<אדום> נודע לעיתונאי</אדום> <כחול><B>מתי</B> תסתיים ישיבת הממשלה</כחול>.  -> <אדום>משפט עיקרי</אדום> <כחול>פסוקית נושא</כחול>

{| width=80%
|-
|'''מילות שעבוד''' || '''פסוקית נושא''' || '''משפט עיקרי'''
|-valign=top
|מי ש<BR>מה ש<BR>כל מי ש<BR> כל ה (ה' הזיקה - אחריה פועל בבינוני).
|ניתן להמירה בשם (שם פרטי)<BR>או בכינוי גוף (הוא/היא)<BR> או במילה 'הדבר'
|פועל פעיל
|}

'''דוגמא:'''
* <כחול><B>מי ש</B>טרח בערב שבת</כחול>, <אדום>יאכל בשבת</אדום>. -> <אדום>משפט עיקרי</אדום> <כחול>פסוקית נושא</כחול>

=====פסוקית נשוא (לא במיקוד קיץ 2005)=====
'''סימני זיהוי:'''<BR>
א. ניתן להמירה בכינוי רמז זה/זו.<BR>
ב. לפניה מופיע אוגד.<BR>
ג. במפשט העיקרי אין נשוא.<BR>

'''הדגם שבו מופיעה פסוקית נשוא:'''
{| width=80%
|-
|'''משפט עיקרי''' || '''מילות שעבוד''' || '''פסוקית נשוא'''
|-valign=top
|נושא + אוגד
|ש, כי, אם
|ניתן להמירה בכינוי זה/זו
|}

'''דוגמאות:'''

* <אדום>השר החדש <U>הוא</U></אדום> <כחול><B>ש</B>הציע תוכנית טובה ומבריקה זו</כחול>. -> <אדום>משפט עיקרי</אדום> <כחול>פסוקית נשוא</כחול>

* <אדום> השאלה <U>הייתה</U> <כחול><B>מתי</B> יתגברו האחראים לנושא על המכשולים הרבים</כחול>. -> <אדום>משפט עיקרי</אדום> <כחול>פסוקית נשוא</כחול>

=====פסוקית משלים פועל=====
'''סימני זיהוי:'''

א. ניתן להמירה במילים 'את הדבר'.

ב. מתקשרת לפועל במשפט העיקרי ומוצרכת אליו.

'''הדגם שבו מופיעה פסוקית מושא:'''

{|width=80%
|-
|'''משפט עיקרי''' || '''מילודת שעבוד''' || '''פסוקית מושא'''
|-valign=top
|נושא + נשוא פועלי
|ש, כי, את מי ש, את מה ש,
|ניתן להמירה במילים 'את הדבר'
|}

'''דוגמאות:'''
* <אדום>הכל חששו</אדום> <כחול><B>כי</B> המו"מ בין הממשלה לבין ההסתדרות ייכשל</כחול>. -> <אדום>משפט עיקרי</אדום> <כחול>פסוקית מושא</כחול>

* <אדום>התלמידה לא הבינה</אדום> <כחול><B>כיצד</B> נכשלה בבחינה במתמטיקה</כחול>. -> <אדום>משפט עיקרי</אדום> <כחול>פסוקית מושא</כחול>

* <אדום>המורה הודיעה</אדום> <כחול><B>ש</B>מחר יוצאים לטיול</כחול>. => דיבור עקיף! -> <אדום>משפט עיקרי</אדום> <כחול>פסוקית מושא</כחול>

* <אדום>המורה הודיעה</אדום><B>:</B> <כחול>"מחר יוצאים לטיול"</כחול>. => דיבור ישיר! -> <אדום>משפט עיקרי</אדום> <כחול>פסוקית מושא</כחול>

=====פסוקית לוואי=====
'''סימני זיהוי:'''

א. ניתן להמירה בכיוני הרמז הזה/הזו.

ב. מתקשרת לאחד משמות העצם במשפט העיקרי (על פי רוב לנושא או למושא).

ג. על פי רוב מפצלת את המשפט העיקרי לשניים.

'''הדגמים שבהם מופיעה פסוקית לוואי:'''

1.
{|width=100%
|-
|'''משפט עיקרי'''
|'''מילות שעבוד'''
|'''פסוקית לוואי'''
|'''המשך משפט עיקרי'''
|-VALIGN=TOP
|נושא (+ משלימיו)
|ש, אשר, כי, ה' הזיקה
|ניתן להמירה בכינוי 'הזה'
|נשוא (+ משלימיו)
|}
'''דוגמאות:'''

* <אדום>השר</אדום>, <כחול><B>אשר</B> מעל בכספי הציבור</כחול>, <אדום>נשפט</אדום>. -> <אדום>משפט עיקרי</אדום> <כחול>פסוקית לוואי</כחול>

* <אדום>המאמרים</אדום>, <כחול><B>ה</B>דנים בבעיות המזה"ת</כחול>, <אדום>מרתקים מאוד</אדום>. -> <אדום>משפט עיקרי</אדום> <כחול>פסוקית לוואי</כחול>

* <אדום>הסבר העד</אדום> <כחול><B>מי</B> הצית את המלון</כחול> <אדום>העסיק את חוקרי הממשלה</אדום>. -> <אדום>משפט עיקרי</אדום> <כחול>פסוקית לוואי</כחול>

2.
{|WIDTH=80%
|-
|'''משפט עיקרי'''
|'''מילות שעבוד'''
|'''פסוקית לוואי'''
|-
|שם עצם
|ש, אשר, כי, ה' הזיקה
|ניתן להמריה בכיוני'הזה'/'הזו'
|}

'''דוגמאות:'''

* <אדום>השיטה מיועדת לקוראי עברית</אדום> <כחול><B>ה</B>עדושית את ראשית דרכם בלימוד השפה העברית</כחול>.  -> <אדום>משפט עיקרי</אדום> <כחול>פסוקית לוואי</כחול>

* <אדום>לא ענית לי על השאלה</אדום> <כחול><B>כיצד</B> ניצחתם במשחק החשוב והמכריע</כחול>.  -> <אדום>משפט עיקרי</אדום> <כחול>פסוקית לוואי</כחול>

====הפיסוק במשפט המורכב (לפי כללי הפיסוק החדשים המוצעים ע"י האקדמיה ללשון העברית)====
<U>אחרי הפסוקית</U> <U>יופיע פסיק</U>, אלא אם היא קצרה ביותר:
* מאחר שהתביעה לא הביאה ראיות חותכות לטענתה''',''' אנו מזכים את הנאשם.
* כשנכנסנו קמו כל המסובים.

בדרך כלל <U>לא יופיע פסיק</U> <U>לפני הפסוקית</U> אלא אם כן היא ארוכה במיוחד:
* ייתכן שהתוצאות ישתנו בהמשך המשחק.
* הפרדוקס הוא, שהשביתה הממשושכת הביאה לירידה במעמדם של העובדים ולא לשיפורו.

==משפט איחוי==
*סיכום זה מבוסס על סיכומיה של '''עפרה טואף''', מורה ללשון בתיכון עירוני ד'.
<br>
במשפט מאוחה יופיעו <u>שני נשואים</u> בדרך כלל (לעתים אף יותר).<BR>
במשפט מאוחה יש <u>שני משפטים</u> או יותר.<BR>
המשפטים במשפט המאוחה עצמאיים (יכולים לעמוד בפני עצמם) ונקראים <u>איברים</u>.<BR>
בין המשפטים מקשרות לרוב <u>מילות איחוי/חיבור.</u>מילות האיחוי יכולות להופיע בראש האיבר המצטרף
(השני ואילך), '''ולעולם''' לא תפתחנה את המשפט כולו.<BR>
מילות האיחוי אינן מהוות חלק מן המשפט שאליו הן מצטרפות, אלא מצביעות על <u>הקשר הלוגי</u> בין האיברים:

הוספה, ניגוד, סיבה ותוצאה, ויתור (ולכן למילות האיחוי אין תפקיד תחבירי).
<BR>
<u>מילות החיבור במשפט המאוחה</u><br>
1.<U>'''קשר של חיבור והוספה'''</u>- ו, גם, אף.<BR>
לדוגמה:<br>

משחק הגמר שודר אמש <u>בשידור חי</U>, '''ו'''הצופים רותקו למסך.<br>
<u>סיווג: </u>משפט מאוחה.<br>
<u>תחימה: </u>איבר א'-משחק...חי-פשוט.<BR>
::איבר ב'-הצופים...למסך-פשוט.<br>
<u>הגדרה: </u>בשידור חי-תיאור אופן.<br>
<br>
2.<u>'''קשר של ניגוד'''</u>-אך, אבל, אולם, אלא.<br>
לדוגמה:<br>

הגעתי לבית הספר בשעה מוקדמת, '''אולם''' השערים היו נעולים.<br>
איבר א'- הגעתי...מוקדמת.<br>
איבר ב'- השערים...נעולים.<br>
<br>

3.<u>'''קשר של עימות'''</u>- ואילו, לעומת זאת.<br>
לדוגמה:<br>

אני צופה בערוץ עשר, '''ואילו''' אחי צופה בערוץ שתיים.<br>
איבר א'- אני...עשר<br>
איבר ב'-אחי...שתיים.<br>
<br>

4.<u>'''קשר של סיבה ותוצאה'''</u>- לכן, לפיכך, משום כך, על כן.<br>
לדוגמה:<br>

המורה חלתה, '''ולכן''' התבטל השיעור.<br>
איבר א'-המורה...חלתה.<br>
איבר ב'-התבטל...השיעור<br>
<br>
5.<u>'''קשר של ויתור'''</u>- למרות זאת, חרף זאת, אף על פי כן.<br>
לדוגמה:<br>

אתמול ירדו גשמים עזים, '''למרות זאת''' הטיול התקיים כמתוכנן.<br>
איבר א'- אתמול...עזים.<br>
איבר ב'- הטיול...כמתוכנן.

[[Category:לשון והבעה עברית]]