הצגת המקור של הדף "רפובליקת ויימר 1919-1933"

'''רפובליקת ויימר''' 
לאחר ההפסד במלחמת העולם הראשונה והתפטרותו של הקיסר וילהלם השני קמה בגרמניה רפובליקת ויימר (ע"ש העיר ויימר בה נחתמה חוקתה בשנת 1919).
לראשונה בתולדותיה נוסדה בגרמניה דמוקרטיה. בראשה עמד נשיא שנבחר ל 7 שנים. הנשיא היה בעל סמכויות רחבות בינהם: מינוי הקנצלר (רוה"מ) ואף ביטול החוקה והדמוקרטיה במצב חירום (סעיף 48).
'''חוקת ויימר''' היתה אחת החוקות הנאורות והדמוקרטיות ביותר באירופה. הכירה בזכויות האדם והאזרח, אפשרה חופש דת, חופש ביטוי ושוויון פוליטי לנשים. למרות זאת, קמו לחוקת ויימר מתנגדים רבים בעיקר מחוגי אנשי הדת, ומפלגות הימין הקיצוני. יש לזכור שבגרמניה לא היתה מסורת של שלטון דמוקרטי כפי שהיה בבריטניה ובצרפת ולכן אזרחים רבים בגרמניה לא קיבלו ברצון את השיטה החדשה.
השנים הראשונות של רפובליקת ויימר (1919- 1923) מאופיינים באי יציבות כלכלית ופוליטית. נזקי המלחמה, ובעיקר הטיפול במשפחות ההרוגים והפצועים מהמלחמה הקשו על שיקומה הכלכלי של המדינה. על כל אלו נוספו תשלומי פיצויים למדינות המנצחות, אבטלה ואינפלציה אדירה של 2500% בחודש (יש הטוענים שהממשלה ובעלי ההון היו אחראים לה – כדי להוכיח שגרמניה לא מסוגלת לעמוד בתשלומי הפיצויים). הקשיים הכלכליים ותחושת ההשפלה בעקבות הסכם ורסאי גרמו לכך, שבחלקים נרחבים בציבור הגרמני התגבשה תפיסה, לפיה גרמניה לא נוצחה בשדה הקרב אלא נאלצה להפסיק את הלחימה בשל בגידה פנימית. היהודים והקומוניסטים הואשמו ב'''"תקיעת סכין בגב האומה",''' טיעון שהיטלר השתמש בו מאוחר יותר.
המורל הנמוך, המצב הכלכלי והעדר צבא חזק שיוכל להגן על המשטר כראוי הביא לניסיונות הפיכה. ב 1919 מרד הקומוניסטים, ב 1920 ניסיון הפיכה של הימין הקיצוני '''("הפוטש של קאפ").''' 1922 נרצח וולטר רטנאו, שר החוץ הגרמני, בטענה שהוא יהודי המוכר את גרמניה לבולשביקים).
ב 1923 היטלר, שעמד אז בראש המפלגה הנציונאל סוציאליסטית, ניסה לערוך הפיכה (פוטש). הניסיון נכשל והיטלר נכלא למשך 9 חודשים. בזמן שהותו בכלא כתב את ספרו "מין קאמפף" (מאבקי), בו פרס את האידיאולוגיה שלו ודרכי מימושה.

===תקופת ההתאוששות ("עידן שטזמן"- ע"ש שר החוץ הגרמני)===
החל משנת 1924 ועד 1929 התאושש המשק הגרמני וזאת בשל הלוואות שקיבל מארה"ב ומניצול נכון של אוצרות הטבע, התעשייה והפוטנציאל האנושי. הסכם הסדרת הפיצויים שהוריד את סכום הפיצויים ופריסתם סייע גם הוא לשיקום הכלכלה הגרמנית. ההתאוששות הכלכלית גרמה לעליה ברמת החיים ובמורל החברתי (השיפור ניכר היטב בבתי הקפה ובתיאטראות שהתמלאו במבקרים). 
ב 1925 לאחר שנקבע סופית גבולה המערבי ('''הסכם לוקרנו''') צורפה גרמניה לחבר הלאומים.

===קריסת הרפובליקה ועליית היטלר לשלטון===
באוקטובר 1929 קרסה הבורסה האמריקאית ויחד עימה שאר המשק הכלכלי העולמי. גרמניה נפגעה באופן קשה מהמשבר, בשל היותה בעלת משק קפיטליסטי התלוי בשוק העולמי. המשבר שגרר אחריו אבטלה חמורה הביא לחוסר אמון של הציבור בממשל הפרלמנטרי. 
המשבר הכלכלי וסובלנותה של רפובליקת ויימר כלפי מתנגדי המשטר איפשר את הגברת כוחה של המפלגה הנאצית. במאי 1928 היו למפלגה הנאצית 12 מושבים ברייכסטאג (מתוך 463 מושבים) ובשנת 1923 230 מושבים. המצב הפוליטי שנוצר לא איפשר ליצור שום קואליציה ללא המפלגה הנאצית. היטלר ידע לנצל את חוסר היציבות הפוליטית עד תום, בינואר 1933 קרא לו הנשיא הינדנבורג והציע לו את משרת הקנצלר (רוה"מ). בתוך שנה השתלט היטלר על המשטר בגרמניה ביטל את חוקת ויימר והדמוקרטיה וייסד את '''הרייך השלישי''' כשליטו הטוטליטרי. 



===שאלות לחזרה:===
תארו את נסיבות הקמתה של רפובליקת ויימר.
הציגו שני קשיים כלכליים, חברתיים ו/או פוליטיים איתם התמודדה הרפובליקה בראשית דרכה. כיצד התמודדה הרפובליקה עם כל אחד מהם?
תארו את תהליך התמוטטותה של רפובליקת ויימר מהקמתה ועד עליית היטלר לשלטון בינואר 1933. 
מהם לדעתכם שני הגורמים המרכזיים שהביאו להתמוטטות המשטר הדמוקרטי של הרפובליקה? נמקו את תשובתכם.

[[category:היסטוריה ב']]