הצגת המקור של הדף "עלייה חמישית-הישגים ומאפיינים"

*רמה: כיתה י'.

'''הסיבות לעליה:'''

*עליית הנאצים לשלטון + הסכם הטרנפר. 
*נישול היהודים מהחיים המדיניים והכלכליים בארצות מזרח אירופה, התחלפות השלטון משלטון דמוקרטי לשלטון ריכוזי. 	
*סגירת מרבית שערי הארצות בפני מהגרים יהודים. 	
*התאוששות כלכלית בארץ-ישראל. 	
*החלפת הנציב הבריטי - בשנת 1932 מונה ארתור ווקופ, שהיה פרו-ציוני לנציב העליון. 


'''מאפייני העולים:'''

*"עליית הייקים" - רבע מהעולים באו מגרמניה (מחצית מפולין). 	
*מעמד בינוני - בעלי מקצועות חופשיים, משכילים. 	
*עליית בעלי הון. 45% מבעלי ההון היו מגרמניה, בעקבות הסכם הטרנספר. 	
*עליה חלוצית, בעיקר של בני נוער וצעירים. 	
*עליית הנוער - בסיוע הסוכנות היהודית הוקם בגרמניה אירגון "עלית הנוער" במטרה לעלות נוער יהודי שחיפש *עבודה וישובו בישובים חקלאיים. 
*במסגרת זו עלו כ5000- נערים.


'''הפעילות בתחום ההתיישבות:'''

*גידול דמוגרפי בערים הגדולות, השפיע על החקלאות, פיתוח עסקי הפנאי והבידור. 	
תל-אביב גדלה בתקופה זו פי 3 ומנתה 130,000 נפש, היתה העיר הגדולה ביותר בארץ-ישראל. 	
*גידול משמעותי ברכישת קרקעות ע"י יהודים בא"י: נרכשו למעלה מ250,000- דונם קרקע והוקמו כ75- יישובים יהודים חדשים. 	

8*ההתיישבות בעמק חפר: שילוב בין משק חקלאי למשק עירוני. האדמות נקנו במרוכז ע"י יהושוע חנקין, ויישבו ע"י תכנון אזורי כולל. שימשו חיץ בטחוני מול יישובי הערבים בשומרון. 	
"התיישבות האלף" - הקמת 17 ישובים שבהם התיישבו כ1000- איש, בעיקר בעמק חפר. במטרה לעבות יישובים קיימים, ולהסתייע בהקמת הישובים החדשים בישובים הישנים. 	
עיבוי התיישבות חקלאית קיימת - הקמת מושבי עובדים, מושבים משותפים, ישובים חקלאיים עצמאיים וכפרים פרטיים. 	
*יישובי "חומה ומגדל": התיישבות ספר בעלת תפקיד פוליטי בטחוני. הוקמו כ52- יישובים, בפריסה ארצית. עמק בית שאן (טירת צבי), בגליל (חניתה), בשרון (צור משה), בנגב (נגבה). 	


'''הישגיים כלכלים:'''

*התרחבות שטחי מטעים וענף הפרדסנות. שטחי הפרדים גדול ב50%- וייצוא ההדרים הגיע ל75%- מכלל הייצוא המקומי 	
*הקמת חברת מקורות לשם מענה לדרישה גדלה בהספקת מים לישובים השונים. 	
*פתיחת נמל ת"א (1936), הקמת תחנת הכוח רידינג בת"א (1938) והעמקת נמל חיפה (1933, ע"י הבריטים). 	
*השלמת בתי הזיקוק (ע"י הבריטים). 	
*פיתוח רשת כבישים (ע"י הבריטים). 	
*הרחבת מגוון התעסוקות, מגוון התיעוש. 	
*פיתוח מסחר, בנקאות וביטוח. 	
צמיחה כלכלית - בעקבות יבוא הון ורכוש רב (בעיקר בעקבות הסכם 'העברה' עם גרמניה). 	


'''הישגים בתחום הביטחון:'''

ליישובי "חומה ומגדל" היה תפקיד בטחוני: 
*יצירת רצף טריטוריאלי, וקישור ישובים מבודדים ומנותקים, שהיו בסכנת ניתוק וכיבוש. כמו כן יישובים אלה שמשו בסיס ליציאת כוחות "ההגנה" לפעילותן. 	
שינוי וארגון מחדש של ה"הגנה": התארגנות ה"הגנה" כארגון ארצי ובאזורי משנה; הקמת מטה כללי שהיה מורכב מנציגי המפלגות ביישוב ומינוי ראש מטה ארצי (רמ"א) שהיה מפקד מקצועי; פיצול הפעילות של ה"הגנה" לשניים: '''פעילות לגלית -''' (בהסכמה ושיתוף פעולה עם הבריטים), כמו הנוטרים, משטרת היישובים העבריים ופלוגות הלילה של וינגייט. '''פעילות לא-לגלית''' (מחתרתית וללא הסכמה בריטית), כמו פלוגות השדה (פו"ש), חיל המשמר (החי"ם) ו"הנודדת". 	
	
	
	
	
'''הישגים בתחום התרבות:'''

התפתחות מערכת החינוך: עליה דרמטית ברמת החינוך בארץ בזכות הקלטות רבים מהעולים האקדמיים כמורים בבתי הספר. 	
התפתחות בתחום המוזיקה, התיאטרון והעיתונות: הקמת התזמורת הפילהרמונית. השפעה על הארכיטקטורה. 
התפתחות מוסדות אקדמיים (להשכלה גבוהה): השתלבות של עולים שהיו אנשי מדע ורוח, רופאים ומשפטנים, חלקם בעלי שם עולמי, בעקבות פיטוריהם בגרמניה, במוסדות האקדמיים בארץ: הטכניון והאוניברסיטה העברית.