הצגת המקור של הדף "גיא אוני/ שולמית לפיד"

"גיא אוני" הוא רומן היסטורי- סיפור החיים
ניתן לכנות את הסיפור במידה מסוימת כרומן רומנטי, בגלל המתח בין פאניה ליחיאל.
דרך היצירה נלמדות חוויות היסטוריות והספר נותן נופך וחיים לתקופה המדוברת. יש ביצירה התייחסות לתקופה היסטוריה מוגדרת ומשולבות בה דמויות היסטוריות אמיתיות אך הדמויות הראשיות לרוב הן פרי דמיונו של היוצר.
 	זמן: תקופת הספר היא תקופת העלייה הראשונה. רוב העולם הם מרוסיה, פולין ורומניה. השנה היא 1882 (1881-1884- פוגרומים). פאניה הייתה נערה שכביכול נפגעה בפוגרום שבאמת קרה, שבו נאנסו נשים, נבזזו בתים ואנשים נהרגו. פאניה אינה אמיתית, אך סיפורה הוא ריאליסטי.
לוליק, אחיה של פאניה, נלקח ע"י הצבא הרוסי בכוח -קנטוניסטים (כינוי לילדים שנחטפו לצבא). לאחר ביטול הגזירה ההורים חיכו לחזרתו של לוליק הביתה, אך לוליק חוזר רק לאחר הירצחם.
 	מקום: לאורך היצירה מצוינים מספר מקומות:
•	יפו- האכסניה של חיים בק (קרוב של יחיאל) דמות אמיתית.
•	צפת- (רגימת האבנים הייתה אפיון של התקופה- היישוב הישן לא קיבל את היישוב החדש) הצפתים לא רצו לקבל את האנשים שיצאו מצפת, התנתקו מכספי החלוקה וחיו חיי עמל ותורה.
•	גיא אוני- העולים מרומניה הגיעו לארץ, קנו את קרקעות גיא אוני ושינו אותה לראש פינה- בגלל הפסוק "אבן מאסו הבונים הייתה לראש פינה"
•	יסוד המעלה (גדרה)- התיישבות של הביל"ויים.
 	משפחות/ דמויות ריאליסטיות:
 
•	משפחת בק
•	אליעזר רוקח
•	משפחת סליס
•	נפתלי הרץ אימבר
•	סר לורנס אוליפלט
•	הבארון רוטשילד
 
 	דמויות דמיוניות:
פאניה ויחיאל

אנלוגיה (השוואה) בין יחיאל לפאניה- 2 הדמויות הראשיות ביצירה
	פאניה	יחיאל
צורה חיצונית	בהירת שיער, תלתלי נחושת. מתוארת כיפה	כהה פנים, גבוה, רזה מאוד, שחור שיער, כהה עיניים, ידיים המעידות שרגילות הן בעבודה
ביטוי חיצוני לתגובה רגשית	מסמיקה בפנים (אדמומית מתפשטת), בוכה	צל כהה על פניו, העמקת גוון הכהה של העור, פיו  חתום (שפתיים קפוצות)
כישרונות	יודעת לנגן בפסנתר, בעלת השכלה רחבה, קוראת ספרים ושירה, הצטיינה בעבר בלימודיה	היה עילוי בישיבה, יכול לעלות לרבנות ולשבוע מכספי החלוקה
עצמאות וייחודיות	•	נושאת נשק על עצמה כל הזמן
•	מעבירה ביקורת על מעמדן של הנשים בחברה הארצישראלית
•	סוחרת- תרופות, עששיות, תנורי נפט, טבק
•	בעברה הייתה מרדנית ועצמאית בהחלטותיה. היא קובעת את מסגרת לימודיה, מחליטה ללדת את התינוק מהאונס, החליטה עבור משפחתה לעלות לא"י ולהגשים את חלום אביה
•	מכונה "מופקרת" ע"י הישוב הישן משום שלא גזרה את שערותיה 
•	הסוס של פאניה נותן לה עצמאות	יחסו לעצמאותה של פאניה:
•	מתחילת הקשר ביניהם- נותן לפאניה את האפשרות להחליט על מסגרת הנישואים
•	יורד לנהר להביא מים כדרישת פאניה ואינו מעמיד אותה על כך שזאת אינה עבודה לגברים
•	נותן לפאניה לנהוג בחייה כרצונה. פאניה מכירה בכך ומעריכה זאת: "כמה גדלות נפש הייתה ביחיאל שלה" (עמ' 188)
•	יחיאל אינו מעמיד את פאניה על כך שאינה נוהגת כמקובל
יצר הנדודים	לפאניה צורך לא מוסבר לנוע ממקום למקום. "רק אני נודדת ממקום למקום, חשבה פאניה, ביתי ארעי ומשפחתי מפוררת" (עמ' 188)	היה רוצה להישאר בגיא אוני ולא לעזוב את המקום, אך צורך המחיה גבר על רצונו.
גאווה וסלידה מתלות	סולדת מהתלות בכספי החלוקה. אינה מוכנה להיות תלויה בחסדי הבריות	"אינני מבקש חסדים אלא מן האדמה" (עמ' 45) בוחל בכל שיטות הנדבה- כספי החלוקה, הברון רוטשילד ופקידיו וכו'
רקע משפחתי	הפוגרום בעיירה	הסבא מוסה הגיע מדמשק לצפת אחרי עלילות הדם ב-1840. סבו של יחיאל נאלץ לברוח פעמיים מפחד גאולת הדם- פעם מדמשק ופעם מג'עוני.

 	רבקה האריס:
נערה כבת 18 בעלת שתי צמות ארוכות ושחורות. אחותה הצעירה של אשתו הראשונה של יחיאל. רבקה ופאניה לא אהבו זו את זו בגלל שפאניה היית הבטוחה שכשם שרקבה אוהבת את יחיאל כך יחיאל משיב לה אהבה. רבקה התמרמרה על כך שיחיאל לא נישא לה אלא לפאניה.

 	ריבה פרומקין:
אישה חולנית ומבוגרת בעלת פרצוף ירוק. שכנתה הטובה של פאניה ועוזרת לה במסירות. פאניה משיבה לריבה ועוזרת לה גם בעיתות מצוקה. הן מדברות הרבה ומבלות הרבה בעבודות הבית והגינה.