סיכומונה נפתח מחדש לעריכה! על מנת לערוך סיכומים נדרש לפתוח חשבון.

שמואל א' פרק ח'

מתוך סיכומונה, אתר הסיכומים החופשי.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

שמואל א' פרק ח'

תקציר פרק ח': בניו של שמואל לא הלכו בדרכיו. זקני ישראל באו אל שמואל בטענה שבניו לא המשיכו את דרכו, וביקשו שימליך עליהם מלך שישפוט אותם. שמואל התפלל לה', וה' הורה לו להמליך עליהם מלך אך להתריע ולבשר להם את ההשלכות שיהיו לכך. שמואל אמר לישראל את משפט המלך (פסוקים י"א – י"ח), לבסוף, העם בכל זאת רצה מלך בשר ודם שימלוך עליהם, שמואל שאל את ה', וה' הורה לו להמליך עליהם מלך.

חלוקת הפרק:

1. א-ג "זקנת שמואל ופשעי בניו". 2. ד-ה "דרישת העם ע"י זקני העם". 3. ו-י "תגובותיהם של שמואל וה' לדרישת העם". 4. י"א- י"ח "נאומו של שמואל אל העם- משפט המלך". 5. י"ט-כ "תגובת העם לנאומו של שמואל". 6. כ"א-כ"ב "תוצאות הפרק".

פסוקים א-ג "זקנת שמואל ופשעי בניו":

  • שמואל זקן, ובניו השופטים לא הלכו בדרכיו (בצע, שוחד, הטיית משפט).
  • ישנו דמיון רב בין התנהגותם של בני עלי, להתנהגותם של בני שמואל- אולי זה רק צירוף מקרים, אך גם את שמואל חינך עלי, ואולי זה צפה בהתנהגותו ולמד ממנו גם דברים את הדברים השליליים, שהעביר לבניו.

פסוקים ד-ה "דרישת העם- ע"י זקני העם":

  • זקני העם דורשים בשם העם מלך!
  • הנימוק לאותה הדרישה:
  שמואל זקן ובניו לא הלכו בדרכיו. העם מרגיש רפיון בהנהגה ודורש מלך ככל העמים (קינאה, רצון להתמזג בין הגויים ולהיות כמותם- מודרניזציה).


  • מדוע הצורך במלך היה כה חזק:

להבנת המשמעות ההיסטורית של ההתרחשות נתאר בקצרה את המצב שקדם להקמת המלוכה בישראל. המצוקה הביטחונית מבחוץ והשחיתות המוסרית מבית, בצמרת השלטון, שהעיקו על העם בתקופת השופטים, הביאו לשינוי חלקי של פני המנהיגות: במקום שופטים כריזמאטיים, אשר פעלו במסגרות שבטיות צרות למדיי, הופיעו שני מנהיגים, עלי ושמואל, המתוארים אמנם במקרא כשופטים ואולם פרסומם והילתם באו להם שלא מתוך המסגרות השבטיות.

הראשון היה כוהן המקדש המרכזי בשילה והשני תחילת גידולו וחינוכו באותו מקדש. ברבות הימים הוכר כנביא ולאחר חורבנו של מקדש שילה סבב ופעל במקדשים האזוריים: בגלגל, במצפה, בבית אל וברמה. מנהיגים אלה היו בעלי הילה דתית, על-שבטית ועל-כן היו מסוגלים להרחיב באופן יחסי את תחום השפעתם מעבר למסגרות השבטיות, שנצטמצמו בהן קודמיהם השופטים.
עוד משתמע מעדות הכתובים, שהם ביקשו למסד את מנהיגותם ובניהם אמורים היו לרשת, ככל הנראה, את מנהיגות אבותיהם. אולם התברר, שלמרות התמורה המשמעותית שבאופי הנהגתם של שופטים-מנהיגים אלה, לא הייתה בכך תשובה מספקת לבעיות השעה החמורות. בתחום הפנימי, בני עלי, כמו גם בני שמואל, מעלו  בתפקידם, ופגעו קשות בתדמיתה של המנהיגות החדשה-ישנה. חמורה מזו הייתה המועקה הביטחונית. 

פסוקים ו-י "תגובותיהם של שמואל וה' לדרישת העם":

  • גם שמואל וגם ה' מגיבים לדרישת העם, כל אחד בדרכו הוא:
 - שמואל כעס והתפלל לה'. 
 - ה' הבין, נפגע, כעס ורצה ששמואל יעניק לעם הסבר מהו מלך ומה תפקידו.

פסוקים י"א- י"ח "נאומו של שמואל אל העם- משפט המלך":

  • נאומו של שמואל עסק במשפט המלך:
  שמואל הביא בפני העם מקבץ מעשים אותם יעשה המלך כאשר ימלוך על העם.
  • שמואל הראה לעם, כי המלך ידאג לשלושה דברים:

1. צבא. (י"א-י"ג). 2. כלכלה. (י"ד ואילך). 3. חצר המלך. (י"ד ואילך).

  • הנימה (הצליל) שנשמעת מדבריו של שמואל לגבי המלך העתידי היא:
   הנימה שנשמעת מפי שמואל נאמרה בצורה שלילית ומאיימת. כאחד שלא חפץ במלך
   שמביא רשימת דברים על מנת להניע ולהפחיד את העם, מלהמליך מלך עליהם.
  • מה שמואל רצה להרוויח כאשר נאם את נאום- משפט המלך?
  - כנראה ששמואל נפגע באופן אישי, ולכן הציג את הדברים בצורה זו. או שהאמין יחד עם ה', כי ה' בכבודו ובעצמו הוא השליט היחיד, המלך הבלתי מעורער של עם ישראל לדורותיו, ולכן היה כה שלילי ביחס לדרישת העם- להמליך מלך בשר ודם.

פסוקים י"ט-כ "תגובת העם לנאומו של שמואל":

  • תגובת העם לנאומו של שמואל היא:
  העם דבק במטרה ובדרישה להמליך עליהם מלך, הם היו מאד אטומים כלפי הנאום, לכן-                                                                  העם רצה ודרש מלך!

פסוקים כ"א-כ"ב "תוצאות הפרק":

  • ה' הורה לשמואל להמליך לעם מלך, ולשמואל לא נותר אלא לפזר את ההפגנה, ולשלוח כל איש מהעם לביתו.