סיבות להגירה לאמריקה הצפונית, מאפייני המהגרים, מושבות הצפון, המרכז והדרום ומאפייניהן

סיכום זה נמצא תחת עריכה. נא לא לערוך דף זה עד שתוסר ההודעה.

סיבות להגירה

רדיפות דתיות

זרם ההגירה הראשון שהגיע אל 13 המושבות הראשונות בצפון אמריקה נגרם בעקבות רדיפות דתיות באנגליה של המאה -17 (כך לדוגמא הוקמה ניו-אינגלנד). גם במאה ה19 ותחילת המאה ה20, עדיין היו קיימות רדיפות דתיות באירופה. בעקבות פוגרומים רבים שבוצעו ברוסיה בשנות ה80 של המאה ה19, כנגד האוכלוסיה היהודית,היגרו אלפי יהודים מרוסיה אל צפון אמריקה.

חופש פוליטי

השאיפה לחופש פוליטי היתה אחד הגורמים המשפיעים ביותר להגירה לאמריקה. בשורת החופש שהביאה איתה המהפכה הצרפתית נעלמה כמעט לחלוטין, ותושבים רבים מאירופה אשר שאפו להתנתק מן שלטון המעמדות של החברה האירופאית בחרו לעבור לאמריקה הליברלית, שם היו זכאים לחופש מוחלט.

כלכלה

התיעוש אשר הגיע לאירופה השאיר מאות אלפי עובדים מחוסרי עבודה. השינויים שעבר תחום החקלאות השאיר חקלאים רבים ללא אדמות לעיבוד וללא פרנסה. לכן,החלו אנשים רבים,בלית ברירה לעקור לאמריקה.

רבים מן המובטלים התפתו לעבור לאמריקה בעקבות פרסומים שהופצו באירופה והציגו את אמריקה כארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות: את הפרסומות הפיצו מדינות כגון וינסקונסין ומיניסוטה אשר חיפשו דרכים להגדיל את אוכלוסיתן, וכן ע"י חבורת הספנות אשר היו מעוניינות להרחיב את עסקיהן.

בפרסומים הציגו את אמריקה כ:

• היבשת הענקית,בעלת שטחים אדירים לחקלאות ולהתיישבות.
• חברה צעירה עם ביקוש לידיים עובדות.
• משק פתוח אשר מאפשר לכל אדם אפשרות להתקדם ע"פ כשרונו ויכולתו האישית (ללא תלות במעמדות).
• אווירת חופש- כל אדם הוא בן-חורין.

אסונות

בין השנים 1846-1954 היגרו כמליון ורבע אירים אל צפון אמריקה. הסיבה לכך היתה מחסור בתפוחי אדמה בעקבות יבולים כושלים באירלנד. כשלון היבול הטיל על אירלנד רעב כבד אשר הכריח רבים מן תושבי האי להגר לאמריקה.

מושבות הצפון

ככלל, מדינות הצפון הוא מושג שנתבע כחלק מהווכיוח על אופי הממשל והפדרליזם וכחלק ממלחמת האזרחים האמריקנית, שבה האומה האמריקנית נחלקה ל-2 אזורים גיאו - פוליטיים: הצפון והדרום. מדינות הצפון (או מדינות ה'איחוד') הן כלל המדינות שנמצאות מצפון לקו פרשת מיזורי, ובהתאם - מדינות הדרום הן כלל המדינות שנמצאות מדרום לקו זה.

מדינות הצפון אופיינו בפחות שטחים חקלאיים, בעיקר בגלל הנתונים הפיזיים של האזור היבשתי הזה שלא אפשרו קרקע פורייה לענף חלקאי כביר, בעיור מואץ - כתוצאה מחברה שהיא לא חקלאית כל כך כמו בדרום. מעבר לכך, בפאן הערכי - מדינות הצפון דגלו בשחרור ממוסד העבדות שהיה כה נפוץ בדרום בגלל החוות החקלאיות שהיו שם, וראו אותו כפוגע בערכי היסוד של האומה האמריקנית (חירות, חופש תעסוקה, הזכות לחיים ובטחון וכו').

מושבות הדרום

מדינות הדרום הן כלל המדינות שנמצאות מדרום לקו פשרת מיזורי. הדרום התאפיין במרחבים חקלאיים פורים יותר, בנהרות ורכסים שמתאימים יותר לגידולים חקלאיים - ובהתאם לכך, ענף החקלאות בדרום היה ענף העיסוק העקירי, ובניגוד לצפון - הדרום התאפיין במרחב כפרי ולא עירוני. בעקבות אורח החיים החקלאי, נעשה גם צורך לידיים עובדות ובזול - מה שהצמיח את מוסד העבדות שהיה כל כך פופולרי בדרום. בנוסף, הדרום התנגד לצורת ממשל פדרלית, שבה לממשל המרכזי יש כוח על הממשל הפנים-מדינתי, ותמך בכמה שיותר חירות לפרט ולמדינות. כל הגורמים האלה גרמו להגדלת הקונפליקט בין הצפון לדרום ולחילוקי דעות עמוקים, מה שהוביל לבסוף למלחמת האזרחים.

מאפייני המהגרים

רוב המהגרים לצפון מזרח אמריקה היו בני האיים הבריטיים, שראו במושבות האמריקאיות שהיו בשליטת האימפריה הבריטית קרקע נוחה להתחלות חדשות, להקמת לאום חדש, ולבריחה מהרדיפות והכאוס ביבשת אירופה. המהגרים שהגיעו היו בעלי מוטיבציה ואמביציה חזקים, עם דחף עצום לשינוי ולכינון משהו חדש וגדול. ככל שנתקדם בציר ההיסטוריה ונתקדם בשנים, נראה גם הגירה מאזורי מזרח אירופה הפחות מפותחים, ואפילו רוסיה ואסיה, מהסיבה הפשוטה שהשמועות על עולם חדש מלא הזדמנויות הגיעה גם לחלק זה של כדור הארץ.

---

• תוכן זה אינו מופץ תחת רישיון ה GNUFDL.